דוסטוייבסקי זה לא

זהו הלילה של יום שישי. שבוע קשה עבר על כוחותינו, משמרת ועוד משמרת, ואחת כאן ואחת שם, ובוסית בת זונה אחת, ובוסית כוסית שנייה, והכל התערבב,
אז הגעתי ללילה של יום שישי ושתיתי.
מאחורי הבר עמד בחור,
הוא לא היה חתיך.
לא, גם לא אחרי אפקט הברמן, והעשן והאפלוליות וכל הכוסיות שמסביבי, הוא עדיין לא היה חתיך.
הוא התכופף אליי ואמר,"אויש, את מתוקה",
אולי עכשיו הוא פתאום נהיה חתיך.

"מה את שותה?",
אני מחייכת אליו. "אני לא שותה בדרך כלל", הוא צוחק אליי, "אני לא יודעת מה שותים. בירה?",
עכשיו הוא כבר צוחק ממש.
"טוב, אני אכין לך משהו טוב. שמתאים רק למתוקות שבדרך כלל לא שותות"

הכוס הייתה יפה, עדינה, והמשקה היה כחלחל,
הוא היה טעים. שתיתי עוד אחד כזה ועוד אחד ועוד אחד, עד שהעולם נהיה קצת יותר ורוד.

"מה את עושה כאן?" הוא מתקרב אליי ולוחש לי את המילים אל האוזן, "היה לי שבוע קשה",
מוזיקת מועדונים פתטית כבר התגברה על הקולות ששנינו, כמה זוגות התיישבו לידי על הבר והוא הסתובב אליהם.

אחרי כמה דקות הוא חזר, "את רוצה לחכות לי שאני אסיים את המשמרת?"
"למה שאני אעשה דבר כזה?"
"כי אני חתיך"
"אתה לא באמת אמרת את זה עכשיו"
"אני לא?"
"לא הטיפוס שלי"
"מה הטיפוס שלך?"
"היא" אני אומרת, מצביעה על בחורה שיושבת בצד השני, ברונטית, שיער חלק, עיניים בהירות, היא בוהה במשקה שלך במבט מהוהר,
"את לסבית?"
"היום כן"

הוא עוזב אותי במנוחה ואני ממשיכה לחקור בעיניי את הבחורה היושבת,
היא לא מתאימה לנוף. היא עצם חריג.
לפתע מתיישב לידה בחור,
אני בכלל לא שומעת מה הם אומרים.
בטח הוא שואל אותה אם היא כאן הרבה,
היא מחייכת ועונה לו, "אתה לא צריך לשים ג'ל בשיער?"
ואז הוא יילך,
אבל הוא לא הולך.

הוא מתיישב לידה, מזמין משהו לשתות,
רגע רגע רגע,
מה קורה כאן,
לא, נו. אוף.
הוא גוחן לעברה מנשק אותה על הלחי, היא לוקחת את היד שלו ורושמת מספר,
הוא הולך.

אני קמה לשירותים, בדרך אני עוברת לידה, ליד מושא ההערצה שלי, אני לא יודעת אם זה המשקה הכחלחל שפועם בעורקיי או שזוהי דעתי הצלולה, אבל הלב שלי מגביר פעימותיו ואני מתרגשת, אני הולכת קצת יותר מהר, הזרוע שלי התחככה בזרוע שלה,
ככה,
בטעות.
(בכוונה)
אני יכולה להריח את הבושם שלה,
השיער שלה מגיע עד הטוסיק,
אני נכנסת לשירותים וזה נעלם.

לא נשאר שום דבר מההתגלות האלוהית הרגעית שלי.

למחרת בבבוקר אני אמצא את עצמי במיטה של הברמן,
חושבת עליה
ועל הבושם שלה,
ועל הבחור שנישק אותה בלחי,
ועל איך הייתי יכולה לנשק אותה הרבה יותר טוב. גם שם, וגם קצת יותר למטה.