*THE DRAGON ACADEMY*

אתה פתאם לא כותב

היא אמרה לי..

והיא צודקת.

כשאני מלא 

המחשבות לא נמצאות

במקום מרוחק.

יש קסם במשחק שחמט

בו הכלים פתאם

אינם שחור ולבן

שמהלכים טקטיים משנים עצמם

לרוך של רגע

לנשיכת פטמה פתאומית

תוך יניקתה העמוקה.

בעולם של דרקונים

יש רק צבע אחד נוסף

על שחור..

צבע להבות אש.

אז אני נשרף בלהבותיי אני

ובחורף הקר הזה

כנפיי

הקרועות

מתחממות..

והשפתיים מתעקמות בחיוך

כשנזכר..

"פאאאףףףףףףףףףף.."

"וואווווו !"

ככה זה עם דרקונים..

'זדיינו.

כשהקרח מתחיל..

סצינה ראשונה נראית כך.

'זדיינו.

.Time 2 kill

When the beast cut loose

.Run..run 4 your life

Big dragon shadow

If u see it

 Mercy your soul

Pray 4 your spirit

..It's 2 late

I'll burn u

And meet u deep 

.In hell

'זדיינו לי מהעיניים.

בתוך לילה אחד שחור

היא קטפה דרקון

חיוכה כנשק יום הדין

אביונתה פורצת לוחות עץ

מזיזה מיטת אפיריון

תקרת ראי לה.

בתוך לילה אחד שחור

האור נדלק

במאורת החיה

החושך סר למרות ההבזק

ניצוצות נעים מבעד לטיפות

זיעה

וחשק.

הצמדתי שפתיי לפתחה

מקבל אותה 

ברגע של איבוד שליטה

מתפוצצת

בי

מטלטלת ראשה וגופה.

בתוך לילה אחד שחור

שאגתי לתוכה

נוהם את ביאתי

הראשונה

האחרונה

היחידה.

והאור..

כבה.

טיפות של קרח

מהולות בדמעות זעם

רותחות

וטעמה..

עדיין בפי.

מודה באשמה.

Guilty.

עוד קצת וניפרד מ-2016.

שנה מטלטלת, לונה פארק משוגע של חיים.
עוד קצת ונתחיל להתבלבל בימים הראשונים בין 2016 ל-2017, החלפת יומנים, פרקים חדשים בחיים.

לרוב אני נוטה ומברך את העולם והטוב שבו אולם השנה אתן לכם לדאוג לעצמכם ואברך אותי.
אברך בבריאות איתנה, אור ושפע, אושר ופרנסה טובה, שאוכל להשפיע מהטוב שבי על חלקת האלוהים הקטנה שסביבי.

שנה אזרחית חדשה וטובה לי.
וגם לכם.

התחלות חדשות.

והלילה?

'זדיינו.

כמה שיותר.

אחד מהשיעורים שאני מעביר כשמלמד על החיים, מדריך זאבים, מקבל את הכבוד להיות מנטור, נמצא במקום בו מתחילים לבחון את האני העצמי טרם בודקים את העולם.

אדם צריך לקום בבוקר ולמחוא לעצמו כפיים כי מאד יתכן שאחרים לא יעשו זאת עבורו במהלך היום.

טיבען של מחיאות כף שהן סוחפות, ילודה של העדר המצטרף ואז תישאל השאלה:

אתה רוצה להיות העדר או הרועה?

התשובה תהווה מקום בו אתה קובע האם אתה דרקון או כבשה.

התשובה שלי, האישית, שונה מכל תשובה שתחשבו עליה..

אני בעל העדר והמעסיק של הרועה.

אז קמתי הבוקר וניגשתי לבדוק מה העולם חושב על הדרקון.

דואר ישראל אמר את דברו :)

סופ"ש נעים לכל הכבשים, כלבות, זונות, מתחזים, אפסים, חברים, יקיריי ואהוביי.

אהה!!

ואם למישהו יש השגות..

'זדיינו.

מעניין לי את התחת

מה חושבים

ומה אומרים

או כמו שאמרתי 

לדרקונית:

"מעניין לי את השערות שעל הביצים מה אנשים חושבים."

רק שאין לי שערות שם.

תתמודדו.

'זדיינו.

לפעמים

האור בקצה המנהרה 

הוא אור פנס הקטר שידרוס

אותך.

מלאך תמיד.

ללא תקנה.

תמיד.

'זדיינו.

חוזר לזה שוב ושוב.

פורט באצבע אחת 

על גיטרה בלי מיתרים

כף היד המצליפה בישבן

יודעת לנחם

בחומה הגדול.

זה שהעורב עף ישר

לא אומר

שדרקונים גם

ובכנפיים שלו יש חורים עתיקים

קרעי זמן ומלחמות

כעת הוא בוחר בשקט

כזה שמנגן על אותה גיטרה

שיום אחד

יעז

וירכיב בה מיתרים.

מביט לעולם בלבן של העיניים

והיא כעת בענן

עשן סיגריות 

ואדי אלכוהול

כאלה שמזיזים את העולם

שלושה מטרים

ימינה.

העורב עף ישר

והפס המפריד הלבן

שעל הכביש

הוא היחידי

בתוך כל השחור

שלו..

ילד אנרכיה.

אנחנו רק אנושיים.

הכמיהה שלנו שונה בצבעים

הרצון שלנו דומה

בכותרת.

ואני נזכר בערגה בטעמייך

דרקון כורע

מביט בהערצה

במראה שעיניי מוצפות 

בו.

הביקוש לאהבה תמיד שם

צרחות הגוף הדורש

שובע הצורך

גם אם נקרא לו

בשמות שונים.

ידיים מלטפות

שפתיים אוחזות בפאר שאת

זכרות נפגשת בנשיות

שיא ההר..

הפסגה.

שאגת הדרקון.

ימים של דרקונים

לילות של סדינים רטובים

כניעת מוחות

כי אנו רק..

אנושיים.

לפחות אני.