צריך להעביר קורסים מזורזים "בלהיות חולה" ואני לא מדברת על חולה נפש, אני מדברת על חולה בגוף...
זה התחיל לפני שלושה חודשים לערך, הכאב ראש הזה לא עזב אותי ולו לרגע, ככה הלכתי שלושה חודשים, כשזה נהייה רע מיום ליום והגיע להכי גרוע(מבחינתי) תיזזתי את בן זוגי למיון, אמונתי אמרה לי: "לא ששים לאשפז היום, יעשו לך כמה בדיקות, יתנו לך כדורים וישלחו אותך הביתה" אז זהו! שלא, היא בגדה בי האמונה הזו...עשו לי כמה בדיקות ו... אישפזו אותי, עכשיו כמו שאמרתי, אני לא יודעת להיות חולה, אני פשוט מתעבת בתי חולים, ומיתוך התיעוב הזה התנהגתי, כל יום כל היום אמרתי שאני רוצה הביתה, ולא ממש הקשיבו לי, במקום זה, בדקו אותי, דקרו אותי, הכאיבו לי ובסוף! עלו על מה יש לי...
לא אתחיל להסביר לכם במדויק מה מסתובב לו שם בראש אצלי, רק אומר לכם דבר אחד, סבתא שלי תמיד אומרת, שלהיות חולים זה ביום אחד להבריא לוקח זמן, אז את המחלה הזו גם לא קיבלתי ביום אחד, טיפחתי אותה במשך 3 חודשים תמימים, ויקח לי כמעט כפול זמן להיפטר ממנה...
מעולם לא הייתי כ"כ בחוסר פעולה כמו שאני מאז שוחררתי מבית החולים, פשוט אין לי את הכוח... להיות פעלתנית כמו שהייתי אמרתי לכם, אני לא יודעת להיות חולה...
"הוא קם באמצע הלילה
והחדר חשוך וזר
מגשש דרכו בחושך
ורגלו נתקלת בכר
הוא קם באמצע הלילה
כואב וחשוך ומר
הוא פתח את התריס לרוח
והצית סיגריה ביד
שמזמן שכחה לנוח
ומזמן לא ליטפה דבר
הוא פתח את התריס לרוח
והביט כך בעד החלון
איך זכר כמעט שכוח
מסרב ללכת לישון
והביט כך כמעט רגוע
ומלא ראותיו בעשן
והחדר חשוך וזר לו
והחדר מכר נושן
ושיר ששום איש לא שר לו
הזדמר, הכאיב והובן."
מילים: נתן זך
לחן: יוני רכטר
לפני 19 שנים. 16 ביוני 2005 בשעה 10:34
