סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוסטוייבסקי זה לא

"חשבתי שאתה לא מאמין באלוהים"
"אני באמת לא מאמין בו, אבל הוא התעקש שאני המשיח, אז לא רציתי להתווכח איתו"
"למה?"
"אתה היית מרגיש בנוח להתווכח עם אלוהים?"
"אבל אתה הרי במילא לא מאמין בו"
"נכון, ובכל זאת לא הייתי רוצה להרגיז אותו"
"אתה מתחיל להרגיז אותי"
"אתה אלוהים?"
"אני? לא"
"אז מה אכפת לי להרגיז אותך?"
לפני 7 שנים. 10 באוגוסט 2017 בשעה 23:07

אתה נוגע בי כמו שהיא נוגעת בליפסטיק הראשון שמופיע על המדף. גם אם אני מתקלחת, לא יורדת המדבקת "טסטר" מהעור שלי. אות קין, חותמת אישור, גושפנקא שמותר לגעת. אחרי שהיא תלך, תבוא אחרת, אין סיבה שלא יגעו בי בידיים חשופות, יפערו בי זיהום, יעבירו הלאה. בסוף השימוש, יזרקו.  אתה מסתכל עלי ככה, חד פעמית, לא יהיו עוד כמוני, אבל זה לא נורא בכלל. אני מפלסטיק לא מתכלה, זו הבעיה של הדורות שיבואו אחר כך, לא שלך. 

שולט ומפנק​(שולט) - פלסטיק זה טוב כי ככה את תמיד קיימת לשימוש
תפקידך הוא שימוש לאדון ולכן זה טוב שאת תמיד שמישה
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י