דברים מהלב...

הסיפור היום, ילדים וילדות, מתחיל באיש די אופטימי, שביטל טיול אופנועים היום כי הודיעו על גשם בצפון, וכידוע לכולם, זה לא כיף לטייל עם אופנוע בקור ובגשם. הגשם כמובן לא הגיע, אז האיש התבאס שהוא לא יכול היה לטייל כמו שהוא אוהב. בערב הוא נסע לפגוש חברות טובות, אז הוא החליט ש...למה לא, אין גשם, אין יותר עננים מאשר בבוקר, ניסע עם האופנוע כמובן. אבל מה? הוא שכח שמרפי לא התעלל במספיק אנשים היום, אז האיש החביב (או שלא), לא לקח חליפת סערה ולא כלום, סתם מעיל וקסדה (ובינו, האיש עבד על מרפי, הוא תיכנן לנסוע עם קסדה פתוחה, אבל בשניה האחרונה הוא לקח סגורה - היי, צריך לראות את הצדדים החיוביים, ואחרי כזאת נסיעה אין הרבה), בקיצור, האיש הגיע למחוז חפצו, כש5 דקות לפני היעד המובקש הוא התחיל להרגיש טיפטוף, הוא אמר לעצמו, לא נורא, זה טיפטוף, זה יגמר תוך כמה דקות לכל היותר, ובכל מקרה אני פה, אני לא אחזור בחזרה. אבל שוב, למרות שהוא לא אמר את זה בקול (אז הוא לא חשב שמרפי ישמע) מרפי הגיב בכל עוצמתו....אבל כולנו מכירים את מרפי...אני לא מסשן גברים, אבל אם כן והוא היה חיי.....אממממ, הוא היה סובל, וה ר ב ה 😄
בכל מקרה, הערב היה נפלא ומקסים, אבל הגשם לא הפסיק, אז מה עושים?, מעשנים סיגריה אחרונה, עולים על האופנוע, סוגרים הכל טוב טוב, מקווים לטוב, וכמובן שלא מתפללים!!!, ונוסעים....
אני לא חושב שמאז הצבא קרה שהפכתי נעלים ונשפכו מהם כאלו נחלים, ואני מאוד אוהב לטייל, והמון במים. הכל אבל הכל רטוב, גשם מטורף, רואים בדיוק 2-3 מטר קדימה, מתכופפים, ונוסעים....אחת מהחוויות האלו, שאחרי שעוברים אותן אומרים, הנה סיפור טוב ומצחיק, אבל כשאתה בתוכו, על האופנוע, לא רואה, לא יכול לזוז, מוצא את עצמך כמעט על השוליים איזה מאה פעם במהלך נסיעה של 30 קילומטר, הכל שלוליות, והאנשים בקופסאות, לא רק שהם צוחקים עליך (האמת היא שאין לי מושג אם הם צחקו כי לא יכולתי להזיז את המבט לשניה מהכביש) משפריצים עליך מים, ועוברים כל כך קרוב אליך שבא לך לשלוח יד דרך החלון ולתלוש להם את מה שאין להם, אין לאנשים בקופסאות שכל, זה חלק מהתנאים לנהיגה ברכב סגור? אתה רואה אופנוע, מה אדם הגיוני יעשה? יתקרב אליו או ינסה להתרחק, טעיתם כניראה, התשובה הנכונה לפי האנשים על הכביש היא לא רק להתקרב אלה לנסות ולהתנגש באופנוען הרטוב מהמסכן, כבר חשבתי שאולי הם פשוט מרחמים עלי כל כך שהוא אומרים לעצמם שעדיף לי שהם ידרסו אותי כדי שיבוא אמבולנס ויקח אותי, אני לא יודע מה לחשוב....
אבל, עברנו את החוויה הזאת, אני בבית, רואה K1 למי שמכיר, מתייבש לי קצת ומנסה להתחמם, כמה שאפשר (בימים אלו אני לבדי לבדי), אמממ, רמז? אולי 😄 ונהנה משטף האדרנלין המטורף שהציף אותי בנסיעה הזאת....
אז סך הכל היה ערב מעולה, ביקרתי אנשים שאני אוהב, וחזרתי הביתה בחיים, 1 0 לי....:-)
לילה מדהים לכולם ותשמרו על עצמכם בגשמים ובכבישים....
אוהב,
DM