עוד צעד אחד

וגם היום כמו נמלה חרוצה יש כלכך הרבה מה לעשות..
והעייפות אוי העייפות.. לא הצלחתי להירדם בלילה ובוודאי עכשיו כלכך קשה לי להתעורר...

עוד מעט יש פגישה במפעל.. את רוב הלילה ביליתי מול המחשב מול קבצי אקסל.. העיקר שהוא (המנהל) יהיה מרוצה.. נראה אם מה שעשיתי יספק אותו בכלל..
אין לי מושג מתי אני אחזור משם.. ובגלל חוסר היציבות בלו"ז במפעל אין לי מושג מתי בשבוע יקראו לי לשם.. אז מאוד קשה לי לקבוע פגישת עם הניצולים שקיבלתי.. ולהתחיל להריץ את הפרויקט המבורך הזה.

כשאני אחזור מהמפעל.. בתקווה שתיהיה לי לפחות שעה עד שאני שוב אצטרך לצאת מהבית ללימודים.. אז אני אשב קצת לאכול..
התנודות הדחופות במצבי הרוח שלי גורמות לי לחשוב על שבירה בדיאטה.. אתמול התיישבתי מול ערמה של עוף.. (הרבה מהכמות שאני צריכה לאכול).
כעסתי נורא על כל מה שעובר עלי.. והרגשתי שכבר נמאס לי.. אחרי חצי שעה של התפקחות הבנתי שככה אני רק אעניש את עצמי. אז אכלתי את החלק שלי ואת השאר הכנסתי למקרר. אז עכשיו יש לי ארוחת צהריים שמחכה לי יפה כלכך במקרר.. תכלס חוסך זמן. פחות טעים... אבל חוסך זמן.

אחרי שהלימודים יגמרו היום לתוך הלילה.. ואני די בטוחה שאני אגיע לדירה ופשוט אקרוס לי.. בהנחה שלא יהיו תוכניות אחרות.. נתחיל לסדר את הדיר חזירים שהולך פה. המצב מזעזע.. וקשה לי למצוא זמן לעשות פה משהו.. (או שאני סתם משקרת לעצמי שאין לי זמן)...

עבר כבר שבוע וחצי ועדיין לא קיבלתי את המשקפיים החדשים (הכחולים).. אני לא רואה כלום עם המשקפיים שיש לי עכשיו.. זה מתסכל.. נראה לי שהיום אני אקח יוזמה ואני אתקשר לחנות לשאול מה קורה. נמאס לי לחכות.

יום פעיל, עם הרבה מה לעשות, נקווה שילך הכי טוב שאפשר...

יום טוב חברים.