וואוו, כמה זמן לא כתבתי כבר, אני לא זוכר מתי היתה הפעם האחרונה שעידכנתי משהו. דיי התרחקתי בשנים האחרונות מהקהילה שהלכה ונעלמה, והחברים והחברות שהיו. חייתי את חיי כמו שאני אבל משהו במקום הזה ובעולם הזה השתנה לי מול העיניים ולא מצאתי את מקומי מתערבב יותר בסצינה. והנה אם מדברים על שינוי, אז הנה שלי ואני כל כך מאושר ממנו.
שנים שהדבר שהכי רציתי היה לעבור לצפון הירוק והשקט,
להיות קרוב לטבע, לשנות את המסגרת, לקחת את הילדים (הכלבים שלי, למי שלא מכיר) ופשוט לשנות פאזה בחיים ולא להסתכל אחורה לשניה.
מה לעשות שהתפקיד שבחרתי לעצמי הוא להיות הייטקיסט? ומאוד קשה להוציא את החיים מהמרכז בעולם שלי אלא אם מוכנים לוותר על החיים ולבלות אותם על הכבישים במקום להנות מהם, ולא זאת המטרה בחיים, לפחות לא שלי...
אבל הנה צצה לה ההזדמנות, וכמו בכל הזדמנות בחיים, היא צצה כשלא מחפשים אותה, תפסתי אותה בשתי ידיים, והיא לא התנגדה ולכן המשכנו לצעוד באותה הדרך ומצאתי את עצמי בפרק זמן קצר מאוד משנה את חיי, קונה דירת גן מהממת בעמק הירוק והמדהים, מוצא עבודה בחברה מדהימה, וכל מה שנותר לי הוא להמתין שתגמר הקורונה הזאת על מנת שחיי ישתנו מין הקצה אל הקצה ואל הדרך אני אצא.
שדות ירוקים, מרחבים לילדים לרוץ בהם, קרוב לכל אתרי הרחיפה, שקט, צנוע, ג׳יפ במקום אופנוע, טבע בלי סוף, אנשים שקטים, והרוגע שאני מרגיש כל פעם כשאני מתרחק מהמרכז ומגיע לאיזור, גורמים לי לחשוב שזאת הולכת להיות גם הרפתקאה מדהימה וגם אהבה בלי סוף.
אז אני מאחל לכולם שתמצאו את מקומכם. בלב, בנפגש ובגוף ושתהיו מאושרים ומלאי סיפוק. עכשיו תורי להיות מאושר....