קושר אותך. יד ימיני...

כדאי לקרוא את החלק הראשון לפני שקוראים את החלק הזה.

קישור:

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=65892&postid=1182811#comments

כששמעת את המילים פיתאום הכל נהיה רך יותר. מואר יותר. למה לא אמרת את זה עד עכשיו שאלת בזמן ששוב התעסקתי בקשירת ידייך תוך כדי חיבוק.

תגובתי השותקת גרמה לך להבין שלא היה לי כ"כ קל להגיד את מה שאמרתי. אנחנו שנים בקשר.. שנינו יודעים כמה חשובים אנחנו האחד/ת לשני/ה.

שנינו פשוט נשארנו מחובקים מספר דקות. בזמן הזה אני מתעסק עם הקשירה של ידייך לאחור ואת נשענת על כתפי.. חושבת.. שוקעת לך.. 

אני מסיים את מלאכת הקשירה. מתנתק מהחיבוק. נשאר קרוב אלייך. מוביל אותך לספה בסלון. אנחנו יושבים לדבר קצת. אני מוזג לך שתיה חמה. שם קורסון טרי בצלחת לייד הכוס.

בעיניים מחייכות את אומרת תודה ומסמנת לי עם ידייך. בהנהון לשלילה אני גורם לך להבין שאת תאכלי ותשתי בעזרת הידיים שלי.. "נייס" את זורקת לאויר ומחייכת.. אנחנו מדברים על הכל. מרגיעים אחד את השניה מהחוויה הסוערת. את כבר רגועה. אני רגוע. פיתאום נזכרת כמה טוב לך איתי וכמה כבר שעבר זמן רב כ"כ מאז שנכנסנו ללב האחד של השניה.

השעה מתחילה להיות מאוחרת. עינייך סורקות את הבית  בא לי באמת להיות אסירה שלך פה את זורקת לאויר.  ספק צוחקת ספק רצינית אך ללא ספק מדובר במשאלת לב של שנינו.. מה הלאה? את שואלת. אני ברוגע מלטף את פנייך. נושק ללחייך. עוזר לך לקום. מוביל אותך לפינת האוכל ומושיב אותך בראש השולחן.

אני מתיישב לצידך.

שמעת על הסרט 50 גוונים? הסרט לא משהו ולא מציג לדעתי יחסי שליטה בכלל אבל דבר אחד אהבתי בסרט ואנחנו נשחזר את זה יחד.

אני מוציא ממזוודה מתחת לשולחן מספר דפים שמהודקים יחד. יש כאן 8 דפים עם פירוט של המון מצבים ופטישים. חלק מהם גם אני לא אוהב. אנחנו נבנה יחד עולם של גבולות משותפים. גבול אדום שלא נעבור. גבול צהוב שאם הוא חשוב לצד השני יש מצב שנפתח אליו בעתיד. כל השאר יהיה פתוח לביצוע. מילת הבטחון תנתן לך בסוף הרשימה. 

שוב הסימון לידיים הקשורות שלך. בחיוך אני מהנהן לשלילה. אני אסמן את מה שתגידי לי. ככה זה יחרט לי בראש בצורה ברורה יותר :)

את שוב בחיוך חצי מיואש, הנהון ראש לשלילה וציניות זורקת לאויר "טוב מה חשבתי לעצמי באמת??"

אנחנו יושבים וממלאים יחד את הרשימה. מפרטים אחג לשניה כל סיטואציה ומוסיפים הערות על כל סעיף שנראה לנו לא מובן וברור מספיק.

בסוף הדף האחרון מופיעה שורת החתימות שלי ושלך.

אני מבקש ממך להסתובב מעט ומשחרר את ידייך.

דוקא התחיל להרגיש לי טבעי בחבלי שלך את אומרת. הפעם לא בציניות.. תוך כדי שאת בוחנת את סימני החבלים.

אני מגיש לך את העט. את כמובן מתכוונת למשוך את הדפים לחתימה אבל אני עוצר אותך.

יפה שלי. יש עוד משהו חשוב ביחסים שלנו שאותו לא רשמתי כי הוא יהיה מבוסס על האמון הטוטאלי שאמור להיות ביננו.

בעיניים שואלות את בוחנת את מילותיי.

חתימה על המסמך הזה מצד כל אחד מאיתנו תסמל שני דברים חשובים.

1. שאנחנו נכנסים ליחסי זוגיות שיחסי שליטה יהיו חלק חשוב מהם. יחד עם זאת חשוב לי שנבנה את הזוגיות שלנו ללא תלות בעולם השליטה. יהיו לנו חיים רגילים ושיוויוניים.

העיניים שלנו זורחות. 

2. זה סעיף שיוכל להיות קצת יותר בעייתי אז תקשיבי טוב. את בקול מתוח מעט "דבר כבררר.."

במידה ואת בוחרת להשאר ולגור איתי כאן זה אומר שאת מוכנה להיות שלי. ולא במובן הונילי. 

עינייך השואלות לא מבינות מה אני רוצה מחייך..

במידה ואת שלי את תהיי אסירה שלי. אחד מחדרי הבית ישמש כתא. הוא מסורג ומאובזר בהמון מכשירים ואביזרים שגם הגאג הגדול ביותר לא ימנע מהשכנים לשמוע את הגניחות שלך..

בדיוק כמו סוהר שיש לו אסיר אחד שחשוב לו יותר משאר האסירים דואג לו שלא יפגע משום דבר, שיאכל בזמן, שיתחזק ושישתלב אבל כשאותו אסיר יוצא מהתא הוא אוזק אותו ואם יש צורך גם מעניש אותו כך אני רוצה אותך. אסירה שלי. אעשה הכל שתהיי מאושרת. אבל רוצה אותך אסירה שלי. רוצה שכולך תהיי שלי. אעשה בך מה שארצה מתי שארצה כמה שארצה. 

עיניי הרציניות מוכזות בעינייך. מתקשה לקרוא אותך 

לאחר מספר רגעים של שקט את מגישה לי את ידייך לפנים. תאזוק בבקשה את מבקשת. אני מסמן עם האצבע שאת צריכה לחתום קודם ואת משיבה "אני אחתום על המסמך הזה בידיים אזוקות סוהר שלי"

המשך יבוא