סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוסטוייבסקי זה לא

"חשבתי שאתה לא מאמין באלוהים"
"אני באמת לא מאמין בו, אבל הוא התעקש שאני המשיח, אז לא רציתי להתווכח איתו"
"למה?"
"אתה היית מרגיש בנוח להתווכח עם אלוהים?"
"אבל אתה הרי במילא לא מאמין בו"
"נכון, ובכל זאת לא הייתי רוצה להרגיז אותו"
"אתה מתחיל להרגיז אותי"
"אתה אלוהים?"
"אני? לא"
"אז מה אכפת לי להרגיז אותך?"
לפני 11 שנים. 12 באוגוסט 2013 בשעה 23:52

במקלחת התזתי קצף גילוח אל תוך היד שלי ואז מעכתי במעגלים אל תוך הכוס שלי. החריץ שלי הפך לבן. הסכין ליטפה בעדינות לאורך השפתיים, משאירה אחריה אשליה. אני חושבת על איך תעביר את האצבע העבה שלך בקווי המתאר שלי בחיוך זחוח. "בשבילי?" (אז בשביל מי? החזרתי את הפמיניזם עשרים שנה אחורה אבל לפחות אתה מרוצה)

כשהתעוררתי קיוויתי להיות קצת יותר יהונתן גפן וקצת פחות אני. אני מתלבטת איזה אלבום לשים כשאני מעטרת את אצבעותיי בלק בגוון כחול כהה אחר הפעם. אני אליס. הלשון שלי במחילת הארנב שבתוך הרקטום שלך. החיוך שלך ניבט מן האפלה כמו החתול הכחול. נאצי בלי חיוך זה עצוב אבל בסדר, חיוך בלי נאצי זה כבר יותר מדי מוזר.

אני איש הפח. כשאתה בתחת שלי האיברים שלי מוטחים מכאן לשם, "תשתקי". אני שותקת. לועסת את השפה התחתונה, אוחזת בסדין הלבן ההוא. הידיים שלך ננעצות במותניים שלי. שלא תפספס עוד מקום להכאיב לי בו. אני גומרת. מאמי, אני גומרת. אתה רואה סרט, הראש שלי על החזה שלך. המראה ממוקמת בדיוק הגובל במבוכה אל מול המיטה. אני מסתכלת עלינו. גבר יפה. גם אני קצת יפה. אתה משחק בשדיים שלי. "צריך לצלם את זה". אתה גבר עקום משורטט מהרבה קווים ישרים. אתה ציור של איגון שילה. תווי הפנים שלך חדים. הם חותכים אותי, אני מדממת קיפאון. הבוקר נדחק במרפקיו דרך הוילון, החלון והעפעפיים שלי. פוצע את שלמות הליל בגסות, משתין על הטריטוריה של המסתורין. תלכי מתי שתלכי. הלכתי חצי שעה אחרייך.

כשקניתי את הסיגריות הבנתי שאני עדיין נוזלת את הזרע שלך מחור התחת שלי מליל אמש. הוא נספג בחוט החוטיני שבתוכי. נדמה לי שכולם מריחים עלי. שני גברים התחילו איתי. אולי בגלל זה? 
אנחנו על אדים. יותר נכון, הבל פה של בוקר. אתה אוהב את הריח של הסיגריות, אם היה קצת אלכוהול זה היה מושלם. כשאתה ישן אני חושבת על שורות לבנות מסודרות על קרמיקה אפורה. מבחינתי זה בסדר, אבל אולי אתה תהיה קצת מאוכזב. תנשק אותי במצח בכל זאת, האכזבה תשאר אינפורמטיבית בלבד. אני בת 19, החלקים החמימים שבכוס ההדוק שלי מתחבקים סביב האגו המזדקן שלך. תהיה אבא שלי לשעה עד שאגמור. 

"כשאגדל אני מתכננת להתחתן לפחות שלוש פעמים",
"אמרת את זה כבר"
"התכוונתי"
"מה את יודעת בכלל על להתכוון, ילדה?" 

אני מרגישה את הכוונה הכנה הזו בתוך הבטן שלי כשאתה בתוכי, אני מרגישה אותה גם כשאתה מנשק אותי במסעדה הומת אנשים, כשהמלצרית לא יודעת אם להיות מובכת או להזמין משטרה, אני מרגישה את הכוונה הזו בלשון שלי עוברת בין האצבעות שלך ברגליים. אני מתנה. אתה מחייך. נאצי בלי חיוך זה בסדר, 

חיוך בלי נאצי

אניגמטית​(שולטת) - מדהימה
לפני 11 שנים
Under The Skin - את כותבת כל-כך יפה, זה לא ייאמן.
לפני 11 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י