...הייתי רוצה
לשוב
אל משכן הקודש
שם האל מחייך בשלווה זחוחה
מנמנם, מפהק
שם הודאות היא שמיים ידועים
ולכל תפילה יש שם
שם לאנשים אין מיספר ואין תעודה
אך לבטח יש זהות
והאל הינו
מה שהיה ומה שיהיה
האהבה.
הייתי רוצה להצטופף בצלה של השמש
לא מתוך פחד
כי אם מתוך יראת כבוד
לא מתוך השפלה והקטנה
אלא מתוך הכרה מלאה באהבה
שם הזכות והחסד עושים אהבה
הייתי רוצה ללטף שמיים קדושים
להעריץ ולהסניף מקרוב
את האל שאהבתי
וידעתי
הייתי רוצה שהאהבה תהיה כמו אז התשובה
והשלמות,ההתגלמות
לעולם לא תתכער
בבדלי אנושיות דלה,ריקה
Confusion writhes around our hearts impatientl''
It drains the faith that lights the dark and sets us free
From the chains of our war and the pain we once called love
The poison of doubt enslaves our minds and we bleed
We abandon the trust that kept us blind and disappear
Under the crimson wings of hate where the lost are safe
Until they love again
The heart of darkness is hope of finding you there
And that hope will be our love's requiem
We pray to the serpent of delight desperately
The questions are answered and we try not to weep
Until we are sure we're suffering for love
In the dungeon of our dreams we're so weak
The promise made to be broken still haunts our sleep
''We won't open our eyes afraid we would die for love again
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
לעיתים
הגיהנם לובש צורה ומתחפש לגן העדן.
אך,
בגן העדן אין ספקות : הנשמה יודעת את מקומה. הנשמה שלמה.
אין היסוסים, תהיות, חששות או ספקות.
רק מה שמרגיש הכי שלם. הכי אמיתי. הכי נכון.
ואת זה,
אפילו השחקן המוצלח ביותר, שליט האופל, המנהל את ממלכתו בתחפושות ויהלומים מזוייפים
עשויי דמעות המלאכים
לא יכול לעשות.
גן העדן אינו זוהר ונוצץ אולי כמו התפאורה שבגיהנם.
גן העדן הוא הבית. הוא המקום בו נשמתך יודעת שזה מקומה. והיא שלווה.
לפני 13 שנים. 9 ביוני 2011 בשעה 14:43
