אחרי ראש השנה החלטתי לעשות חשבון... עם עצמי, כולם יכולים להרגע...
אז מה היה לנו השנה?
נישאתי לבחור הכי מדהים עלי אדמות,
התחלתי ללמוד,
אני עומדת להיות דודה (ואף פעם לא הייתי דודה)
המון זמן לא כתבתי, לא הרגשתי שאני חלק מהקהילה, אני עדיין לא מרגישה ככה, אני איך לומר... ממוסדת, יש לי את החיים שלי, את החברים שלי(מהקהילה ולא מהקהילה), התכנסתי בפנוכו... טוב נו, לאחת כמוני זה הדבר הכי פשוט עלי אדמות. לפעמים אני מסתכלת על קשת ושואלת את עצמי איך ההפכים האלו מתאימים, הוא תמיד יתחבר עם כולם, אני תמיד אהייה יותר קשה להתחברות, הוא תמיד יצא למסיבות, אני אעדיף את השקט של הבית, אבל עובדה, חרף כל צקצוקי הלשון של "הנשמות הטובות" הכרנו, יצאנו, גרנו יחד, התחתנו, וזה תאמינו או לא היה "הדיל" הכי טוב שעשיתי בחיים שלי...
לכל השואלים, הייתה חתונה פיצוץ, אתם מוזמנים לשאול את מי שהיה, עד כדי כך נהנו בחתונה שאני אישית הייתי מוכנה לעבור אותה שוב 😄
ומאז לא מפסיקים לשאול אותי: "איך זה להיות נשואה?"
אז בטח כל הנשואים האלו שקוראים את מה שאני כותבת עכשיו עומדים לענות בדיוק כמוני: "אותו דבר"
החיים באמת אותו הדבר, עדיין קמים בבוקר יחד, מחייכים אחד אל השני(את קשת זה פרויקט להעיר - אבל מצד שני גם כיף) יוצאים אל השיגרה וחוזרים יחד הביתה...
אני פשוט מרגישה שהצעד הזה של החתונה נתן לי רשיון לעשות ילדים, תהרגו אותי, נוח לי עם המסגרת השמרנית של: "אמאבא נשואים, עושים ילדים מגדלים אותם במשפחתיות" על אף היותי סוטה, כזו אני, שמרנית.
בהזדמנות זו, אני רוצה להגיד לאיש שאיתי כמה דברים:
הפכת אותי למאושרת בנשים, אני אוהבת אותך, את החיוך שלך, את היכולת שלך לשדר איתי על אותו הגל, את העצבנות שלך ("בובי, אל תציקי!) אפילו לדחוף לך מרפק באמצע הלילה כי אתה נוחר לי בדיוק באוזן אני אוהבת. אני חושבת שעכשיו אני מבינה איך זה לאהוב בלי תנאים.
החום שלך, האהבה שלך, האמון שלך, אתה (אתה, אתה, אתה חמוד אתה) ואת מה שאיחלתי לחברים שלנו בחתונה שלהם אני מאחלת לנו, שנלך עוד 50 שנה שלובי זרועות ויגידו עלינו: "איזה זוג יפה"
__________________________________________________________________
התחלתי ללמוד, לקח לי 11 שנה להחליט, מהיום שסיימתי את הצבא כל הזמן שואלים אותי: "למדת?" או "מה את לומדת?" נכון, לקח לי זמן, אבל ביום שהחלטתי מה והבנתי שזו המטרה הלכתי על זה...
אז אתם בטח שואלים: "אז מה את לומדת?"
אני לומדת להיות מדריכת הכנה ללידה, תומכת לידה ושיאצו לנשים בהריון
(וניתן לכם שניה להרגע)
כן, כן, אני רוצה להיות בצד השמח של הסיפור הזה שניקרא הריון, בכלל כל התהליך הזה הוא קסם בעיני, וילדים אין ספק שהם שמחה, אז למה לא להביא אותם בכיף?
ילדות
ביצוע: יוסי בנאי
מילים: יוסי בנאי
לחן: יאיר רוזנבלום
זה מליון חלומות ואלפי משחקים
זה צבעים ושמות כסמלי ממתקים
זה אחים ואחות, נוף של עיר ופריחות
זה אבי ומי שנתנו לי את שמי
זה שבת של חמין וקידוש וחלה
זה ריחות של יסמין עם נרות הבדלה
ילדות, כן, ילדות.
זה לילות בהירים, זה לרוץ יחפים
זה טיול ושירים, זה מדריך בצופים
זה שכונת הפחים ואלפי חצרות
זה עציץ עם פרחים ובצל על קירות
זה מכות בשכונה ובעין פנס
זה פרוסה עם גבינה, זה בית ספר אליאנס
ילדות, כן, ילדות.
זה מקלט, משחקים וקולות מלחמה
ילדים ששותקים, זה מצור ואימה
זה גם שוק הדגים, תבלינים ופירות
זה רוכלים צועקים, תרנגול כפרות
זה סבי שידע בלילות חשוכים
לספר אגדה על מלכות ומלכים
ילדות, כן, ילדות.
זה חזה מפותח של ילדה משונה
זה כפתור שנפתח, זה סטירה ראשונה
זה חמש אבנים, זה לקפוץ על גגות
זה בתים ישנים, מדרגות מדרגות
זה לחזור מאוחר, זה לפחוד משדים
זה לרצות שמחר לא נהיה ילדים
ילדות, כן, ילדות.
לפני 18 שנים. 29 בספטמבר 2006 בשעה 19:50
