....וביום השמיני

צהרי יום חול, יום רגיל בלי ייחוד,
צליל הודעה בנייד (מי זה יכול להיות....:-)),
מילים ספורות, מוטו פשוט:
"אוהבת", "מתגעגעת", "רוצה", "צריכה",
כמה נעים ולא מובן מאליו.
שעת אחר צהריים,
הגעגוע מנהל אותי והיד מחייגת,
קולך אהוב והצחוק משוחרר,
"רק לשוב ולשמוע אותך" אומר לתוך השפופרת (כן זו שריטה שלי, מעדיף טלפון קווי),
ובלילה, מאוחר ככל שזה יהיה,
כלבה מאולפת ממלאת הוראת קבע,
צילצול לילה טוב, מילים אחרונות של יום,
"אוהבת אותך"
-"לילה טוב זונה אהובה"
"לילה טוב אדוני",
חיוך ענקי וראש על הכר,
שוקע לשינה (בטח מחוייכת) ויודע שגם את,
ובבוקר, מעניין, החיוך מליל אמש עוד כאן,
מתיישב לקפה הראשון של היום, וצליל הודעה בנייד....
"בוקר טוב אדוני, ויום מחוייך"
ברור שמחוייך, יכול להיות אחרת?
מענה מחוייך ואוהב,
עוד יום נפלא יוצא לו לדרך,
ובשעת צהריים הודעת געגוע,
"אוהבת", "מתגעגעת", "רוצה", "צריכה",
חלפה יממה, נסגר מעגל,
הכל כה צפוי,
אך לגמרי איננו מובן מאליו
ועדיין מפתיע.
:-)