אני מוצאת את עצמי לעיתים קרובות שלא בשליטה על מה שקורה במחשבות שלי. אני חושבת על הבחור ההוא ששכבנו, הוא קצת מזכיר לי את הבחור ההוא שישבתי איתו לבירה והבדיחה שהוא סיפר מתאימה נורא לבחורה ההיא שפעם אכלנו יחד סושי ברמת החייל, ואני לא הבנתי איך הגעתי לרמת החייל בשישי בערב, ואני פתאום נזכרת שאחותי הקטנה יוצאת עם מישהו שבדיוק גר שם באיזור, גם חברה הכי טובה שלי פעם, יצאה עם מישהו כזה, מעניין איך הוא, אולי אני אחזור לאוניברסיטה, אולי בסיבוב השני זה יעבוד, מה קורה באמת עם המרצה ההוא, שאמר שיכתוב לי מכתב המלצה לפולברייט. אני צריכה גם לעבור את המבחן ההוא, של האנגלית, באוניברסיטאות האמריקאיות. מעניין אם אני עדיין חייבת לעבור אותו גם אם יש לי פטור מהפסיכומטרי, אני עדיין זוכרת את הטעם של הזרע של הבחור ההוא שהכרתי בבר בעיר התחתית בחיפה, הוא קצת הזכיר לי את זה שעשיתי שורה מהציפורן שלו וחשבתי בטח כמה מטונף, כמה אוכל, שאריות חרא וחיידקים בטח יש שם. הוא לא עשה עלי רושם של שוטף ידיים אדוק.
אני לא בשליטה. הלב שלי מתחיל להאיץ, שכר דירה בקרוב, מה עם החשבונות? לא נראה לי שאי פעם קיבלתי לכתובת הזו את חשבון הארנונה, אני קצת דואגת מהחשבון מים, נראה לי שיש לי נזילה. אני נוזלת. אני נוזלת. אני נוזלת. אולי אני אחזור לאוניברסיטה? אולי אלמד עוד שפות? אולי אסע לחו"ל, אני רוצה לחזור לניו יורק. עוד לא סיימנו, אני והעיר הזו.
אני לא בשליטה. אני נושמת עמוק. עושה רשימה.
אני בשמלה שחורה, כזו שחושפת את שתי הכתפיים, השיער שלי, ארוך גלי, חום ובוהק, מונח על גבי, קצווה ממנו מונחת באופן מושלם מעל העין הימנית. המייקאפ לא בדיוק הולם את צבע העור שלי, אבל אף אחד לא ישים לב, בטח שלא גבר. ליפסטיק אדום. לא בוהק, מתון. תחתונים אפורים, הגומי עשוי תחרה. לא משהו יקר.
עושה רשימה.
אתה. חולצה מכופתרת, שחורה. נראה יקר. אולי רק נראה. הזקן שלך קצוץ היטב, אני רואה אותך מול המראה בדירה שלך. לא חושב, עובד כמכונה. גוזר, מסדר, שומר. ג'ינס, למה ג'ינס? שיהיה ג'ינס. הריח של האפטרשייב שלך, חריף, גברי. כמו של אבא שלי, כן, אני יודעת, אל תגיד את זה אפילו.
אתה מתיישב לידי.
אפשר חצי גולדסטאר בכוס של גינס בבקשה?
הברמנית תביא לך, היא תגיד לי, היי, לבד היום? ואני אצביע עליך. תביאי לנו שני צ'ייסרים של טקילה.
אני שותה וויסקי, אתה תגיד
טקילה, טקילה.
אתה תשתה, אני אראה טיפה חומקת מהכוס על הזקן, אני אקח שתי אצבעות ואנגב אותן, על החולצה שלך. אתה לא תתייחס. אתה לא מתייחס.
שנדבר?
על מה?
מה שתרצה
לא, אני לא רוצה שנדבר
אני שותה, מזמינה עוד בירה.
בירה?
כן, בירה
לא יין?
בירה. חשבתי שאנחנו לא מדברים.
אני מרגישה את היד שלך, העור החם שלך בשלי. יש לי צמרמורת. היד שלך על הברך שלי, אתה מנשק אותי. נשיקה לא טובה. מובכת. אני לא מכירה אותך, אתה לא מכיר אותי.
לא אכפת לך, אתה לא צוחק, אתה לא מתייחס.
אני לא שיכורה מספיק.
היד שלך עולה במעלה הירך שלי, אם היית כל בחור אחר כבר היית עם אצבע שבורה.
אני נותנת לך. אני שמה את האשראי על השולחן, מושכת אותך משם. מחוץ לבר אתה אומר לי, רגע,
בואי נעשה את זה שוב.
מנשק אותי, מושך לי בשיער, אני נושכת לך את השפה,
זהו. זה מה שהייתי צריך.
והלכת.
ככה אני נרדמת.
