*THE DRAGON ACADEMY*

החיים מחלקים קלפים.

לעיתים הם כל כך גרועים

עד שבא לכם

לדפוק את הבקבוק למישהו

בראש.

אבל רק לאחר שהתרוקן.

וכעת סתמו.

דממה.

ככה זה.

כשלא ממש בא לבשל, מנשנשים ;)

פוטטוס צ'יפס, כנפיים קריספיות ולקינוח ריבועי תפוח, אגס ותפוז שטבעו במעט ערק..

סופ"ש מהמם לכולם.

כירעי על ברכייך

שחררי את הוידוי שלך

אל מול הישו הפרטי שלך

האב הגדול

מהותך.

הרכיני ראשך והתפללי

הושיטי יד ארוכה

אחזי באשכים שמולך

ברכי אותם בפוריות תוך שדמעתך

נוטפת על הזין שמחובר להם.

חטאייך ימחלו

בזמן שתניחי את מצחך על הרצפה הקרה

לובן בגדייך יתלש

טיהורך יעבור דרך חור התחת שלך

בכל נעיצה

תייללי לאב הקדוש

ציפורנייך ישרטו את האריחים.

ביאתו של האב הגדול בתוכך

תנקה אותך ממחשבות רעות

משדים מרקדים

בתוך רחמך

בתוך מעייך.

וכעת הדחסי אל בין ידיי

המילים תמו

הדמעות הופכות אושר קטן

לחיוך.

כלבה טובה.

והישו שלך.

אסופה של מילים

זר של אותיות ריקות מתוכן

ולפעמים לא צריך אחרת

תשוקה פרימיטיבית

זכר

נקבה

שטיח

דממה

קול גרונך יונק את הזין

נהמות חיה כלואה על לשונך

שתשתחרר

ותציף אותך בחום לבן ורך.

אהבה מוכתמת אינה זהירה

אין צורך להזהר בה

אין חובה לנקות אותה

התפלשות בצורך הבסיסי

שלך

שלי

שלנו

פרימיטיביות של קדמוניות מזוככת

התפלשות ושריטות

על גבי עור לבן

כשחיה בועלת אותך

גלגלי עיניך נעלמים למעלה

את קורסת לתוך עצמך

החיה קורסת לתוכך.

זיעה מטפטפת

מהולה בשאריות הנוזל החם

שבעבע מתוכי

משחקים באצבע ריחנית

נושאת את תשוקתך

את מעמקייך.

וכעת שקט.

זמן של נשימות.

אהבה מוכתמת..

אין דומה לה.

אחת מהסטיות הקשות שלי קשורה לחולצות עם הדפסים מעניינים.

זו הוזמנה הבוקר.

ולמתקשי קריאת השפה הסינית..

סובבו את התמונה ימינה.

'זדיינו.

מדי פעם אני מציץ בבלוגים

כאלה שאינם המועדפים ויש רק 4 שם.

המסקנה?

עצובה למדי.

ואמר זאת טוב ממני מישהו אחר..

.I never was, am always to be
No one ever saw me, nor ever will
And yet I am the confidence of all
To live and breathe on this

terrestrial ball

יש כאן כאלה שזה לא יתפוס לגביהם/ן.

לעולם.

אני.

לכל בעלי ה-30+ ס"מ..

תיכנסו לפוקוס.

ואז לפרופורציה.

עונג של שבת..

'זדיינו.

אני אוהב לבשל.

הדום ספייס שלי מתפוצץ כשמישהו מגרגר מהנאה בכל ביס שיוצא מידיי.

הידיים שאוהבות להצליף יודעות גם לעשות משהו מועיל..

בישול הוא תרפיה סקסית עבורי ובמקצועי אני נזקק לזמן איכות מרגיע ומצאתי בו אלמנט של שלווה גדולה..

אז אחסוך את מראה השף העירום (מביך..) אבל ככה בקטנה כשהרעב תוקף, בעוד 30 דקות העונג הפשוט הזה בליווי סלט אנדיב חמצמץ בצד בלימון כבוש יהיה מוכן.

אה.. 

פלפל חריף ירוק.

בכל זאת..בדסמי.

'זדיינו.

לפני כמעט 3 עשורים יצאתי לדרך הבדסמית שלי.

לונה פארק מטורף שלקח אותי לקצוות שהחיים מעבר לקצה האף, מערבולות של רגש והתרגשות מנטלית ופיסית, אוסף של חוויות מטלטלות ובונות, כאלה שעיצבו את האני העצמי שלי.

יותר ממחצית חיי אני חי את המקום המופלא הזה, לומד בשקיקה, מלמד באהבה, משתדל להעביר את המידע והידע שנרכשו מסוננים, לכל מי שביקש וביקשה.

מי שמכיר אישית גם יודע שמעבר להיותי בדסמי, מסתתר מתחת למעטה הפלדה אדם, היו מי שהגדירו את ה-BODY כחבר, הלב הענק, החיבוק האולטימטיבי והנקי, "חולה נפש", היו מי שסימנו אותי כמטרה לפגוע בה, חלק הצליחו. חלק לא.

היו מי שחיכו שאופיע לתת את החיבוק הגדול המפורסם, היו מי שחיכו שאעלה על הבמה עם זר השוטים ואקלף עורות רק כדי לרוץ לחדרי חדרים ולאונן את נשמתן..

המאסטר עם שני השוטים.

האיש שיודע להתרגש ולנגב דמעה וגם להכאיב באהבה.

היום, הפוסט הזה לא מוקדש לי, לא למעלליי.

היום הפוסט הזה מוקדש לכל מי שחלף וחלפה בחיי, אם במילה, אם בחיבוק תומך ועזרה, אם תחת ידיי וגם.. לכאלה ששמו להם כיעד מועדף לשנוא אותי, לברוח ממני, לפגוע.

מכולכם/ן למדתי שיעורים.

אני מודה על כל שיעור, כל אחד מהווה פרק מעצב של דמותי כאדם, כגבר, כשולט.. לפי הסדר הזה.

היום אני מודה לכולם, שאילולא כל השיעורים לא הייתי מי שאני.

היום אני מתנצל בפני כל מי שהיה זקוק לי, ואולי לא הייתי עבורו/ה כמו שהייתי אמור להיות.

היום אני סולח לכל מי שלא הבין שאני רשע אמיתי, אבל אין בי גרם אחד של רוע.

היום אני מזקק את הבדסמ שלי למקום גבוה יותר.

אז תודה לכולם, על הכל.

על הבוחרים בי כחבר, כשולט, כמנטור, כמאסטר.

תהיו טובים.

בדסמיים.