אז התקשרתי בשבע ואמרתי לך שבעוד חצי שעה אני אגיע לאסוף אותך.
פספסת יקירי. קבעתי עם חברות ברבע לשמונה כך שגם אם הייתי מסכימה היום זה גם ככה לא יתאפשר.
אלא אם.. תפתיע:)
את מנסה להמשיך ולדבר איתי
אבל אין כבר אף אחד על הקו. אין איך לחזור ולשמוע את הקול הזה.
רבע לשמונה. את כהרגלך מדייקת.
יורדת לרכב. מניעה ונוסעת. כעבור זמן קצר באזור די שקט את מגלה שיש לך כנראה פנצ'ר. הגה מושך
מדיי לימין. בתסכול וכעס את חונה בצד. יוצאת מהרכב. ביאוש את מגלה שלא התבדית. אכן פנצ'ר. רכב נעמד לצידך. בחור נחמד מציע לך את עזרתו. את לא אוהבת את זה כ"כ אבל אין ברירה. לחזור ברגל הבייתה אי אפשר. אולי מונית. הוא מתחיל בהחלפת הגלגל. מפרק ארבע אומים. מרכיב את הגלגל החדש. אוי.. אום אחד נופל לביוב ניקוז גשמים ברחוב. לא בטיחותי לנסוע ככה הוא אומר בצער. זה כ""כ מבאס את אומרת לעצמך. הוא מציע לך טרמפ. את מסרבת בנימוס. אומרת שתקחי כבר מונית. האזור די מבודד. אין ממש מוניות בקרבת מקום. הוא עולה לרכב. בטוחה שואל כקורא בעיניים שלך שאת לא. אולי רק עד לצומת הקרובה. מקום שממנו אפשר יהיה לתפוס מונית. החיוך שלו מקרין לך בטחון משום מה פיתאום. את עולה לרכב.
הנסיעה מתחילה. כעבור מספר מטרים הרכב פונה לסמטה חשוכה. את כבר מבינה שמשהו לא עובד כשורה. בעצימת עיניים את אומרת קח מה שאתה רוצה רק אל תגע בי. בקול רגוע הוא אומר שהכל בסדר. מציג לך אזיקים. תענדי אותם הוא מבקש. את מעיפה מבט לידית הדלת אבל הוא ישר אומר לך שאיןלך מה להתאמץ. בפחד את אוחזת באזיקים. אזיקי מתכת ציר. ללא שרשרת. אני אעשה כל מה שתגיד את מנסה לרצות אותו. הוא רק מהנהן בשלילה. מבטיח לך שלא תפגעי ושלא יקרה שום דבר בניגוד לרצונך כל עוד לא תעשי דברים שאצטרך להעיר לך עליהם. את בחוסר שלווה ובידיים רועדות סוגרת אזיק על יד אחת. המבט שלו גורם לך להבין שהידיים לא יאזקו מקדימה. את לא רוצה לנסות אותו. אוזקת לעצמך את הידיים לאחור. כיסוי עיניים מושם עלייך בדמות של משקפיים. הכיסוי הזה יספוג לא מעט דמעות במהלך הנסיעה כנראה. הנסיעה ארוכה. במהלכה הרכב נעצר בצד ואת מודיעה להורים שלך שאת תשני הערב אצל חברה. בחקירה קצרה של לאן היית אמורה להגיע את מודה שלחברות וגם אותן את נעדכנת שיש לך פנצ'ר ולא תוכלי להגיע. את זזה בחוסר נוחות. בפחד. בדרך הוא מסביר לך שלא מדובר פה בחטיפה על רקע לאומני כך שאת יכולה להרגע. כעבור שעתיים וחצי הרכב נעצר. הבחור יורד מהרכב. הדלת שלך נפתחת והוא עוזר לך בעדינות לצאת. בתמיכתו את מוכנסת לבית. הבית מרגיש נעים. במיוחד יחסית לקור שהיה בחוץ. כיסוי העיניים מוסר ממך. גם האזיקים מוסרים ממך. יש פה שירותים הוא אומר. אם את צריכה זה הזמן. כעבור מספר דקות את יוצאת. הפעם הוא מחכה לך עם חבלים. לא צריך לקשור אותי. אין לי איך לברוח את מנסה להתחנן על טיפת החירות שעוד נשארה לך. הוא בהתעלמות מופגנת אוחז בזרועך. המגע מאוד מרתיע אותך. את מנסה להתנגד קלות ובתגובה את מקופלת על הרצפה. ידייך נקשרות בהדיקות. מרפקייך נקשרים. רגלייך. הוא מרים אותך על כתפו ומושיב אותך על כסא. פה גדול מבקש ואת פותחת ביאוש. גאג נתחב לפיך.
כיסוי העיניים מוחזר. חבל נמתח בין ידייך לרגלייך כשאת יושבת על הכסא.
את מספיק מנוטרלת את שומעת את קול. כשעינייך עצומות פיתאום הקול הזה מוכר. הקול הזה קרב לאוזנייך ובטון נמוך שחודר לך את אונות אוזן ימין את שומעת את המילים: "אחרי כל הזמן הזה באמת חברות זה מה שמונע ממך לפגוש אותי??"
פיתאום נפילת מתח. את רוצה לצרוח!! להכות!! משהו!! כלום!!!
תקחי את כל אנרגיות הכעס הזה שאוחז בך ותהפכי אותן לאנרגיות חיוביות.
את כ"כ כועסת. משום מה הפחד די נעלם למרות שבקושי ראית אותי אבל הוא הפך לכעס. כעס שאין לך אפשרות להוציא אפילו ברמז. אפילו בקול קטן. הגאג כ"כ גדול שהוא בולם אותו. את פשוט מתבשלת לך.
כעבור חצי שעה כיסוי העיניים מוסר ממך. אני עומד קרוב. עיניי נעוצות בעינייך הכעוסות. את מנסה לבקש ממני בעזרת העיניים להסיר ממך את הגאג. אפשר חיבוק אני שואל. את אפילו לא יודעת איך לענות על זה. את רק רוצה להרוג אותי!! כיסוי העיניים מוחזר. את שוב בעלתה. עם עצמך. עם המחשבות שלך.
עוד 20 דקות כאלה עוברות. שוב כיסוי העיניים מוסר. הפעם בעינייך יש כניעה. את מבינה שאת באמת תלויה בי. לפחות כרגע.
מסיר ממך את הגאג ועם מטפחת מייבש את כל הרוק שהצטבר לך מסביב לפה. משקה אותך במים ובמשהו מתוק.
את לא יודעת מאיפה להתחיל. שחרר אותי את מבקשת. לאט לאט.
אנחנו נשב ונדבר קודם.
מתיישב מולך.
קדימה.
תקללי. תצעקי. תכעסי. תגידי שאת לא רוצה שום קשר אליי. אני פה לשמוע הכל.
את בקול חלש מבקשת ממני להתקרב. אני בסך הכל רוצה עכשיו חיבוק את אומרת
שבורה מעט.
אני מתקרב אלייך.
מלטף את שערך
קם
משחרר את ידייך ורגלייך מהחבלים.
עוזר לך לקום. את נופלת לידיי.
מתאוששת מעט.
חיבוק רך וחם מחזיר את השפיות שהייתה ביננו לחיים.
אתה מבין שזאת לא הדרך להכנס ללב של אישה את אומרת.
נכון אני עונה. תוך כדי שמחבק אותך שוב ומעביר את ידייך לאחור..
אני כבר לא מחפש להגיע ללב של אישה אני עונה. את בעיניים שואלות מנסה להבין.
אני מנסה להכנס ללב שלך!
המשך יבוא
