שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

*THE DRAGON ACADEMY*

..כרונולוגיה של דרקון בדסמי..




את הבלוג הזה קוראים מההתחלה.
לפני 7 שנים. 29 במאי 2017 בשעה 7:05

 

קצת גרוב לפני חג.

מצב רוח שקט, לא מאופיין כאני

ואולי זה עוד שינוי, בקיעה מחודשת.

אולי.

השלמה.

 

 

אני כותב כאן מעט.

רוב המילים מוקלדות במוחי, קבצי זיכרון עצמיים כי אין בכתיבה הזו כאן סוג של אתגר יותר.

 

זה פשוט גדול עלי.

 

 

תקופה שאני מסנן בלוגים שפעם אהבתי לקרוא, לחוות בצמיחת אנשים, להביט מהצד בריקוד הפראי שהם מנהלים, לפעמים אפילו להיות שותף ולו במשק כנפי פרפר בצמיחה הזו, כחלק או כמישהו בקהל שמוחא כפיים בתשואות שמחה על הצלחה וגילוי של אחר, לפעמים רק חיוך.

 

ושוב זה מסתאב.

 

 

ושוב זה הופך למדמנת מילים מכובסות, ושוב זה צפוי כל כך ברמת היכולת לחזות מתי זו תעלה את השדיים שלה ותפעיל את מונה הלייקים, מתי ההיא תספר שהיא זונה אמיתית ומדובר באישה שמתחבטת בקירות ולא מסוגלת להרגיש, והשלישית עם פוסטים ידעוניים על הבדסמ והעולם, והרביעית שמקפיצה לעצמה את הבלוג והיא בסך הכל ילדה מפוחדת שאימצה טרנד "תשמיד?", השישית שמשחקת ים-יבשה עם עצמה, השביעית שהמציאה לה שולט עם ניק שהיה מבייש ילד בגן חובה ומשתמשת באותן שגיאות כתיב בשני הפרופילים.

את השמינית והלאה פשוט מחקתי.

 

כל כך משעמם..

 

 

 

אז מחקתי.

מחקתי מעקב ומחקתי ענין.

 

 

אין ממש צורך להגיב אם אין משהו חכם לומר, אין צורך גם בלייקים שלא אומרים מאום, פייסבוק זה חור אחר.

אתם בסדר, אני הדפוק שלא נגמל ממש.

 

 

 

 

ואם את חשה שהפוסט הזה נכתב עליך/בגינך-

כנראה שאת צודקת.

אל תטרחי לשאול אותי, זה באמת לא כזה חשוב להתעכב על כך.

 

 

 

חג שמח למי שמגיע..

ולכל השאר-

 

'זדיינו.

 

לפני 7 שנים. 24 במאי 2017 בשעה 0:28

פיסטינג?

הצחקת אותי.

 

 

לפני 7 שנים. 22 במאי 2017 בשעה 23:30

 

יום מעניין.

 

 

תודה למי שמסר ברכות בכל מדיה שקיימת.


תודה גדולה יותר למי שלא, מי שמכיר אותי יודע היטב שאני מאמץ באהבה כל שיעור שהחיים משיתים עליי ובי.

 

 

 

 

עוד מעט בוקר חדש, תובנות חדשות, תבונה של B-52..

 

 

האגדה תמשיך להתקיים.

'זדיינו.
😎

לפני 7 שנים. 22 במאי 2017 בשעה 16:19

 

 

זה הכל בלסת..

;)

 

לפני 7 שנים. 21 במאי 2017 בשעה 20:55

 

 

                      B-52

 

דקות קטנות בטרם יחלוף יום לחדש, דקות שיפרידו בין שנה שהיתה לזו שבאה.

 

B-52.

המפציץ הניצחי.

כמה שזה מטאפורי..

 

ואני אחיה לנצח.

 

 

 

 

תאהבו או שלא..

'זדיינו.

 

 

לפני 7 שנים. 17 במאי 2017 בשעה 22:27

 

 

על הקצה.

 

עומד זקוף

רוצה הכל

ואקבל.

 

קחי את התבניות המזויינות שלך

העמוסות קלישאות

לעייפה,

קחי את האימרות הנבובות

אלה שאת מתיימרת לאחוז

בהן,

תארזי הכל בסרט כחול

ותעיפי מהגג של עזריאלי.

המעבר לגינת הדרקון

מתאפשר בעירום

נטול פוזות

אגו מבוטל

אפס מאניירות.

בכל יום שעובר את תתרחקי

במקום להתקרב

והמסע סביב נביאי הבדסמ

התורנים

יכתיר אותך כמלכת הכלום

מלכת הריקנות

נסיכת האפס

אויר שנעשה בו שימוש.

 

תביטי היטב בחריצים שעל הקורות

הכמות שלהם על העץ 

זו כמות הוונאבי'ז שחוויתי.

 

 

ואם ל"נשלטת" כלשהי המילים אינן מתאימות, בקיבוץ עין גדי יש גינה מיוחדת עם שפע קקטוסים מהעולם.

 

תבחרי אחד לשבת עליו.

ואל תקומי.

 

לפני 7 שנים. 17 במאי 2017 בשעה 16:17

 

 

 

שבוע מטורף של עבודה.

פרויקט שתם

אחד שמתחיל

שרשרת מחוברת על גרף הזמן.

בין לבין נושם מהר

אוחז ברגעים

שלי

של אחרים.

רואה עולם טס ברכבת שדים

מחליף חליפה בשחור

מתפשט ומתלבש

לא ממש נוגע.

רוסיה, יין, כושר

זזים על השעון

כמו ים

כמו חדרים בבתי מלון

ובין לבין

מנסה לגעת

בעצמי.

 

 

לרקוד עם השטן

ריקוד של דרקונים

אין לו סוף

ורק התחלה

תנועה באינפיניטי

של עורות

חשופים.

 

לפני 7 שנים. 16 במאי 2017 בשעה 6:22

 

כמות החומרים הממוחזרים כאן..

פעם זה הצחיק.

היום זה מבחיל.

 

 

1. אני זונה! אני לא זונה!

(שולט צריך את העורך דין צמוד..)

2.אני כלבה! אני לא כלבה!

(שוב, עו"ד +ווטרינר..)

3.אני נשלטת #//^=_&:/&£¥ !

(השלב שנדרש מתורגמן..)

4.השולט שלי יעשה בדיוק, אבל בדיוק מה שאומר לו לעשות!

(בטח מותק..לקשור לך את האצבע השלישית עם חבל ורוד?..בטח מותק..)

5.אפשר להמשיך עם זה כל היום אבל זה דוחה.

 

 

איך אמרה לי מישהי?

אנחנו ב-2017, אנו צריכים להתאים עצמנו.

סופרייז !

אני אשאר במקום ההוא שבו נשלטת היתה ניגשת עם אש בעיניים ולא כי זה היה האור שמאיר לה על רשימת המכולת. 

אני נשאר במקום בו שולט היה מלטף את ראשה של כלבתו שהונח באהבה על ירכו.

אני נשאר במקום בו לבדסמ היה עומק וכבוד.

 

ואתם/ן?

ממש לא חובה.

 

להמשיך למחזר, זונות..

לפני 7 שנים. 15 במאי 2017 בשעה 12:03

כשיוצאים לעבודה..

 

סשן חליפה וקיץ :)

 

לפני 7 שנים. 9 במאי 2017 בשעה 21:23

 

 

 

את כבר לא ילדה

למרות הקוקיות

החלומות שלך קורעים שמיים

ותפילות

מביטה בו ישן לצידך

יסורי נפש מציפים אותך

את שלו

ואת לא.

את מביטה בגופך

אישה בשלה

במעטפת מחושבת

שרוצה לבקוע החוצה

ולא יכולה.

דרסת כל הזדמנות שהיתה 

לך

ועדיין לא מתנתקת

מבור החטאים

שמרטיבים את לילותייך

ואת התחתון הקטן

שמתחכך בדגדגן הבוער

שלך.

הרעב הזה יכלה בך

כל חלקה טובה

ואז..

תהיי זונה מטונפת

ברירת מחדל.

 

 

 

 

רחמים.

עד שזה יכאב.