סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

דוסטוייבסקי זה לא

"חשבתי שאתה לא מאמין באלוהים"
"אני באמת לא מאמין בו, אבל הוא התעקש שאני המשיח, אז לא רציתי להתווכח איתו"
"למה?"
"אתה היית מרגיש בנוח להתווכח עם אלוהים?"
"אבל אתה הרי במילא לא מאמין בו"
"נכון, ובכל זאת לא הייתי רוצה להרגיז אותו"
"אתה מתחיל להרגיז אותי"
"אתה אלוהים?"
"אני? לא"
"אז מה אכפת לי להרגיז אותך?"
לפני 6 שנים. 21 במאי 2018 בשעה 20:25

העיניים שלך כחולות. כשהורדת את החולצה גחנת מעליי, העברתי את האצבעות שלי על כל המקומות שבהן הגוף שלך מצויר אחרת משלי, הצלקות, הכיווצים. "הייתי אחר פעם", אתה אומר לי, הקול שלך חלש ופתאום עברנו דרך שער לסיטואציה א-מינית במהותה. המשכתי ללטף אותך כשסיפרת לי על המשקל שהורדת, הניתוחים, הכאב, ההחלמה. 

"ועכשיו אתה יפה?" 

חיכית כמה דקות, שכבת לידי, ליטפתי אותי בעמק בין הרגליים, העור שלי חלק והצטמררתי. התהפכתי לצד השני, חושבת על איך הגעתי לכאן ומה בעצם אני רוצה ממך, 

"עכשיו אני" 

אמרת וליטפת עם האצבע המורה שלך את הדגדגן שלי. גנחתי במקומות הנכונים, אבל רציתי שתספר לי עוד על איך הרגיש להיות בניתוח ולדעת שמסירים חלקים ממך, הרגשת קל יותר? 

בזמן שהלשון שלך ליטפה אותי, בלי חן או עדינות, ריחפו באוויר כל הדברים שלא נאמרו, 

הצלקות שלך מעטרות אותי,

שלי נמצאות בדרך שבה הסתובבתי ממך, מפוחדת, 

אני רק רוצה לומר,

בבקשה תאהב אותי, בבקשה תאמר לי שהחיפוש נגמר, בבקשה תאמר לי שאתה רוצה את כל מה שרקוב אצלי

אני שונאת את זה שהלכת

אבל אם לא היית הולך, הייתי דוחפת אותך בעצמי

בינתיים

אני שיכורה

אני מקווה שאתה חושב על הרגעים שבהם גמרתי על השפתיים שלך 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י