סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מסע אל עצמי, בעקבות האהבה

רכה יותר, שלמה יותר, רגועה יותר. ועדיין, אובססיבית בטירוף :)
לפני 8 שנים. 12 בדצמבר 2015 בשעה 9:08

What you see, is what you get. אולי השקר הכי גדול שלי בחיים. על פני השטח, ילדה טובה. מדי פעם מבליחה תמונה עם מחשוף עמוק, אבל הגומות והסומק הטבעי מטשטשים את ההווייה הזאת. 

 

ילדה טובה. גם נערת רוק שידעה חיים של סקס סמים ורוק'נ'רול, יכולה להיות ילדה טובה. ובכלל, מה מגדיר אותנו- איך שהסביבה רואה אותנו? איך שאנחנו תופסים את עצמנו? איך שאנחנו חושבים שהסביבה חושבת שאנחנו חושבים על עצמנו? 

 

מישהו שלח לי לינק לסיפורים שכתב. אירוטיקה קלה, עדינה. מזמן נטשתי את הז'אנר הזה. קראתי וזה חימם את הלב כמו לצפות בסצנת הסיום של קומדיה רומנטית הוליוודית. אני אוהבת, אתם יודעים. ילדה טובה שכזאת. 

 

ואני, שנפגשתי לראשונה עם הbds&m לפני ארבע שנים, מכורה לשליטה, אובססיבית לכוח, זקוקה לריתוק, אזוקה לתשוקות- חייכתי תוך כדי קריאה. נרטבתי ואוננתי וגמרתי, חלושות. הויברטור גומר אותי הרבה יותר חזק מהאצבעות שלי, אבל באירוטיקה עדינה צריך לגמור בשקט ועם חיוך מתוק. 

 

ניגשתי לבלוג וראיתי שלא כתבתי סיפור כבר שנים. זה המון זמן. אני קוראת, אני צופה, אני נוגעת ועושה, אבל כשאין תיעוד ממשי, זה די מתפספס. החלטתי לעשות מעשה ולכתוב על הפעם ההיא, כשהחלטתי להצטלם ולתעד את הירידה שלי במשקל. 

 

עליתי על המיטה של הצלם. הוא פרש סדין ממשי בצבע שנהב, ואמר לי לזרום. לבשתי את הבייבידול האדום, פושאפ שחורה ותחתונים שחורים. הבייבידול כבר קצת גדול עליי, אני אוהבת שהכל צמוד, חובק קימורים. וזרמתי. חייכתי והוא ביקש ממני לשנות מצב צבירה. "החיוך שלך מנצח, אבל בואי תנסי גם דברים אחרים".

 

התחלתי לגעת בעצמי. ליטפתי, ליטופים ארוכים. הרמתי את השדיים אפילו יותר גבוה, תנועות מעבליות מרפרפות מעל הפטמות. הן, מצידן, עמדו קשות ומוכנות. ליטפתי את בד המשי של הבייבידול האדום. תפסתי בחוזקה את החלק התחתון של השד השמאלי ונאנחתי בכבדות. התשוקה אפפה אותי.

 

הצלם הסתובב וצילם, מחמיא, מפרגן. הסתכלתי לעברו, הייתי נטולת משקפיים ולכן הדמות שלו היתה מטושטשת. הוא רכן לעברי, כולו מוצק ושרירי בגופיית סבא אפורה. חייכתי שוב, אבל במבט רווי תשוקה וזימה. התקרבתי לקצה המיטה והוא התקרב אליי והמשיך לצלם. 

 

שלחתי יד לכיוון הדגמח שלו. הוא צחק וקפץ לאחור. "לא סיכמנו על זה", אמר. יכולתי להיכבות באותו הרגע, אבל לא רציתי לתת לו לראות איך השלילה שלו פגעה לי באגו. התעשתתי מיד. נכנסתי לתפקיד המצולמת והרמתי את קצה הבייבידול, חושפת ערווה חלקה ותחתונים זעירים. ישבתי על עקביי, הרגליים מפוסקות, התחלתי ללטף לעצמי את הבטן באמצעות בד המשי. 

 

הרחקתי את העקבים וישבתיעל הבד החלק שנפרש על המיטה. הוא, מצידו, המשיך לצלם. הכנסתי לאיטי אצבע לפה ומצצתי אותה ושלפתי אותה וכל הזמן הסתכלתי למצלמה. לא הורדתי ממנה את המבט. אצבע נמצצת והיד השנייה חודרת את מעטה הבד של התחתונים, לכיוון הדגדגן. הסתכלתי על הצלם ואמרתי לו שאני זקוקה לאביזרים שלי מהבית. הוא המשיך לצלם אותי, עוקב אחריי לכיוון התיק. 

 

בדרך, שמעתי אותו נועל את דלת הכניסה של הבית. התכופפתי כדי להוציא את הויברטור הסגול, זה עם הפנינים, והבייבידול נפל לי על הפנים. הצלם צילם ואני התרוממתי לאיטי, מחייכת, חיוך תמים של ילדה טובה. "תגיד", ביקשתי, "אתה יכול לעשות לי טובה?" הוא הסתכל אליי במבט מטושטש ותמה. "אתה יכול לחבר אותי לריתמות שבצידי המיטה? ראיתי שיש לך חיבורים." הוא חייך חיוך רחב ושאל על הויברטור. 

 

"תחבר אותי, אני כבר אתקע בעצמי את הויברטור", אמרתי. אבל מה יחזיק אותו? הוא התעקש. "אתה", השבתי. "או שאתקשר לידיד טלפוני ואתה רק תצלם". זה לא מה שסיכמנו, הוא חזר ואמר. "גבולות נועדו לפרוץ אותם, מותק", צחקתי. 

 

הוא חיבר אותי במומחיות, הגפיים שלי פרושות לרווחה, הויברטור תקוע בי, דומם. חזר לקחת את המצלמה וצילם. "סליחה, עוד בקשה קטנה", אמרתי. "תדליק את הויברטור בבקשה". המכשיר היה תקוע בי עמוק, הפנינים התחילו להסתובב והרטט הקבוע והיציב על הדגדגן גרם לרעש חזק. עצמתי עיניים, מתמסרת. רציתי לדחוף עוד יותר פנימה את המכשיר, אבל הייתי כבולה. "תגיד", פקחתי עיניים, "אתה..."

 

ראיתי אותו עומד מעליי עם זקפה גדולה, ממוצעת כזאת, אבל ראו דרך הבוקסר הצמודים שהזין שלו רחב, רק עם בוקסר ומצלמה שתלויה מהעורף. הוא אמר לי שלא סיכמנו שאפרחע לו לצלם, אבל מכיוון שכך, עכשיו הוא ייעצב אותי לפי איך שהוא רוצה. הוא הדביק לי איזולירבנד על השפתיים, פיזר את השיער הכתום והגלי שלי על הסדין מסביבי, הגביר את עצמת הויברטור, פיסק את רגליי יותר ובעיקר- התעלם מגניחות ההשתוקקות שלי. 

 

אני רוצה לצלם אותך בשיא, הוא אמר, מחזיק את הויברטור ומסובב אותו במעגליים ודוחק אותו ושולף ודוחק. אמי רוצה לצלם את ההזדקקות שלך, הוא אמר, אז הפעלתי מצלמת וידאו ועכשיו אני פנוי לעצב אותך בשתיי ידיים. הוא פתח את הסגירה של הפוש אפ, הסיר כתפייה אחת ואז השאיר אותי רק עם בייבידול וויברטור שמזיז תחתונים קטנים. 

 

הוא התקרב אליי עוד ונשף על הפטמות הקשות והמכווצות שלי. איזה שדיים רכים וגדולים יש לך, הוא מילמל, ותפס אותם לפתע בחוזקה. הויברטור זלג החוצה ואני, מגורה ומתוסכלת, חסרת יכולת לדבר, הסתכלתי על הצלם עם עיניים פעורות לרווחה. הצלם זז ממני, פשט את הבוקסר, קרע עטיפת קונדום ונדחק מעליי בבת אחת. 

 

הוא היה רחב ואני הייתי פתוחה, פעורה, רטובה ונזקקת. הוא דהר מעליי, רכן, שכב, הרים את התחת שלי עם הידיים שלו, נכנס לסצנה, סטר לשדיי, אחז בחוזקה בסנטר שלי ונדחק עד שלא היה בי יותר מקום להתמלא בו. חשבתי שאני מתפוצצת לאלפי חלקים, והוא דחף אצבע לדגדגן שלי ועיסה אותי ועינה אותי בעוד אורגזמה מיידית. 

 

הוא לא עצר, ירד ממני- הסיר את הידיים שלי מהריתמות והפך אותי על הבטן. הוא חיבר מחדש ועלה עליי מאחור, דוחק כרית מתחת לאגן כדי להרים אותי. הוא נדחק אליי, מעסה עם זין שלו את הרחם שלי, משמן עם הרטיבות שלי את פי הטבעת. ואז, הוא שלף, דחף את הויברטור, הפעיל אותו על המקסימום ונכנס בעצמו לתוך התחת שלי. לאט, בנחישות, הוא מילה אותי ואני, אני צרחתי מעבר לאיזולירבנד, עד שהתעלפתי. 

 

כשהתעוררתי, הייתי עטופה בבד שי בצבע שנהב, מחובקת בתוך חזה שעיר וגברי, מלוטפת. את ילדה טובה, הוא אמר, אבל הקנקן שלך עמוק ומלא. שבועיים אחר כך קיבלתי תמונות. את הוידאו- הוא שמר לעצמו. 

 

אשליית האפס המוחלט​(מתחלפת) - סיפור מגרה :) את טובה...
לפני 8 שנים
זהבה - תודה :)
לפני 8 שנים
Bondage​(שולט) - הצלמים של היום ((:
לפני 8 שנים
זהבה - הצלם הזה הורס!!! :)
לפני 8 שנים
מתוקף אישיותה - נפלא
לפני 8 שנים
זהבה - תודה
לפני 8 שנים
salvation angel - זונה! לא סיכמנו על זה!
לפני 8 שנים
זהבה - היי, יש אמת ויש דמיון מופרח ;)
לפני 8 שנים
מתוקף אישיותה - דווקא בגלל זה...הכי כיף לעשות מה שלא סיכמתם ;)
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י