סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

אמת

מסע
לפני 12 שנים. 17 בפברואר 2012 בשעה 19:19

אני לבושה בשמלה נדיבת מחשוף ועקבים בדיוק כפי שאדוני אוהב
מתהלכת בשדה ירוק ופורח מסביב אין כלום רק טבע
מגששת בעיני ומחפשת אחר אדוני ולא מוצאת אותו
מתחילה לצעוד אט אט לאורך המשעול לכיוון העץ שנמצא במרכז השדה
לא מבינה לאן אדוני נעלם
אני מגיעה אל העץ ורואה מעטפה שעליה כתוב לכלבה שלי
אני פותחת את המעטפה ורואה שם פתק ורצועת בד
בפתק נכתב: כסי את עינייך והצמדי בגבך אל העץ גורה
היות ובמהלך חינוכי הצלחתי להבין שעם כל סבלנותו של אדוני כל התרסה, כל התחכמות, כל התמרדות אומנם מתקבלת בהבנה אך הוא זוכר את הכל.
החלטתי שלא לבחון את סבלנותו וככלבה מחונכת שאני מנסה להיות החלטתי פשוט לבצע ולא להמרות את פיו
נצמדתי אל העץ מסתכלת סביב, חוששת אך לאחר מספר נשימות עמוקות מכסה את עיניי
אני מחכה, פעימות ליבי מתגברות בכל רגע שעובר, חוששת שפתאום מישהו יעבור
לפתע אני מרגישה יד מגששת בין רגליי... אני שואלת זה אתה אדוני?.... אך לא מקבלת תשובה
אני מצליחה לשמוע את נשימותייך אך עדיין חוסר הוודאות מטריף אותי.... אני מתחילה לזוז, לנסות להתנגד, אני חוששת שמא זה לא אדוני.... לפתע אני מרגישה את ידך על חזי וכיצד אתה מצמיד אותי אל העץ, אני כבר יכולה להרגיש כיצד אני נרטבת... אתה שולף את שדיי מבעד לשמלה ולפתע אני מרגישה אותך לופת, וצובט בחוזקה את פטמותיי
אני מתחילה להזיז את ראשי מצד לצד ואז אתה סותר לי בפניי....אני מחייכת ואתה סותר לי שוב, אתה מושך את שערי בחוזקה ומחדיר את אצבעותייך אל פי תוך כדי שאני מוצצת ומלקקת הבנתי שאכן אדוני פה.
אתה שולף את אצבעותייך מפי ומחדיר אותן לתוכי... אני מתפתלת, נאנחת וברגע שאתה שם לב שאני נהנית מכך יותר מדי אתה מוציא אותן מתוכי ואני נאנקת קלות, אתה מסובב אותי כשפניי ניצבים אל מול העץ מרים את שמלתי וחושף את ישבני אתה מצליף בישבני כדי ליצור את האומנות שאתה כל כך אוהב על עורי.
אני צוחקת, נאנחת ומשתעשעת מבליטה את ישבני כדי לקבל עוד... לפתע אתה מפסיק להצליף וחודר אליי מאחור
אני מוציאה מפי יבבות קלות ואתה מבקש ממני לומר מה אני...אתה מוציא את עצמך ממני למרות תחנוני ומוריד אותי על ברכיי
אתה צובט את פטמותיי החשופות ולפתע אני מרגישה צריבה בפטמותיי, צריבה שלא נגמרת מוחי אומר אטבים...
אתה מעביר את אצבעותייך על שפתיי ומפשק אותם מעט ואז מחדיר את איברך אל פי ובועל אותו בחוזקה
אני מתחילה להשתנק ומרימה את עיניי אלייך אתה מוציא את זכרותך ממני ומלטף את ראשי
אתה יורד על ברכייך ופנינו אחד מול השנייה משכיב אותי על הדשא וחודר אליי תחילה בעדינות ואח"כ בעוצמה כולי רועדת, מתפתלת גומרת בקולי קולות.
בסוף אתה מוריד לי את כיסוי העיניים אני מתבוננת בך בפליאה מנסה לעכל את הכל .


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י