*THE DRAGON ACADEMY*

אנו לא ננצח את הטבע..

זו עובדה אקסיומית.

מדי פעם תעצרו להביט בו

ותגלו

שאם חשבתם שהמצאתם סקס..

טעיתם.

אבל 'זדיינו.

בכל מקרה.

כבר אמרתי שאוהב את העבודה

שלי?

-אמרתי.

הפעם אלה היו Take That.

עונג.

בקרוב 2 הופעות של בראיין אדמס..

ואם שכחתי-

'זדיינו.

😎

לא נולדתי באלף הנכונה ללא ספק.

העתיקות הזו..

שום דבר לא מדבר אלי טוב ממנה.

סשן פרוות

אור להבות ויין מתפוצץ בפה..

גוף חם שנצמד

כשבחוץ שלג מתופף על גג

ואותך

מתכדררת לתוך החיבוק הענק שלי

ללא מילים מיותרות

ללא מילים בכלל

רק עיניים מתהפכות בהנאה

ללא זמן ושעון

שקובע משהו באמת..

נו טוב.. קצת רומנטי מתחת לאפור היום.

'זדיינו.

השמיים נופלים בכל הארץ

ורק כאן

כחולים ומנוקדים 

בכתמי עננים..

יש משהו מלנכולי בעזיבה.

בכל עזיבה.

הנסיעה צפונה אינה שונה

והאפור בשמיים

הוא גם האפור בנשמה.

נפילה של השמיים.

וכשהשמיים נופלים

הכל קורה מהר

נטול שליטה של ממש

אובדן שצוחק

מתוך תהום ללא סוף..

לא המצאת את זה, ילדה.

אבל מי יכול להתווכח 

כשאדם אחר שרוי

באבל..

הציויליזציה חוזרת

לאחר שעות של מדבר יבש

הטיפות מכות ברכב

מנקות אבק דרך

מנקות אותי..

מחזירות.

והשמיים..

לא ממש נופלים.

יאפ..

לא עוגה אלא בירות

לא אוקיאנוס אלא ים סוף.

עוד כמה שעות אילת 

תחבק..

'זדיינו.

כל השבוע.

אז היא אמרה..

תביט על שם השיר.

תרתי משמע.

והקשבתי לה

והקשבתי לו

לרכות שנמהלה כמו 

כתמי שמן במים..

ואז משהו חורק

מיתר בפסנתר לא מכוון

התיזה מתנפצת 

כצנצנת זכוכית כשמנסים לתפוס

בתנועות מגוחכות

וכמובן 

שלא מצליחים.

ואז השברים

ואז הקרעים

ואז התפרים

שאף פעם באמת

לא מגלידים.

זה קשה.

השיריון הזה כבד

בכל פעם יותר ויותר

ואם קריעתו מבשרי כואבת

הלחמתו מחדש

רוצחת עוד מידה טובה שלי

וחשיכה שכובשת עוד פיסת פאזל

ממיליון החלקים הפזורים.

אמון שנשבר..

שום דבר לא יתקנו באמת.

השטן לובש פראדה

ואני?

שיריון עבה.

?body on you

.go fuck yourself

1243.

מספר מוזר בשעת בוקר מוקדמת, בטח בבלוג שאין תושמד/יושמד/תשמיד/הושמד ושאר צילומי פטמות/חורים/לאנז'רי כלשהו.

אז למי שטוחן/נת את הבלוג המשעמם שלי בניסיון למצא תמונות או שאריות מושמדות..

באמאש'כם..

יש מי שמספקות את הסחורה.

ואם זה באמת לצורך קריאה-

פשוט תודה.

וכעת 'זדיינו.

כן..כל השבת 😎

נכון שלטיוב הזה אין קשר של ממש למילים שבאות אחריו..

הוא רק כדי להניע את היום הארוך שמחכה לי מחוץ לדלת ויסתיים בבלאטור 188 שמתרחש הערב.

בימים של תובנות

סוף שנה ואחת חדשה

שמנופפת בידיה 

מעבר לפינה

אני אוסף פניני חוכמה

מלקט מילים לדרך..

את כל השאר פשוט כבר יש.

ביקיצה הזו של היום

את צריכה להבין..

בעצם לא צריכה.

חייבת.

שגם אם העבירו אותך לשורה הראשונה בתיזמורת, אין המשמעות שמחר את יכולה להלחין סימפוניה.

דעי את מקומך, כלבה.

חרטה דורשת גיל וחוכמה.

כן..

מבינים בשלב מסויים.

When i'm old and wize.

אני אוהב את העבודה שלי.

'זדיינו.

😎