לפני 6 שנים. 16 באפריל 2018 בשעה 6:33
מחליא אותי בפוסט כזה להניח את נעימת הפתיחה של סשן פומבי שביצעתי אי פעם על במה,
אבל אין מתאים ממנה עבורך, מתחזה קטן.
נעימת סוף הדרך.
כמה עליבות יש בך
כמה טיפשות
ואפילו כמה רוע.
לקחת תמימות נשית
והפכת אותה לכדור במגרשך
בועט ונוגח
מטלטל
זונח.
הבלוג שלך עמוס תירגומי גוגל, פוסט אחד רהוט, השני עמוס טעויות ושגיאות
שציפורה, הגננת בגנון שממול, היתה מעמידה שעתיים בעונש בפינה עליהן.
תמונות שלך מעובדות ועמוסות נגזרות של תמונות ממקומות אחרים.
אין לך בושה.
אין לך גם חשש שלבסוף תקום מישהי ותצרח
המלך הוא עירום..
מיתוס הוא פיסלוני חרסינה בחנות צפופה
וכשהאגו שלך מסנוור ומסתיר לך את האמת
סופך שתנהג כמו פיל בחנות הקטנה
והכל ישבר לך.
ברח מכאן כל עוד אתה יכול..
מישהי תחריב את עולמך בבוקר אחד
כשלא תוכל יותר.
זמן להתעורר.
