שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

*THE DRAGON ACADEMY*

..כרונולוגיה של דרקון בדסמי..




את הבלוג הזה קוראים מההתחלה.
לפני 7 שנים. 11 בספטמבר 2017 בשעה 12:10

 

 

 

 

אל תיפלי למלתעות של דרקון.

 

החיוך יטעה אותך

השיניים ינעצו בטרם תבחיני

בשרך יקרע ממך

האש תכלה.

 

 

 

את מגיעה בטוחה, צעדים מדודים,

ניצבת בגאון על עקבים דקיקים, סנטר גבוה.

בעוד שניות מעטות הרגשת הנוחות הזו

תהפוך לזיעה קרה מטפטפת במורד עמוד השידרה העירום שלך

עת תתקפלי על המחצלת שפרושה לך בפינת החדר.

צליל המשרוקית יסמן לך

להתקרב,

להתרחק,

לפעור את חורייך,

להיות זמינה,

כלבה צייתנית וממושמעת.

את תזנקי,

שדייך מטלטלים וחובטים זה בזה..

והשריקה הבאה תחזיר אותך למקומך.

 

הקולר המחובר למצבט בדגדגנך מונע ממך להרים את ראשך,

את לא זקוקה ליותר מכך.

את אוהבת את התחושה הכואבת,

המוחצת את מקור עינוגך

שנמצא בשליטתי.

הפלאג החשמלי שמונחה על ידי שלט נסתר

מלמד אותך לשבת,

לעמוד,

לזחול,

לתת לי "ארצה"

והכוס שלך..

מזמן טבע בנוזליו.

 

 

 

 

לאלף כלבה.

לפני 7 שנים. 10 בספטמבר 2017 בשעה 22:36

 

 

 

המירוץ.

 

ברוכים הבאים לאגף ה-X..

כרטיסכם עלה בגורל.

 

 

 

 

כל איקס שמסומן בשחור

על פנים מיותרות

מקל על הנשימה

מפחית ממשקל

שבחרתי לשאת על הכתפיים.

 

הקטע המכוער הוא להתמודד

עם כל טעות

עם כל מהלך לא נכון

להביט במראה

ולא לשנוא את מי

שמביט בי בחזרה.

 

עוד X.

 

השבוע הזה יהיה ארוך.

לפני 7 שנים. 9 בספטמבר 2017 בשעה 16:11

 

חיסול ממוקד.

 

היום סוגר כל חשבון פתוח

כל אי הבנה 

כל ניסיון של כלבה

להרים ראש מעבר לגובה 

הברך שלי.

 

מי שאינו/ה ראוי

נמחק.

נעלם מתשומת הלב.

 

כמו שהרבנית אומרת..

אני ואני.

 

רק אני.

 

אני.

 

 

 

'זדיינו.

לפני 7 שנים. 9 בספטמבר 2017 בשעה 9:17

 

 

ואז זה מכה בך
במלוא הכוח
הלבן
ישר לפנים.

הגילוי הקפוא הזה
של מה היית
ומה אתה שווה
ומשקלן של מילים ריקות
שלא עולה מאומה
לשחרר..

ושיחה קטנה ומצליפה
ומבט של אושר מאחרת
שמצאה את ההשלמה
שלה
ורגעים של מוסיקה שמנענעת
את המוח שלא נרגע
ופאק..
אני חייב לעצמי יותר.
הרבה יותר.

 

והגיע זמני..
להתחיל לקחת לעצמי.

 

 

ולמי שזה לא מתאים-
שיילך ולא יזדיין.
לעולם.

 

 

אין יותר התנצלויות ג'נטלמניות.
תקשיבו למילים.

 

 

לפני 7 שנים. 6 בספטמבר 2017 בשעה 7:04

 

 

 

 

ולפעמים

כל האיפור בעולם לא יספיק

כל המסכות לא יסתירו

כל הארון לא יכסה

את 

מה שבאמת

את צריכה

וחסר לך..

 

 

ולפעמים

במקום מיזוודות של כאב

ושעות מול המראה

במקום לנגב דמעות

סוררות

כל מה שבאמת צריך

זו סכין קטנה..

 

 

 

שתחתוך את החבל

שמהדק אותך

לרצפה.

לפני 7 שנים. 1 בספטמבר 2017 בשעה 11:19

 

 

 

 

לך בדרך שלך.

 

מאז ומתמיד 

סידרי עולם לא משתנים.

התמימים מאמינים שהכל ניתן לשינוי, גם אנשים.

אני עתיק מדי כדי לנסות משהו שאיני מאמין בו ולמרות זאת טוען שחוכמה נעוצה בגמישות המחשבה.

כשאתה הולך בדרך שלך, אתה פוסע על קרקע מוכרת. המראות משתנים ככל שהכביש מתקדם וחולף, אורות מרצדים, אור בקצה המנהרה.

אולי לא סיפרו לכם אבל..

האור בקצה המנהרה יכול להיות הפנס הגדול הזה, של הקטר, שדוהר אליכם.

 

אני לא מתיימר להיות התרנגול שמנכס את זריחת השמש אבל היי.. בדרך שלי אני עדיין אדון המסלול.

 

'זדיינו.

בדרך שלכם.

בשלי התור גדול מדי.

לפני 7 שנים. 31 באוגוסט 2017 בשעה 9:49

 

 

 

 

בוקר מר-מתוק שכזה.

 

 

פרויקט יוקרתי

חוסר שניה לעצמי

אויר חדש שמדלג לתוך הריאות

טעם של פעם מדגדג בפה.

 

הבלוג מבצע העברת דירה

וזה יקח לא מעט זמן

אבל היי..

דרקונים לא זקוקים לשעון כלשהו.

 

ולכל עלובי החיים

והם יודעים שהם כאלה בכל בוקר

כשמביטים במראה 

תוך ניסיון לשטוף פניהם מזוהמתם

המקועקעת באישון עין ולב-

הרי לכם מזור חדש 

מהבוקר על המדפים.

 

'זדיינו.

 

 

 

לפני 7 שנים. 30 באוגוסט 2017 בשעה 13:44

 

שום דבר 

לא מחזיק אותי

מאחור.

 

נע בתוך המבוך

מפסיק להתנגש בקירות

מיישר את המבט שצלל

סנטר אחד קשוח

האמנתי וטעיתי

לצבעים שירדו עלי מהקשת

בזמן שהעולם שלי תמיד צבוע

בשחור

בלבן.

 

עיניים ניתנו בחזית 

כדי לצפות את העתיד לבוא

ולא צפיתי

עיוור יורק אש

בקול ענות חלושה.

 

זמן לדהור.

Let's ride.

לפני 7 שנים. 30 באוגוסט 2017 בשעה 7:19

 

את במקום אחר כעת

מוקפת באלה שסלדת מהם

מעגל הרגשות נאטם

מתחבט בדפנות העבות

משמיע צליל עמום.

הקצוות הפתוחים נגזמו

במספריים גסות

לא הותירו סיכוי

לא השאירו פינה של תום

מי כבר מצפה לכאוס

דקה לאחר ימים מופלאים..

 

 

אורז הכל בשקט

מאחל אושר בכל פסיעה

שהרי מלכתחילה

זו

היתה המטרה הגדולה.

 

 

 

אהבה של דרקונים.

 

לפני 7 שנים. 29 באוגוסט 2017 בשעה 16:57

 

התגעגתן, זונות?

 

 

הבלוג הושעה לשבוע בשל תלונה.

השבוע חלף.

כל השאר לא.

הכל יטופל..

הכל.

 

 

מילה של Body.

 

 

'זדיינו.

😎