קשה לי, רע לי, אפילו כואב לי....
דיברתי איתה בטלפון עכשיו, היא התקשרה, אני לא יודע אם אי פעם אני אכתוב עוד פעם לבלוג, אבל רציתי לכתוב את זה, לכתוב ליומן שלי, לחברים שקוראים ואלו שבאמת חברים גם אומרים דברים טובים וחכמים....
רציתי את האגדה, רציתי את הסיפור המטורף, רציתי לסחוף ולהסחף, רציתי הכל, רציתי אותה, בתור אהובה, בתור בת זוג, בתור שפחה....והיא כנראה שלא רוצה מספיק אותו הדבר....
אני לא מאשים אותה, לא כועס עליה, פשוט מרגיש יותר מידי, בזמן האחרון לא יכולתי להרגע, חשבתי לעצמי, הסתובבתי, עשיתי דברים, אבל לא באמת עשיתי כלום, חשבתי איך אני יכול להעביר לה את התחושות שלי באמת, ולפי מה שהבנתי הצלחתי להעביר אותם, אבל היא לקחה אותם, הפנימה והחליטה שזה לא מתאים לה כרגע!!! המילה כרגע.....איזו מילה זוועתית, אם מרגישים אין כרגע, אז כנראה כמו שמישהי חכמה אמרה לי, "היא כנראה לא מרגישה אותו הדבר, אם היא היתה מרגישה היא היתה רואה את הלב ולא את העיניים" ועובדה היא החליטה לוותר על הכל, כולל הכל ולהמשיך בחייה....קשה לי, רע לי ואפילו כואב לי.....
אם מישהו יכיר אותה, הוא ידע על מי ומה אני מדבר...חכמה, יפה, אינטיליגנטית, מדהימה, מצחיקה, כנועה אמיתית שרוצה את מה שאני רוצה בחיים....אבל מבחינתה היו המון סיבות למה לא, למרות שעל פניו הכל היה אמור להיות כן....
אל תאמינו לאגדות!!!!! הכל שקר והבלים!!!!
זה בסדר, זה יעבור, עשיתי דברים רבים בנסיון הזה שהם בניגוד לאופי שלי, לאמונה שלי, לעקרונות שלי, ושברתי את כולם, אבל אני באיזה שהוא מקום שמח ששברתי אותם, גם כי גיליתי שהאגדה לא קיימת וגם כי ניסיתי, באמת ניסיתי, אני יודע מה אני שווה, אני יודע כמה קל להשיג סאבית, מסקס עם פיצפוצים ועד מישהי שתהיה חצי טוטאלית, וואלה, לא יודע אולי אני אשנה אפילו את הפרופיל שלי לעכשיו לסתם מחפש סאבית לסשנים, ללמד אותה וזהו, לא יודע, לא בטוח שרוצה להרגיש כרגע, ההשקעה הנפשית בשפחה טוטאלית היא אדירה, אתן חושבות שאתן אלו שמשקיעות ואנחנו רק באים, מצליפים, משפילים וזהו, לא מרגישים!!! אולי אני בכלל אעזוב את הכלוב לכמה זמן, לא יודע, עוד נראה, אבל בטח לא רוצה משהו טוטאלי כרגע, טוטאלי זה כרגע יכול היה להיות רק איתה....
ואני שואל את עצמי, מה יקרה אם היא תתקשר אלי עוד יום יומיים ותגיד לי שהיא כן רוצה...שאלה גדולה, למרות שאני יודע שהיא לא תעשה את זה, סיימנו בזה שאני אתקשר כשאני ארצה לדבר שוב בתור חברים, כי גם היינו חברים טובים מאוד, אבל ה"כבוד", קצת מוזר, כבוד בשביל שפחה, בשביל אישה, בשביל אדם שאוהב ושרוצה שיהיה לו הכי טוב שבעולם, אבל הכבוד - המילה הכי דבילית בעולם, מילה שלא מתארת כלום חוץ מהגורם הראשון במעלה למריבות, למכות, למלחמות, הכבוד לא עשה שום דבר טוב לאף אחד מעולם, אולי נתן למישהו הרגשה טובה, אבל הוא לא עשה טוב לאף אחד.....ולא מדבר על לכבד, מדבר על הכבוד....
קשה לי, רע לי, וכואב לי......
קחו את החיים בקלות, תשכחו מהאגדות, ומי שיש לו משהו טוב ביד שיחזיק אותו חזק ולא יעזוב....החיים קצרים מידי בשביל להרגיש רע אחר כך.....
להתראות לכל האנשים הטובים פה....
לפני 19 שנים. 29 באוגוסט 2005 בשעה 8:13
