לפני 10 חודשים. 30 ביוני 2023 בשעה 20:24
זה אשכרה קורה.
בשנת 2005 לראשונה פגשתי את המדים של ארגון החירום המידי הזה. מאז ועד היום לבשתי אותם בגאווה, כל יום מחדש.
אחרי 9 שנות התנדבות לערך גם התחלתי לעסוק בהצלת חיים. זכות ושליחות שלא באמת אצליח להעביר במילים.
והיום הגיעה המשמרת האחרונה, אפרט בפוסט אחר על כל הרגשות והסיבות, היום, בעיקר מנסה לעכל שזו הפעם האחרונה בה אלבש את המדים ואפקד על המשמרת, שהיוותה לי עולם ומלואו בשנים האחרונות.
מלא רגשות מעורבים, טובים, מוכן לסיים את הדרך שלי בעולם הכל כך מורכב הזה שנקרא חירום מידי לצד יראת כבוד עצומה כלפי כל אחת ואחד שעוסקים במלאכת הצלת חיים הכל כך מורכבת הזאת.
תודה.
