סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

*THE DRAGON ACADEMY*

..כרונולוגיה של דרקון בדסמי..




את הבלוג הזה קוראים מההתחלה.
לפני 6 שנים. 22 בדצמבר 2017 בשעה 19:55

 

סופש של עבודה

צוותים מדוגמים

קלינט איסטווד מוביל

לקוח שחש נרדף

מוקף בעשרה 

כל אחד צבא בעצמו

תנועות משומנות

מכשירי קשר הם רק גיבוי

שאינו בשימוש.

המתכת צמודה לגוף

החום עובר אליה

אפשר לחוש את המגע

יד מלטפת שמדי פעם עוברת

נוגעת.

 

הלילה הזה בטוח.

גם האיש.

גם הבוקר שיבוא.

 

בלילה נרדמת עליי

בצהריים היה תורו.

קוראים לזה אמון

וגם אם כבר שכחתי איך הוגים את המילה..

 

גם זו אהבה.

 

לפני 6 שנים. 21 בדצמבר 2017 בשעה 12:54

 

 

אחרי לילה של איפור 

מגיעים למסקנה פשוטה.

 

מה שהיה הוא שיהיה

וכשנולדים בלי שכל

מוקדש לך שיר..

 

טמבל.

 

 

 

 

יאללה, 

סמרטוטי רצפה לא מעניינים

במיוחד כשהם עילגים

ובעלי משכל של נמלה שצריכה אישפוז.

 

NEXT.

 

לפני 6 שנים. 20 בדצמבר 2017 בשעה 21:09

 

 

 

מעולם לא שמחתי

בנפילה של נשמה.

 

הפעם 

אני מחייך..

מקיר אל קיר.

זה יהיה ילדותי לומר לך

"אמרתי לך"..

אז למשך דקות ארוכות

אהיה תינוק מדושן.

 

היה לך הכל

ולקחת כלום

העפת מהחלון ההוא

כל מה שהיה

מונח לפניך

לעולם כבר לא תוכלי לאסוף

בטח שלא

את השברים שלך.

 

 

 

 

פשוט מגיע לך.

מטומטמת.

 

 

לפני 6 שנים. 20 בדצמבר 2017 בשעה 11:15

לטבע יש חוקים משלו כנראה..

 

או שהבחור סתום או שאינו רעב.

כך או אחרת, ישנים יחד..

 

 

זה תמיד מחזיר לפרופורציה..

אנו לא חכמים מהיקום.

 

לפני 6 שנים. 19 בדצמבר 2017 בשעה 9:32

 

*אזהרת מסע-

פוסט לא קל לרגשנים שמציצים כאן.

 

 

לא הכל בדסמ.

 

הרוב יודע במה אני עוסק, חלק קטן מכיר את הלו"ז שלי ועם מי אני מתרועע..

בשבוע האחרון ניהלתי ביטחון של מופע ילדים לחנוכה.

כמאה אלף הורים וילדים היו תחת אחריותי, בפחות משבוע.

באירועים כאלה לומדים על החיים, על קושי, על חינוך ועוד.

בעוד פחות משעה אוכל לעצור את הצפת האדרנלין ואתן לו לשקוע לאיטו לאחר ימים ארוכים ללא שינה של ממש.

אדרנלין הוא סם בן זונה וממכר..

בתוך כל הימים הללו, פנו אלי והופנו, הורים רבים עם מיגוון בעיות וטענות או פשוט לפיתרונות שונים.

מכולם ילד אחד נכנס לליבי.

"תוכל לעזור לי?.."

אמא, שני ילדים קטנים, הקטן בעגלה.

"כמובן, במה יכול לעזור?"

"אני צריכה להכנס עם העגלה לאולם למרות שאסור, הילד לא יוכל לשבת אחרת, והוא חולה."

אני מביט על הילד ובמבט ראשון רואה ילד חייכן, תלתלים כבדים זהובים..

ואז האם משפילה מבט ומספרת לי שהילד, איתן (שם בדוי), חולה בסרטן ראש סופני וכבר הוסרה עין אחת בלית ברירה ובמקומה עין זכוכית..

אם חד הורית קשת יום.

מבויישת מעצם הפניה אליי.

 

ראיתי מראות קשים בחיי, 

מגיל 18 אני חי חיים אלימים כשירות, מקצוע ומקור פרנסה ועדיין..

 

נשברתי.

 

ביקשתי מהאם להמתין לי באותו מקום וזזתי הצידה, מוחה דמעות שהציפו.

נשימה עמוקה.

 

 

תוך 3 דקות כרונולוגיות, האם והילדים הועברו לשורה הראשונה בצמוד לבמת המופע, נשלח נציג הפקה שחזר עם שק גדול המכיל צעצועים ודיסקים של אמני המופע.

בסיום המופע כל אמני ההצגה המתינו לילד לצילומים ואהבה..

 

 

עמדתי בצד בשקט.

 

עם מוזר יש לנו.

מסוגלים להרוג זה את זה.. או לחלק אהבה ללא גבולות.

 

האמא בהלם.

ניגשתי לדוכן הקרוב ורכשתי בובת מופע גדולה ונתתי לבובון הקטן.

 

הם מתרחקים לאחר דמעות ותודות ללא הפסקה.

מביט בילדון שמנפנף לעולם בצעצועיו, צורח מאושר למרות כאבי הגוף.. והלב מתכווץ.

 

 

בריאות, איתן..

רק בריאות.

אח"כ אושר.

 

 

אז זה לא סיפור בדסמי מאתמול בערב, ואולי כן..

אולי כי חמלה בהחלט שייכת לזה.

 

 

לפני 6 שנים. 19 בדצמבר 2017 בשעה 3:42

 

השמים שלך בוערים

מנהרה אטומה ומערבולת

של צבעים

ולא סיפרו לך שאין בלמים.

את מכשפה שנפלה בשבי

לעולם לא תוכלי

להחזיר את הגלגל לאחור

במקום הנמוך הזה

את חשה 

מעופפת גבוה

בשמיים..

בשמיים שלך

שכעת בוערים.

 

התעוררי ילדה

לכי הביתה

בעולם של אגדה אין מקום

 למציאות

במקום של פנטזיה

אינך יכולה להתחזות

ואת לא שם

לא ממש מוכנה

ובטח

שלא רוצה להעיר

את השטן וכלבי המלחמה.

 

לכי הביתה

נערה

רוצי למקום הנוח והמוכר

שם את

תמיד תחושי בטוחה..

 

כאן לא תמצאי אהבה.

 

רק את השד

ואת כלבי המלחמה.

 

לפני 6 שנים. 17 בדצמבר 2017 בשעה 19:51

 

 

אז עשיתי ניסיון קטן.

 

הוצאתי את הנסיך הקטן והנחתי אותו עליי.

ציפיתי שינסה להמלט, בכל זאת, אינו מורגל כשניים האחרים, למגע ידי.

לא רק שלא ניסה, הוא פשוט נדחס לתוך כף היד שלי.

התכדרר וכנראה נרדם.

 

אהבת נחשים.

אמיתיים, לא אנושיים.

האחרונים מעוררים תחושת קבס וגועל.

 

ג'ואי..הגולדן בוי 😎

 

לפני 6 שנים. 16 בדצמבר 2017 בשעה 12:25

 

אם חשבת

שזו באמת הדרך לגן עדן..

טעית.

זו הדרך לגיהנום.

מותר לך לחייך 

את נלחמת עם מקומך שנים

מלטפת אותו

מבעד לזכוכית משוריינת

מפרידה.

אצבעות עבות יחדרו 

את החליפה המחוייטת

שתפשטי מעל גופך

מרהיב ככל שיהיה

אסמן בך אותי

מהפנים אל החוץ.

ברוכה הבאה לגיהנום שלי

כלבה.

לשונות העור יספרו לך

סיפור אהבה מדמם

השרשרת שעל קולרך 

תיתן לך מרחב תנועה קצר

אויר נשימה מוגבל.

הפיסגה הזו..

תקרע את ריאותייך.

 

כלואה בכלוב מתכת כבד

והשרשרת על צווארך.

רוצה לברוח?

😎

לפני 6 שנים. 15 בדצמבר 2017 בשעה 16:14

לממלכה הצטרף ג'ואי.

 

ג'ואי הוא פיתון מתכדרר בן שנה.

מה שמיוחד בו נמצא בתצורת גולגלות על חלק מגופו..

הבחור נעים הליכות ונטול נשיכות.

(לפחות את הבעלים החדש הוא לא מנסה..)

 

נסיך!

😎

 

 

אז שלושה במאורת הדרקון והיעד..

כנראה עוד שניים.

 

 

 

חג שמח.

לפני 6 שנים. 14 בדצמבר 2017 בשעה 15:59

החיבה שלי לנחשים מוכרת..

ויש כבר שניים.

 

אז לכבוד חנוכה החלטתי להתפנק בעוד דוגמן, נסיך חדש שמחר יצטרף למשפחת הדרקון 😎..

 

 

הכירו את ג'ואי.

פיתון מתכדרר בן שנה וטיפונת.

חתיך אמיתי.