מלחמות של החיים

שינויים, המון שינויים עברתי בתקופה האחרונה.
שינויים בתפיסה ובהסתכלות, 
אולי אפשר לקרוא לזה התבגרות.....
ואז, פתאום מגיע מצב שבו אני מגיב בדיוק כמו פעם, סון צו, של פעם, קופץ החוצה ומגיב,
בלי שאני בכלל מרגיש או יודע שזה קורה.
״כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין שהשתניתי״
״כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין שאתה סולח״
לא לגמרי, עדיין לא שלם, עדיין לפעמים כועס על עצמי על נפילות, במקום להתגאות על נסיקות,
לפעמים, עדיין רואה את הדברים שלא השתנו במקום להסתכל על כל מה שכן.
אולי ״השינוי היה מהיר מידי״, לא חיצוני :)
אבל בסופו של יום, אחרי כל ירידה מגיעה עליה, אין שום דבר שיכול לעצור את זה, זו הדרך של הטבע!
״ועכשיו צריך לנשום את זה פנימה באמת, באמונה״

שוב אני בתל אביב
דירה ריקה
יש כאן מישהו?
הכל איננו
איפה את?
כמה לא מפתיע
הרי אם יש משהו שראיתי בחיי
זה שאין כלום
עפים כמו פרחים לבנים ברוח

כנראה שאני עדיין לא לגמרי
מאמין שהשתניתי
השינוי היה מהיר מדי וחיצוני
כנראה שאני עדיין לא לגמרי מאמין
שאתה סולח
ועכשיו צריך לנשום את זה פנימה באמת
באמונה באמת

אל אשר תלכי אלך ובאשר תליני אלין
עמך עמי ואלוהייך אלוהיי
המוות יפריד ביני ובינך