הבלוג הזה נכתב בחלקו בלשון אדון שפחה אבל גם מתייחס במקומות שלא ציינתי כמובן למלכה עבד....
במהלך החודשים האחרונים שמעתי וקראתי פה כל מיני פרסומים של סאביות שתארו דברים שהן חוו או ש"אדונים" אמרו להן לחוות ועשו להן בטענה שהם הם אדונים מותר להם הכל והשפחה צריכה לעשות כל דבר בשבילם, ולא משנה מה זה....
אז ככה, ואני מדבר בתור מישהו מאוד טוטאלי, שמאמין ב24/7, שמאמין בO מסיפורה של O כשפחה האולטמיטיבית, מישהי שמוכנה להכל כולל הכל בשביל האהבה.
מקצת מהסיפורים הם:
זה שבתור סשן קשר את השפחה שלו לשער בים בלילה ונעלם לשעתיים והיא לא יודעת אם הוא בכלל היה שם לשמור עליה מרחוק או שהוא פשוט הלך.
מישהו שטען שמבחינתו נראה לו מאוד לעניין להשאיר את השפחה שלו בכלוב ליומיים וללכת, ולחזור רק לאחר מכן...כמובן כלוב נעול בלי יכולת שלה לצאת משם בכל מקרה
אותו אחד שטען שהוא לעולם לא יתאמן בשימוש בשוטים או בכל דבר אחר אלא רק על שפחתו, הוא לא צריך אימונים למרות שאין לו נסיון, הוא יודע הכל, והוא יתאמן על השפחה שלו...
סיפור ששמעתי על "אדון" שהשפחה שלו מאוד מקפידה להגן עליו שהצליף בה במקומות אסורים וגרם לה לפגיעה גופנית ארוכת טווח כי הוא "פספס" ואחר כך הוא נבהל, ובכה ודברים נוספים שהיא סיפרה לי ולא היתה מוכנה לשמוע בכלל ביקורת עליו.
אותו "אדון" החליט בתור סשן להטיל את מימיו בפיה של השפחה שלו וכמובן שהיא תגמע אותם באהבה, אבל אחר כל נעלם ואחרי מספר שבועות הודיע לה שהוא כנראה עבר את הגבול שלו והוא לא יכול להסתכל לה בפנים.
ואני לא אתחיל בכלל לספר את הסיפורים על "מלכות" שבמחינתן תגרום לכל נזק בגוף העבד שלהן כי העבדים טוטאלים ומוכנים לעשות הכל בשביל לרצות את המלכה ללא גבולות, הן יצליפו לו דווקא על הכליות, דווקא על המפרקים, יגרמו לו לבעיות חמורות בפי הטבעת ובמעי כי הן ידחפו את הדילדו הכי גדול שהן מצאו ללא כל הכנה....ועוד ועוד ועוד, רשימת הסיפורים ששמעתי וקראתי וראיתי ארוכה ויכולה להכיר עשרות בלוגים ולא מעט כתבות במגזין.
ואני שואל......מה קורה לכם? איפה אתם חיים?, תחיו 24/7, תהיו הכי טוטאלים שיש, הכי קיצוניים, הכי פרועים, תחיו את החיים עד הסוף, תהנו עד הקצה ומעבר לו, אבל וזה אבל גדול, תאהבו, תלמדו (אם לא בשביל עצמכם אז בשביל להיות בני אדם, בשביל שמי שסומך עליכם ומפקיד את גופו נפשו וגם את חייו בידיכם ירגיש שאלו ידיים נאמנות, ידיים אוהבות, שמאחוריהן עומד מוח חושב, יצרי, קיצוני, אבל חושב, שבינהן יש לב, לב אוהב, לב מפרגן, לב דואג...)
כל כך הרבה פעמים שמעתי על אדונים שעושים סשנים תחת השפעת אלכוהול או סמים....נראה לכם הגיוני, נראה לכם אפשרי, הזילזול שלי בהם לא יודע גבולות, ואני מאוד אמבוולנטי לגבי האם השפחה אשמה בכך שהיא הלכנה על מישהו חסר נסיון ולב רק כי הוא נראה טוב, והיתה מוכנה להתמסר לו רק כי הוא "כוסון" או שהיא לא אשמה בכלום, כמו בחורה שנאסה, אבל לאותה הבחורה שנאנסה לא היה אפשרות לבחור, גם אם היא השתכרה וגם אם היא היתה על סמים, וגם אם היא הלכה עם חצאית מיני וחולצת בטן ללא תחתונים וחזיה, היא לא אשמה!!!! היא הקורבן וזהו, אותן שפחות שמספרות לי על ה"אדון" החדש שלהן שהן לא יודעות כמה נסיון יש לו והרבה דברים נראים להן מוזרים אבל "הוא כזה שווה" אין לי מה לומר להן פשוט....אני את שלי כבר אמרתי, לא יכול לשנות את העולם ולא מתכוון לעשות זאת...ואני לא אומר את זה ממקום של קנאה למרות שכך זה נשמע, מי שמכיר אותי יודע בדיוק מי אני ומה אני...העניין הוא עמוק יותר, חזק יותר....
אבל זה לא העניין שלשמו התכנסנו פה היום (מי זה התכנסנו? לא יודע, כנראה אני והתולעים), הדבר שעליו רציתי לכתוב הוא הצד שם השולט/ת הצד שחושב שסשן זה להצליף בכל מקום שרק אפשר אחר כך לזיין בתחת, לגמור בפה, לירוק וללכת הביתה....אהה כן, אם הוא באמת רוצה להשקיע הוא גם מטפטף קצת נר....למה שלא תנסו להכיר את האדם הנפלא שמרגיש שהוא מסוגל ורוצה להפתח אליכם/ן כל כך שהוא מוכן או מוכנה לתת הכל בשביל הליטוף, בשביל הנשיקה, בשביל המילה, בשביל לנגיעה, וכן...מה לעשות בשביל העינוג הגופני גם...של הסאב/ית לא שלכם אדונים ומלכות יקרים.....תנסו להכנס לראש שלהם, להבין אותם, לרצות אותם באמת, לא לזלזל בכל שהם מוכנים לתת בשבילכם הכל, להעריך אותם על כך, לאהוב אותם על כך, לדאוג להם, משום מה רווחת הדיעה שהשפחות תמיד נותנות יותר והאדון לעולם לא ממש מרגיש, לא משקיע מעצמו, אז שתדעו שזה הפוך, שמישהו נותן את עצמו בידיך, להיות שלך, שתעשה בו כרצונך, האחריות מאותו הרגע היא שלך לחלוטין, לכל דבר ולכל צורך שלו....זה לא משחרר אתכם מהצורך לחשוב ולדאוג לו, ההיפך הוא הנכון, אתם רק מעלים את סף הדאגה והאהבה שלכם כלפיו.....
כתבתי בתחילת הבלוג שאני חושב שO היא השפחה האולטימטיבית, אני חושב שה"אדון" שלה שם הוא הדומיקולו האולטימטיבי.....אדון שנותן את שפחתו לחינוך של אחרים בטירה מרוחקת, שנותן אותה אחר כך לאחיו (כמה שהוא אח) או כל דבר אחר, שהפעם הראשונה היא הרגישה סשן או כל דבר אחר היתה כשהיא עברה לאותה הטירה, הוא לא אדון, האהבה שהיתה נצורה בה בשבילו לא יכלה להשתוות לשום דבר אחר בעולם שלה או שלו, והוא לא ידע להעריך את זה, למצוא את זה, לא אמרתי שאהבתי את הסיפור, אמרתי שאהבתי אותה כשפחה האולטימטיבית....
ולסיכום....וזה לצד הנשלט, תחשבו בידי מי אתם נותנים את עצמכם, תלכו על עצמכם עד הסוף, ומעבר לו, תלכו עם מי שאתם צריכים עד הקצה, רק תדאגו שמי שקושר לכם את חבל הבאנג'י, או את השרשרת במקרה הזה, הוא האדם שאתם סומכים עליו באמת שלא יקשור ארוך מידי ותתרסקו ולא תצליחו לקום מזה, או במקרה שלנו קצר מידי ותחנקו כשהוא ימשוך את הכיסה בלי התחשבות בכם....
פשוט תדעו שגם לכם מותר לבחור, לא בזמן הקשר, לא בזמן הסשן, אבל מותר לכם לבחור, מותר לכם לדבר על הכל, לא בכל זמן, ומי שיודע יבין ותבין, אבל תמיד את חייבים לדבר עם האדון, מלכה שלכם על כל דבר, מה מפריע, מה טוב, מה רע, זאת לא שליטה מלמטה, שליטה מלמטה היא כשאתם לא מדברים ומנסים שהוא יצליף בכם חזק יותר כי העונשים שלו מגוחכים בעיניכם....סתם דוגמא קטנה....
זה היה מספיק לעכשיו....נמשיך את זה ביום אחר 😄
וכמו תמיד, המון אושר, המון אהבה, תחיו את החיים עד הסוף, ותהיו אתם עצמכם, גם אם זה כואב, משפיל, מציק, אבל אל תוותרו, תחיו הכל, תעשו הכל, לעולם אתם לא יודעים מתי יהיה היום האחרון בחייכם, רק תעשו לי טובה, תעשו את זה עם האדם הנכון!!!! :-))))))
לפני 20 שנים. יום רביעי, 31 באוגוסט 2005 בשעה 15:57