דברים מהלב...

כידוע למי שצריך לדעת (וזה גם כתוב בפרופיל) אני מקועקע, בימים אלו מתחיל להיות מקועקע כבד לפי דברי המקעקע שלי....כרגע אני מתגאה בגרב ברגל, חצי יד, צמיד, שכם וצלעות....
אז ילדים וילדות, בואו ואספר לכם מה הוא סשן S/M אמיתי....
קעקוע בצלעות....
לא מומלץ לחלשי הלב...
עברתי בעבר לא מעט קעקועים, קעקוע הוא סשן לכל דבר וזה לא משנה אם אתה עושה את הסשן בשביל מישהו או בשביל משהו, הרי תמיד סשן נעשה כי הסאב רוצה (אם הסשן או את הדום).
כולם כואבים פחות או יותר, בכולם המקעקע אומר לך באיזו תנוחה תהיה, מה אתה יכול לעשות ומה לא, כמה זמן זה ימשך, ואתה חייב אבל חייב לסמוך עליו ולשים את הגוף, ואיתו גם הנפש בידיו הנאמנות והאומנות, מישהו יכול לומר לי באמת ובתמים שזה לא סשן?
אני לא מבין אנשים שהולכים למקעקע זול בגלל שהוא זול, לא מבין אנשים שבוחרים קעקועים מחוברות ולא מציירים לעצמם, והאמת שאני לא מבין יותר מידי קעקועי פיות, ופרפרים אבל אני אומר שאיש, איש באמונתו יחיה ואם הוא שלם עם הקעקוע ואוהב אותו אז אני אני איתו....
בכל מקרה לא לשם כך התכנסנו...כמו שאמרתי עברתי בחיי לא מעט סשנים של קעקוע ופירסינג (שתי הפטמות, אחחחחח, מי שלא עשה פירסינג בפטמות לא יודע כאב חד מהו), כשאני חושב על זה, אני אומר לעצמי בהומור שהנה המקום בו אני לומד מה מרגיש הצד השני מבחינת הנכונות לספוג כאב וסבל בשביל משהו שהוא אוהב ורוצה שבעיניי זאת המהות בסשן (במהותי מעדיף סאביות שמבחינתן הסבל הוא בתור נתינה וצורך לתת ולא בתור גירוי וצורך נטו)....
והנה העיקר, מי שלא עשה קעקוע בצלעות לא יודע כאב מהו, בניגוד לפירסינגים, בהם הכאב נמשך מספר שניות מועט, כאב חד ולא הגיוני, אבל עובר תוך 5 שניות וזהו, כאב הקעקוע ממשיך איתך שעות (אם הקעקוע גדול), והקעקוע בצלעות לקח 3-4 שעות בשני סשנים, אני לא יודע אם אני יכול להעביר תחושת כאב אמיתי לאנשים, כאב שגורם לבחילה, לרצון לאלימות בלתי מוסברת, מעבר לכאב של צחוק (כשכואב לי בצורה חריגה אני נוהג לצחוק - מופרע, לכו תסבירו), כאב שאתה לא מעוניין לדבר עם אף אחד והאמת גם שלא מסוגל להכנס לספייס, כשאני עושה קעקוע גדול, בו סשן לוקח שעות, אני נוהג להכנס לספייס אחרי זמן מסויים, יש את שלב ההנאה, אחר כך הכאב המציק, ואם המקעקע ממשיך ולא לוקח הפסקה אני מצליח להכנס למקום הזה אותו מתארות שפחות אשר הצליחו להגיע אליו בסשן, בדרך כלל בסשן S/M, מקום מדהים, רגוע ושליו בו אני יכול להכנס לתוכי ולמצוא דברים שאיבדתי מזמן, דברים עמוקים בתוכי, מחשבות שהדחקתי, שחיפשתי והנה הן מולי ומברכות אותי לשלום, ואני פשוט נרגע ונהנה....
כמו שאמרתי, זהו כאב מעבר לספייס, כאב חודר, עמוק, חד, יהיו כאלו שיקראו בטח ויגידו, "על מה הוא מדבר, לי זה לא כאב בכלל או בטח לא ככה" אבל אני יודע מה אני הרגשתי, ולמי שלא כאב בצורה הזאת, אני רוצה לשאול את המקעקע שלו, לא אותו....
לא יודע למה, אני דום, תמיד הייתי, בכל הגדרה שהיא, מאוד החלטי, דומיננטי, לא ניתן לשליטה, ועוד, אני לא אפרט, הכל בפרופיל, ומי שמכיר מכיר.
אז למה אני כל כך נהנה לעבור סשני קעקועים כל פעם מחדש? אנא ילדים, עיזרו לי למצוא את התשובה, בין הזוכים תוגרל המון תודה והערכה, וכמובן אהבה לכל אותם אנשים נפלאים שפה 😄
בקיצור, המון זמן לא שיתפתי אתכם בדברים שקרובים אלי, ויש לי המון מה לכתוב, למי שיש כח לקרוא את הבילבולים שלי, אז אני אכתוב קצת יותר בימים הקרובים....
על אילת, על החזרה למרכז, ובכלל, להתראות לבינתיים, לכל אותם אנשים יפים ומדהימים....
אוהב אתכם,
DM