לפני 12 שנים. 8 בינואר 2012 בשעה 19:11
בשחייה הזו אין כל הגיון.
הבריכה הזו מעורבת כל כך
מלאה בבליל אנשים ממגדל בבל,זה שנפל לפני שנים רבות.
את שוחה כנגד הזרם כמו דג סלמון המזנק אל המפל,
כדי להתרבות.
את שוחה שם ומקיימת את העתיקות שבך הנשית,
זו שלקחה ממך את תומתך,
זו שלקחה ממך את תמימותך,
זו שדרסה לך את האינטימיות שחשבת וחלמת שתשיגי
בבריכה.
להביט בכן שוחות בתוך אקווריום ללא מוצא ולכאוב
מנסות בשארית הכוח,
בציפורניים המשוחות באדום בוהק ארגמני,
מנסות לקלף את הציפוי השקוף הזכוכיתי,
ללא הצלחה.
כורע על ברכיי ומחפש לך את הברכות הנסתרות שהעולם קיבל
מוחה את הדמעה שזולגת לך מהלב.
אז נרקוד יחד את הריקוד הזה
שלא לוקח אותנו לשומקום
עד שהמוסיקה תיגווע
עד שהעצב ינצח
עד ש...
עד.