דברים מהלב...

חשבתי שיהיה ארוך, חשבתי שיהיה קשה....מוזר, דיברנו, הכל ירד, כל ההרגשה, כל הרצון שתהיה שלי, הרצון לרדוף אחריה, נשאר הרצון שתהיה חברה אבל לא רוצה יותר מזה, איזה כיף לי 😄
קרה לכם פעם שהרגשתם משהו כל כך חזק כלפי מישהו, הוא החליט שלא מתאים ואז הראה לכם כמה ההרגשה שלכם לא נכונה, שאין סיכוי, ושפשוט תעזבו את זה כי חבל על הזמן והרגשתם כנראה דברים שלא הייתם צריכים להרגיש, פשוט עיניי נפתחו, איזה כיף.....זה שיחרור מדהים, מטורף, החיים יפים, הציפורים מצייצות, אפשר לחייך....אז טוב לי, זה, כתבתי שרע לי, ועכשיו אני כותב שטוב לי....והכל בגלל שיחה אחת לא קצרה אבל מאוד ממצאת.
כל הזמן פשוט אני חשבתי שאני לא מסוגל לאהוב, להרגיש, ובעיקבות הכל, אני יודע שאני זה שכן מסוגל להרגיש, אתם לא מאמינים איזה כיף זה לדעת שוב, ותודה לך ..... שהזכרת לי שאפשר להרגיש שוב....אני יודע שזה לא היה צריך להצליח מראש, שהכל היה סתם כנראה, כל מה שהושלח עלי בעצם לא היה עלי, כשהיא אמרה שאני זה שלא אהבתי ולכן לא יכלה להיות איתי, כשהיא אמרה עוד כמה דברים, אני יודע שבעצם היא התכוונה אל עצמה, אבל קשה יותר לבחון את עצמך, מאשר אחרים 😄
בכל מקרה, אני מאושר, טוב, לי וכיף לי......
להתראות לכל האנשים היפים (כמובן יפים בפנים-החיצוניות היא הבל הבלים), טוב נו...ביום כזה....גם לכם, לדומיקולואים, לשפחות ומלכות בתשלום, לכל אותם אנשים שאני מאוד לא מעריך....גם לכם שלום ויום מדהים :-)

קשה לי, רע לי, אפילו כואב לי....
דיברתי איתה בטלפון עכשיו, היא התקשרה, אני לא יודע אם אי פעם אני אכתוב עוד פעם לבלוג, אבל רציתי לכתוב את זה, לכתוב ליומן שלי, לחברים שקוראים ואלו שבאמת חברים גם אומרים דברים טובים וחכמים....
רציתי את האגדה, רציתי את הסיפור המטורף, רציתי לסחוף ולהסחף, רציתי הכל, רציתי אותה, בתור אהובה, בתור בת זוג, בתור שפחה....והיא כנראה שלא רוצה מספיק אותו הדבר....
אני לא מאשים אותה, לא כועס עליה, פשוט מרגיש יותר מידי, בזמן האחרון לא יכולתי להרגע, חשבתי לעצמי, הסתובבתי, עשיתי דברים, אבל לא באמת עשיתי כלום, חשבתי איך אני יכול להעביר לה את התחושות שלי באמת, ולפי מה שהבנתי הצלחתי להעביר אותם, אבל היא לקחה אותם, הפנימה והחליטה שזה לא מתאים לה כרגע!!! המילה כרגע.....איזו מילה זוועתית, אם מרגישים אין כרגע, אז כנראה כמו שמישהי חכמה אמרה לי, "היא כנראה לא מרגישה אותו הדבר, אם היא היתה מרגישה היא היתה רואה את הלב ולא את העיניים" ועובדה היא החליטה לוותר על הכל, כולל הכל ולהמשיך בחייה....קשה לי, רע לי ואפילו כואב לי.....
אם מישהו יכיר אותה, הוא ידע על מי ומה אני מדבר...חכמה, יפה, אינטיליגנטית, מדהימה, מצחיקה, כנועה אמיתית שרוצה את מה שאני רוצה בחיים....אבל מבחינתה היו המון סיבות למה לא, למרות שעל פניו הכל היה אמור להיות כן....

אל תאמינו לאגדות!!!!! הכל שקר והבלים!!!!

זה בסדר, זה יעבור, עשיתי דברים רבים בנסיון הזה שהם בניגוד לאופי שלי, לאמונה שלי, לעקרונות שלי, ושברתי את כולם, אבל אני באיזה שהוא מקום שמח ששברתי אותם, גם כי גיליתי שהאגדה לא קיימת וגם כי ניסיתי, באמת ניסיתי, אני יודע מה אני שווה, אני יודע כמה קל להשיג סאבית, מסקס עם פיצפוצים ועד מישהי שתהיה חצי טוטאלית, וואלה, לא יודע אולי אני אשנה אפילו את הפרופיל שלי לעכשיו לסתם מחפש סאבית לסשנים, ללמד אותה וזהו, לא יודע, לא בטוח שרוצה להרגיש כרגע, ההשקעה הנפשית בשפחה טוטאלית היא אדירה, אתן חושבות שאתן אלו שמשקיעות ואנחנו רק באים, מצליפים, משפילים וזהו, לא מרגישים!!! אולי אני בכלל אעזוב את הכלוב לכמה זמן, לא יודע, עוד נראה, אבל בטח לא רוצה משהו טוטאלי כרגע, טוטאלי זה כרגע יכול היה להיות רק איתה....
ואני שואל את עצמי, מה יקרה אם היא תתקשר אלי עוד יום יומיים ותגיד לי שהיא כן רוצה...שאלה גדולה, למרות שאני יודע שהיא לא תעשה את זה, סיימנו בזה שאני אתקשר כשאני ארצה לדבר שוב בתור חברים, כי גם היינו חברים טובים מאוד, אבל ה"כבוד", קצת מוזר, כבוד בשביל שפחה, בשביל אישה, בשביל אדם שאוהב ושרוצה שיהיה לו הכי טוב שבעולם, אבל הכבוד - המילה הכי דבילית בעולם, מילה שלא מתארת כלום חוץ מהגורם הראשון במעלה למריבות, למכות, למלחמות, הכבוד לא עשה שום דבר טוב לאף אחד מעולם, אולי נתן למישהו הרגשה טובה, אבל הוא לא עשה טוב לאף אחד.....ולא מדבר על לכבד, מדבר על הכבוד....

קשה לי, רע לי, וכואב לי......

קחו את החיים בקלות, תשכחו מהאגדות, ומי שיש לו משהו טוב ביד שיחזיק אותו חזק ולא יעזוב....החיים קצרים מידי בשביל להרגיש רע אחר כך.....

להתראות לכל האנשים הטובים פה....

הלב...
בסך הכל בגודל אגרוף,
מייחסים לו כל כך הרבה דברים, כל כך הרבה תכונות, אהבה, כאב, רצון, אושר, צער, יגון, שבר, שמחה, חמלה, תשוקה.....
בסך הכל משאבה, שואב דם מהורידים, וזורק אותו לעורקים.
אין לו ראש, אין לו מוח, אין לו מחשבה משלו...בסך הכל עליות וחדרים, עליות וחדרים.
ואנחנו מייחסים לו כל כך הרבה דברים.
הלב שלי כואב, לא שבור, כואב, עצוב, לא יודע מנוח, לא יכול להרגע, הוא עובד לו עושה את אותה עבודה שחורה ויום יומית ומחזיק אותי בחיים, אבל את העבודה האמיתית שלו, אותה העבודה שהוא התנדב לעשות מרצון, לאהוב, אותה עבודה שלא ניתן לבחון ולראות, הוא עושה כבר כמה שבועות בצורה מאומצת.
האם זה פרומונים או אנדורפינים....האם זה משיכה, תשוקה או אהבה....נמאס לי פרומונים ללא אנדורפינים...רוצה את כל החבילה....
מבחינה רפואית, דופק גבוה זה לא טוב, ומה עם דופק אהבה גבוה, מה עם האהבה שאני לא יכול לממש לשפחה של חיי שהחליטה למצוא לה אדון אחר כי היא לא רואה את האהבה בעיניים שלי?
ניסיתי, באמת שניסיתי לשכוח, ניסיתי ואני מנסה למצוא אותה אחת אחרת, אבל אני לא יכול.
נפגש, מנסה, באמת מנסה, מנשק, מחבק, מסשן, מפנק, אבל לא יכול, תמיד זה נגמר בזה, כמעט תמיד זה נגמר בכך שאני אומר שזה לא את, זה אני, והן לא מבינות כמה זה נכון, כמה זה אני, כמה אני לא מסוגל לאהוב, כמה שעד לפני כמה שבועות ארוכים לא אהבתי, כל כך הרבה זמן כבר לא אהבתי, כמה כיום הלב שלי מלא בצורך שהיא תבין שאהבה היא בלב, לא בעיניים....


אמרת לי שאני יכול להיות האדון המושלם, הביקורת היחידה שלך עלי היתה שאני לא מבין הומור על המחשב...וואוו, אני לא nurd, כמה נורא :-), בכל מקרה לא רציתי אותך על המחשב, או כמו שאמרת שכאנחנו ביחד זה הביקורת הזאת לא קיימת....אבל את לא רואה בעיניים שלי שאני אוהב, איך את יכולה לראות את זה בעיניים שלי?, זה הלב שלי שאוהב, ולא הן.
במשך תקופות ארוכות לא יכולתי לאהוב, לא להרגיש. יכולתי לשלוט, מנטאלית ופיזית, יכולתי לתת, יכולתי לפנק ולענג, יכולתי לרצות, לחשוק, יכולתי להכאיב, לקשור, לענות, לצבות, לדפוק, לזיין, לקרוע, לדחוף, יכולתי...יכולתי....יכולתי, אבל לא יכולתי לאהוב, מהמקום הכי עמוק, הכי פנימי, כבר הרבה חודשים ושנים לא אהבתי שהלב פשוט שכח, הקשרים שבו התהדקו חזק מידי ולקח לו הרבה זמן לפתוח אותם והפתח להרגשה זאת שוב. לא אהבתי באמת, הרבה יותר זמן ממה שאני זוכר, והייתי, הייתי בקשרים גם יותר ארוכים, ניסיתי, ניסיתי באמת, המון שנים לא נכנסתי לקשר בשביל לזיין או להכאיב סתם כך, כמו שאמרו פה לא מעט פעמים BDSM עושים באהבה או שלא עושים בכלל, ואני רוצה כל כך לאהוב, לאהוב באמת, למצוא את מקומי, להרגע, לנוח מהמסע המטורף הזה, מהחיפוש המתמיד, מהצורך למצוא אותה....
ניסיתי לומר לך אחרי מה שקרה בכל דרך חוץ מהמילה אהבה, שאני אוהב אותך כמו שלא אהבו אותך מיימיך אם רק תהיי השפחה שאני רוצה וצריך, ואת יודעת שיש בך את היכולת ואת הרצון להיות אותה אחת, שלי, רק שלי ולתמיד, אבל אמרת לי שאני לא יכול לאהוב, שלא ראית את הניצוץ בעיניים,

זה לא העיניים שאוהבות!!!!

זה הלב!!!!!