*THE DRAGON ACADEMY*

בדסמ.

ואם אתם לא שם

ממש בתוך המילים

אין לכם מושג.

ארצה.

אס לוקח קינג.

גם רויאל פלאש.

לוקח.

כסף סופרים בבנק

לא במדרגות.

לשחק במשחק הזה 

מסוכן.

אם תנצחי תישארי בלי

התחתונים

או שני החוטים שמונחים שם

אם תפסידי

הבעיטה בתחת תישאר בוערת

זמן רב.

מבקשת לנצח אותי במשחק?

פשוט..

אל תשחקי בו.

את לא מכירה את החוקים

שאין.

מסוכן.

אני אדם של גבולות.

מאמין שאדם ללא גבולות הוא חסר שפיות ומסוכן לעצמו ולעולם.

באותה מסגרת גבולות, מעולם לא ניתנו שירותיי לפורעי חוק, למי שהחליט שמותר לו הכל.

באותה מסגרת גבולות לא כפיתי עצמי בכוח על אף אדם.

בחרתי להיות עבור מי שזכה בכך ללא תמורה, הרצון שלי אופסן על מדף גבוה, לא נשכח אבל גם לא מומש.

זה לא שינה אף פעם את הבעיטה בקרביים כשנאלצתי לסגת..

להתמוסס לענן השחור והבלתי חדיר שלי.

"זו הבחירה שלך".. היא אמרה..

ואני איחלתי רק בהצלחה כשהחלה ההתדרדרות לתהום שלה, מעולם לא קיבלתי מנדט למשהו.

"זו הבחירה שלך.." היא אמרה..

וכמה שהיא צודקת.

ורד שחור.

תעצמי את העיניים.

תני למוסיקה להציף.

עומדת פשוקה, קרסולייך אזוקים לצדדים. ידייך מתוחות לצדדים, מרותקות.

את לא יכולה לסגור

את לא יכולה להסתיר

ואת נוזלת..

מובכת.

דמעות זעם צצות בקצוות עינייך, כועסת שגופך מסגיר את תשוקתו ואת דולפת.

בחרתי שוט עבורך.

מיד נתחיל לנגן איתו עליך

לצייר פסים על גבך וחזך

מיד נשמע אותך גונחת 

נאבקת עם הכאב המתוק

אבל עוד לא..

אני עוד לא מוכן.

מבטך שואל

כשאני מניח על הריצפה הקרה

צלחת רעשנית

פלאג רוטט נדחף לך

לתחת

השלט אצלי ביד.

גורר כורסא

מתיישב.

חיוך של שד שטני.

כוס הויסקי מעולם לא נראתה

כל כך מאיימת לך

את יודעת שזה יימשך נצח..

והפלאג מתעלל.

את אוהבת אותי

את יותר שונאת

וכרגע זה מעניין לי את האשך הימני.

זימזום הפלאג משתנה

ואת ממשיכה לטפטף..

רק דבר אחד מפר את השקט

המזומזם.

רק אחד.

הטיפות הכבדות שנוזלות לך מהכוס אל הצלחת הבת זונה הזו..

שהיתה חייבת להיות רעשנית.

כשאת באה לכאן

וכאן יכול להיות בכל מקום

שאמרתי לך

לבוא אליו

הסירי את רעשי הרקע

אל תחכי להוראה להתפשט

מותר לך לתור בעיניים סקרניות

מסביב.

את בממלכה שלי..

ממלכת השד.

אני רוצה לחקור כל פינה שלך

לגלות באצבע עבה

את הרטיבות שלך נוטפת

מכל חור

מהמוח המבקש שלך

להשתטח עם הרצפה שלי.

בואי,

אין לך סיבה להיות רגועה

אקח ממך כל תום

כל מה שלימדו אותך שאסור

ובעצם..

מותר.

מותר כי את משתוקקת

השפחה שבך צורחת בדממה

פטמותייך דוקרות את האויר הקר

מחכות

לשיניי שיסגרו עליהן

לחיוך עם העיניים השטניות

שיביט בך

כששתי אצבעות יספרו לדגדגנך

מי באמת קובע טוב ורע

ומתי..

מתי מותר לו.

בואי.

בואי וגלי מדוע קוראים לי שד

וכשאסיים איתך

את תבקשי.

שוב.

עשיתי לעצמי סשן קטן..

מניתי את תגי ההפקה שלאורך השנים הייתי שותף בסוגיית הביטחון לאמנים ולהופעות.

המספר פנומנלי..

היסטוריה קטנה.

אז כן.. אוהב.

ואני מוצא שמי שעוסק במה שהוא אוהב, מתפרנס מכך וקם מחייך לעמלו-

הוא אדם שמח.

וביומיים הקרובים 2 הופעות של בריאן אדמס.

פאקינג 3233 תגים.

בדרך-

כריס רוק, סיינפלד, ג'ים ג'פריס ועוד.

וכעת..

סתמו.

ו'זדיינו.

פעם זה היה בדסמ

ופעם היתה מוסיקה.

כן..

כמו זו.

אני רוצה לקום מתוכך

מרוקן

שבע

רעב

עד העונג הבא.

אני רוצה לצאת ממך

לאחר שהטבעתי אותך

בחותמי

לאחר שהטבעתי אותך

בנוזליי

לאחר שטבעתי בך

שעטפת את כל כולי.

אני רוצה ללכת

על מנת לחזור

לפני ואחרי..

.all shook up

ככה.

ככה בדיוק.

לזעם יש טעם 

של דם ושוקולד מריר.

כל המילים שנכתבו

הדמעות שחרכו את הדף

מתבטלות לתוך השניות האלה

שאת מביטה מלמטה

אישונייך מורחבים

שדייך נעים בכבדות

כאילו תיזמורת אחת 

שאומרת..

"אני שלך".

שתי מילים.

עולם שלם.

וכעת אזיין אותך כואב..

שוב.

הרכש החדש ליד 😎