בשני מילים - תודעה מלאה
ביותר מילים.. צריך קצת יותר להרחיב ולהסביר
הדבר שמייחד את ההומו סאפינס, האדם האנושי משאר בעלי החיים הוא התודעה. תודעה משמע ההבנה שאני קיים. שימפנזה יכולה להיות הרבה יותר חזקה פיזית מהאדם האנושי. ברדלס יכול לרוץ הרבה יותר מהר ומחשב יכול לחשב הרבה יותר נתונים. אבל לאף אחד אין את ההבנה שאני זה אני וזה הבדל מאוד משמעותי.
ברגע שאני יודע שאני קיים ההשלכות של ידיעה זאת אדירות. הן אלו שגרמו לכך שמין בעלי חיים המורכב מקופים קטנים ובקושי שעירים הפכו לחיה השולטת בכדור הארץ ללא ספק של תחרות כלל על יתר החיות. אגב, האתגר הגדול ביותר של מדעי המחשב כיום הוא ליצור אינטלגציה מלאכותית. מחשב שיודע שהוא מחשב. לדעתי המהפך הזה יתרחש במאה הזאת ויהיו לו השלכות מרחיקות לכת על כל מושג של אנושיות שאנחנו מכירים כיום.
כשאני יודע שאני קיים אני יכול להתחיל להשתמש במשאבי החשיבה ובגוף שברשותי כדי לתכנן את העתיד שלי. האדם האנושי הוא החיה היחידה בטבע שיכולה לדמיין מה יקרה עוד חמש דקות כלומר פשוט לחיות בעתיד, לחשוב מה היה לפני חמש דקות ופשוט לחיות בעבר. שאר בעלי החיים תקועים רק בהווה. אין להם אפשרות להיות במימד אחר של הזמן כדי לתכנן באופן תבוני את הצעדים הבאים שלהם. הם מונעים רק מאינסטינקטים ביולוגים מולדים וההשפעות של הסביבה על ההתנהגות שלהם.
אגב רוב הדברים שאני כותב כרגע מבוססים על ספרו של יובל הררי, פרופסור להיסטוריה ומחבר הספר רב המכר "קיצור תולדות האנושות". התודעה שאני קיים והיכולת לתכנן את צעדי ביחד עם ההבנה שאני וגם אתה קיים, כלומר יכולת התקשורת בין בני האדם הם גורמים מכריעים בהתפתחות האנושית. דוגמה יפה לכוחה של התקשורת האנושית היא בהתמודדות באי בודד של אדם אחד מול שימפנזה או חיית טרף אחת. הסיכויים של אדם אחד לשרוד ולנצח בקרב נמוכים מאוד. לעומת זאת, מאה אנשים מול מאה שימפנזות ינצחו בוודאות בגלל יכולת התקשורת שלהם ביחד שתאפשר להם להתארגן ביחד ולארגן התקפה מסודרת היטב לעומת חיה שתמיד תתקוף בהיקף קטן יותר ובאופן שלא קרוב לסדר ולתחכום שהאדם יכול לייצר בשדה הקרב לדוגמה.
התודעה מאפשרת לנו לחולל שינויים עצומים בעצמנו. את ההבדל רואים באופן ברור על אנשים שיש להם יכולות מוחיות טובות מאוד והם אפילו מנהלים או בעמדות בכירות אבל בעלי מודעות עצמית של ילד בן שלוש. הם טובים מאוד בעבודה שלהם בדיוק כמו שמחשב טוב בלחשב מספרים. אבל גרועים מאוד בהבנה של עצמם. אדם שלא מודע ליתרונות ולחסרונות שלו לא יכול לשנות דברים באישיות שלו כי הוא פשוט לא יודע מה לשנות.
רוב האנשים חושבים על עצמם רק בדרך אגב, קצת לפני השינה כשלא נרדמים. קצת שתקועים באיזה תור משעמם ונגמרה הסוללה בטלפון. ניצוצות של מחשבה דרך אגבית בשיחה עם אנשים אחרים. המשותף לכולם הוא שהם לא עוצרים לרגע הכול ומתרכזים בעצמם לחלוטין ללא שום גירוי חיצוני כלל. תרגול של התודעה, כלומר של האימון להביט על עצמי נקרא מדיטציה.
מיינדפולנס היא שיטת אימון מוחי להרחיב את המודעות העצמית שלי. להיות פחות אוטומטי ויותר מודע שאני עכשיו עושה מעשה איקס. התרגיל הכי ידוע בקורסים של מיינדפולנס הוא תרגיל הצימוק. לוקחים אוכל שבדרך כלל אנחנו דוחפים לפה תוך כדי עיסוק כלשהו ופשוט מתבוננים בעצמנו מודעים לריח שלו. למגע שלו, למחשבה המקדימה לאכילה, לטעם שלו, לבליעה, למרקם ולמחשבות לאחר שאכלנו אותו. ההשלכה האנלוגית היא על כל פעולה בחיים. פשוט להיות מודע הרבה יותר לעצמך.
את השיטה פיתח פרופ' ג'ון קבט זין בהתבססות על טכניקות פסיכולוגיות מערביות ביחד עם טכניקות מחשבה מהמזרח. אגב שמדברים על מדיטציה יש את הגישות ההינדיות שמתרגלות ריכוז לדוגמה המנטרה הידועה, מילה שחוזרים עליה שוב ושוב ומתרכזים רק בה. זה יכול להיות כל חפץ או נקודה בקיר שתבחרו. העיקרון הוא לאמן את הקשב שלנו לנקודה אחת למרות שהמוח שלנו חושב בצורה אסוציטיבית ומקפיץ לנו מחשבות חדשות כל הזמן למיינד שלנו. יכולת ריכוז חזקה מאפשרת לנו להקשיב לאדם שמולנו בצורה ממוקדת ללא הסחות דעת. להתרכז בקריאת ספר או בתרגיל במתמטיקה. אנחנו נהיים ממוקדים במטרה עד לביצוע מלא של המשימה.
גישות בודהיסטיות הרחיבו את השימוש ביכולת הריכוז להביט על עצמנו במבט לא שיפוטי וחיצוני. הם משתמשות באימון ביכולת הריכוז כבסיס להביט על עצמי, על הרגשות שלי ועל המחשבות שעולות וזורמות לי בראש ממש כמו אדם אחר שיושב לידי ויכול להכנס למוח שלי. הוא לא שופט, לא מתכנן ולא מוביל כלום. הוא רק צופה בעצמו כמו חוקר בטבע שצופה בציפורים ולומד להכיר את עצמו בצורה מעמיקה בצורה מטורפת.
אגב, המדיטציה האהובה עלי שאני הכי מעריץ היא תת זרם של הבודהיזם המגיעה מיפן הנקרא זן. במדיטצית זן אנחנו לא צריכים חפץ להתמקד בו או להתרכז בזרם המחשבות שלי. אלא פשוט מתרכזים בוואקום בכלום והמחשבות צפות מדי פעם ונותנים לנו פילטר מדהים על החשוב והתפל בחיים שלנו. גם ההרגשה היא מדהימה, סוג של טריפ. לחלוטין מאבדים תחושה מי אני היכן אני נמצא ומה התוכניות והבעיות שלי. כשיש לי באלגן ועומס רגשי של נתונים ומידע בחיים אני נכנס למדיטציה והמוח שלי מסנן את כל הזבל והדברים השוליים וישר מציף לי את הדברים החשובים לי באמת. אלו שהם הכי קריטים להתפתחות האישית וליכולת הביצוע וההחלטות שלי.
אפשר להרחיב את יכולת המבט עמוק לתוך המוח ואפילו קצת לתוך תת המודע באמצעות כימיקלים מסויימים. אחרי הכל המוח שלנו הוא סך הכול רקמה של חומר פיזי ללא נשמה וללא רוח. תאים המורכבים ממולקולות שהם מורכבים מאטומים בדיוק כמו השולחן הכסא או המקלדת שאני כותב איתה עכשיו. כמו שכבר מבינים אני אתאיסט מוחלט, האדם יצר את אלוהים ולא ההפך, אין שום כח עליון או לפחות אין לנו הוכחה סבירה לקיום כוח כזה. מה שאנחנו מפרשים כעזרה משמים היא סך הכול התרחשות סטטיסטית וההארות שלנו הם סך הכל אינטואציות ומחשבות אוטומטיות מתוך תת המודע שלנו. אין קשר לזה שאני מעריץ על גבול הטירוף את יכולות המוח האנושי. מאה מיליארד תאים המקושרים בינהם בעשרות אלפי קשרים יוצרים את מי שאתם. את היכולת לחשוב להרגיש לבכות לצחוק הכול וזה באמת מדהים.
נעצור את ההתפזרות החביבה עלי ונחזור למיינדפולנס. תרגול המודעות שלנו מורכב גם מהבנה וקבלה של כמה השקפות עולם. ההבנה שאין דבר קבוע בעולם, הכול זה התרחשות זורמת ואינסופית של החיים. אין אני, האישיות שלנו משתנה כל הזמן האני של אתמול זה לא האני של מחר זה ממש כמו אדם אחר. אנחנו סך הכול מארג של דחפי השתוקקות וסלידה. מוסריות ובמבט הומניסטי אמיתי על החיים. המנעות מגרימות רוע וסבל ומבט לא שופט ולא מגדיר על העולם המורכב בעיקר מחמלה והבנה רבה.
כדי לתרגל מדיטציה לא צריך לשבת בתנוחה של נזיר בודהיסטי ולא צריך בעצם שום דבר. אפשר לעשות את זה בכל מקום ובכל זמן. כמו כל דבר זה דורש תרגול. בהתחלה קשה מאוד להתרכז לדקה. אחרי זה עוברים לחמש דקות של התרכזות בנשימה בלבד לדוגמה. המוח הוא כמו שריר, ככל שמאמנים אותו הוא נהיה יותר מתורגל וחזק במשימה. הגמישות של המוח היא התכונה העיקרית שלו. לכן למרות שבתרגול הראשון זה נראה קשה עד גבול בלתי אפשרי לאנשים מסוימים להתרכז במחשבה אחת, לאחר תרגול היכולת מתפתחת ונעשית אדירה. כיום אני מתרכז שישים דקות מלאות במחשבה אחת עם מספר בודד של אסוציאציות שקופצות לי לתודעה. תענוג אדיר ועוצמתי בטירוף.
וורן באפט המשקיע במניות הגדול בעולם ומיליארדר, אמר בראיון שזכור לי עד היום. ההשקעה המשתלמת ביותר שלנו היא בטיפוח התודעה והאישיות שלנו. ההשלכות מתבטאות ברוגע נפשי. בשיפור היכולת להשתנות ולהיות יותר שלמים ומאושרים עם עצמנו וכן, יכולת ההבנה של החיים שנרכשות שיכולות להיות מתורגמות ליכולת כלכלית.
"המסע הרוחני הינו מסע שאינו נגמר, ממי שאנחנו חושבים שאנחנו, אל מי שאנו באמת. - ראמנה מהרשי
