לפני 15 שנים. יום שני, 9 בינואר 2012 בשעה 8:59
שלא ארחם ולא אעצור.
נכנסתי לחדר המואר באורות קודרים של נרות שחורים,
ואת מונחת ומוכנה לסערה שהבאתי איתי.
בסשן הזה השתחררו כל שדי השאול שלך,
בכית ורקעת.
ביקשת שבסיום לא אחבק אותך,
כמו תמיד,כשאת נגמרת מבפנים והחוצה.
כשסיימתי
הבטתי ביצירת האמנות שהשארתי מוטלת על הרצפה הקרה,
מטושטשת ומסומנת בקווים מדוייקים שצויירו בידי הקשה,
חבולה ופצועה.
אני מביט ורואה,
שנשרטת ברגלך,בסמוך לקו נפוח ומדמם.
אז הבאתי את התיק,
וחבשתי לך.