אמת

צועדת יחפה לאורך מסדרון חשוך בצידיו דלתות טרוקות, בקצה מבצבץ אור קטן שאת מקורו אינני יודעת
בכל צעד אני שומעת קול במוחי שאומר הסתובבי על עקבותייך, אך משהו בי נחוש לגלות מהו אותו האור
אני מתקדמת לאט לאט נזכרת במה שאדוני אמר לי : "לכי בעקבות האור.... שם יתברר לך הכל"
אני מתחילה להתקרב אל האור ורואה שהוא נובע מתוך חדר שדלתו חצי פתוחה
אני מחישה את צעדיי ומציצה מבעד לדלת, אני נכנסת אל החדר ועיניי נפערו בתדהמה
מן התקרה והרצפה משתלשלות שרשראות מתכת שבקצותיהן אזיקים
לפתע אני רואה פתק נעוץ על הקיר שעליו כתוב בגדול לצעצוע שלי, אני מתקרבת אל הקיר ושולפת את הפתק
בפתק היה הוראה מפורשת: "התפשטי וכבלי את עצמך אל השרשראות, את כל ארבעת גפייך, כשגבך מופנה לדלת"
אני מתלבטת ביני לבין עצמי שאולי הגיע הזמן לחתוך ולברוח אך משהו עמוק יותר בתוכי אמר לא! את מסוגלת לזה.
אני פושטת אט אט את בגדיי תחילה מורידה את שמלתי, לאחר מכן את חזייתי ולבסוף פושטת את תחתוני ממני
אני כולי רועדת, צועדת לכיוון השרשראות, לא מבינה מדוע אני עושה זאת, אך יש משהו בתוכי שגורם לי לעשות זאת בכל אופן
אני כובלת תחילה את רגליי, לאחר מכן את ידי השמאלית ולסיום את ידי הימינית
אני ממתינה לשמוע בת קול שתרמוז לי שאדוני מתקרב, מגיע אך כלום... לאחר דקות ארוכות אני שומעת קול שאומר לי מרחוק שלום כלבה, עניתי שלום אדוני.
אדוני החל להעביר את ידיו לאורך גופי ואני כולי מתענגת על מגע ידיו
אדוני מסית את ראשי הצידה ונושך את צווארי בחוזקה ואני נושכת את שפתיי....וכך אדוני ממשיך לנשוך אותי לאורך צווארי ועד לרגליי
אדוני מתחיל לטפוח על רגליי תחילה בקלות וככל שהוא עולה במעלה גופי כך גם עוצמת טפיחותיו גוברת, אני נאנחת מכל חבטה, מכל מגע של ידך בעורי.
אדוני תופס את פיטמותיי ומניח עליהם מצבטים, אני נאנחת/צועקת .... מתחננת שתסיר אותם אך אתה לוחש לי : "מה את שלי?"
ואני עונה: "הצעצוע שלך אדוני" ומשתתקת מקבלת את הגזרה.
אדוני מפשק את רגליי ומעביר את ידייך בין שפתיי, בודק את רטיבותי ומחליט לעטר אותי גם שם בשני אטבים.
אדוני לוקח את השוט מהקיר ומתחיל להצליף בי... תחילה בעדינות ולאחר מכן בחוזקה
אני יכולה להרגיש את שובלי הפסים שהשוט מותיר מאחוריו
אדוני מחליט לעבור אל הספנקר הוא יודע שאני לא אוהבת אותו ואני מנידה את ראשי ללא....על כל לא אני מקבלת ספאנק נוסף
אני מתחילה לגנוח בקולי קולות, לנשוך את שפתיי, לא מסוגלת יותר להחניק את מה שקורה לי שם בפנים
אני מסובבת את ראשי, מנסה להסתכל על אדוני והוא יודע מה אני הכי צריכה עכשיו הוא מנשק אותי ומיד סותר לי בחוזקה
אני מחייכת, צוחקת קלות עכשיו הכל בסדר.
אדוני מוציא את האטבים מפטמותיי ומלקק אותם ואז הוא לוקח את הנר שעל הקיר ומתחיל לטפטף עליי טיפות שעווה חמות על פטמותי,
על גופי, אני מגרגרת בהנאה מלקקת את שפתיי.
אדוני פותח את השרשראות של ידיי ומוריד אותי על ארבע במשיכת שיער אחת, אני נאנחת
מפשק את רגליי וחודר אל אחוריי, חדירה עמוקה שארגיש את כל מהותו... אני כבר נוטפת, מתקמרת, נאנחת
אדוני מודע לכך שאני עומדת להתפוצץ והוא מחדיר את ידו אליי ממלא אותי בכל כולו בשני חוריי.
אני מקבלת הוראה לא לגמור עד שאדוני יסיים את ספירתו ויגיע לעשר
כשאדוני מגיע לעשר אני פשוט נוהמת, מתפתלת, זועקת, נאנחת לא מסוגלת להירגע
בסופו של דבר אני מוטלת על הריצפה רועדת, מסוחררת ואדוני שוכב לצידי, אני מרגישה את חום גופו שמרגיע אותי כ"כ
מלטף אותי.
אדוני שואל אותי : "של מי את?"
ואני עונה : "שלך"