בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עולם אקראי נורא ומקסים

"האדם מנסה ליצור לעצמו עולם קטן משלו, כך שיהנה מהאשליה שיש לו שליטה מוחלטת על כל הקיום שלו,

למרות שהוא יודע בוודאות שאין לו שליטה כזו"
לפני שנה. שישי, 6 באפריל 2018, בשעה 16:00

הכל רציתי להספיק מהר. לא יודע למה, אולי החיים ארוכים מדי ולכן צריך לעשות דברים לאט לאט כדי לא להשתעמם.

 

מה כבר אפשר לצפות מצורת האורגניזם של המוח שלנו. ההבדל היחיד ביננו לבין קופים הוא מספר הנוירונים במוח. לשימפנזה יש 40 מיליארד ולנו יש 70 מיליארד. זה הכול. זה הבדל פשוט בחומרה שנותן זינוק אדיר בתוכנה שרצה לנו במוח. המודעות שלנו.

 

קצת על השוואה בין מוחות שלנו ושל חיות שונות

 

הרגשות שלנו מתעצבים בתהליך הדומה למכונת למידה בימנו. לא מלמדים את המוח מה לעשות אלא נותנים לו לנסות אלפי פעמים כמו ילד קטן שמנסה לגעת באש ומבין שזה מסוכן. המוח שלנו מתחיל להתפתח בבטן כעובר. סופג מאט רעשים ותנועות. אבל לא חזק מספיק לפענח אותם. בשלב זה הגנטיקה משלבת את המרכיב הדומיננטי בגוף האורגניזם.

 

קצת על הקפיצה האחרונה במכונת למידה באלפא גו

 

אנו נולדים עם אינסטינקטים בסיסים. כמו שהבודיהיזם מתאר - סלידה ותשוקה. מה שאנו רוצים ומה שאנו רוצים פחות. מקשת רגשות אינסטנקטיבים בתור ילדים אנו מפתחים שורות של קוד השמורות בתור נוירונים השומרים זיכרונות שלנו. כדי להבין בוא נדמיין סידור של אבני דומינו.

כשעובר הזמן עם הגיל והנסיון אנו מוסיפים כל פעם אבן דומינו אחת לשרשרת התגובות האוטומטיות שלנו כדי ליצור את הרגש שחווינו בגיל קטן. הרגשות לא משתנים הרבה. הגורמים המפעילים אותם משתנים לפי אבני הדומינו כהסתדרו לנו בחיים.

 

אני לא מאמין בבחירה חופשית בטוב או ברע 

 

הרגשות הבדסמ"ים שלנו שיושבים על הבסיס של האישיות של מי אנחנו. הם רגשות תת מודעים מאוד חזקים שהשתרשו עם התפתחות הרגשות והמיניות בגיל צריך באופן מודע או לא זה לא משנה. המוח עובד כיחידה אחת לא הכול אנחנו יודעים. 

יותר מכך תת המודע הוא המוח שלנו. התודעה שלנו היא חלק מאוד קטן בעל זיכרון של כ 5 פריטים בו זמנית. בערך כמו המחשבון שלנו בבגרות למתמטיקה. התפקיד היחיד של התודעה היא להיות מודעת. לא לתכנן תוכניות ולא להגדיר הגדרות. את זה המוח  עושה הכי טוב באופן אוטומטי. כשנתונים לו לעבוד ולא מתעקשים לעבוד עם המחשב הקטן - התודעה שלנו. 

 

יש אנשים שהסצנה הבדסמ"ית במיוחד המעגלים החברתיים ומפגשים במסיבות או החיפוש אחרי סקס או אהבה אובססיבים מביאים אותם להתנסות בסוג זה של תקשורת בין אנשים. במגע מיני אני אוהב לחלק את זה לסקאלה בה מצד אחד יש את הסקס העדין ביותר לאט מלא אהבה חיבור וחום מהמזרח - טנטרה של זוג אוהבים. מהצד השני סשן שליטה של השפלה וכאב. שניהם מגרים רגשות אחרים אצלנו. לא יודע כמה אנו מסוגלים להשפיע עליהם אבל לפחות עדיף לחיות איתם בשלום.

 

האם אפשר בעזרת בעזרת CBT \ NLP בשילוב תרופות פסיכדליות להפוך סטרייט לגיי? לחפור עמוק לתוך הזיכרנות שלו בהנחייה ולהפוך אותם למיניים עבור אוביקט בעל מליוני פריטים קטנים שונים? שאלה מורכבת מעניין מה התשובה עליה. לא יודע.

 

 

אפשר לקרוא לזה משבר גיל 30. עשור שלם עשינו הכול סמים סקס אהבה וזהו הבנו את הפואנטה. נחמד אבל כבר משעמם.  זה לא מרגש. הכל סינטטי. אנו שורדים ולא מתאבדים בזכות זה שאנו לא אינדווידואלים באמת. אנחנו רשת קולקטיבית של אורגניזים הפועלים יחד. המין האנושי כולו הוא הגוף לא אנחנו. כל מה שלמדנו ובאנו לעולם הוא דרך אנשים כמונו. אנו לא גוף עצמאי.

 

למי שחושב שאנחנו אינדווידואלים ולא גוף קולקטיבי שישים לב שדיכאון הוא כמו ורטיגו הוא יוצר עיוות של המציאות. ממש כמו סכיזופרניה. טייסים חווים את זה בתור ורטיגו בלבול בין הים לשמיים. יש שמחת חיים מובנת בנו כילדים שכשלומדים להסיר את המחסומים שהתרבות המערבית בנתה לנו. ולהבין שאת העולם אנו יוצרים לא מתוך בחירה לא מתוך תהליך אבולוציוני.

 

בכל מקרה אני חושב שזכות האדם על עצמו. מותר לאדם להזיק לעצמו ואף להרוג את עצמו. זכויות אדם בסיסיות. ההפסד של החברה והמשפחה הוא לא צריך להיות שיקול. בדיוק כמו אדם שהולך לעסוק בספורט מסוכן כמו טיפוס הרים או אופנועים.

 

למתעניינים הליום כיום הוא הדרך היעילה ביותר במדע כיום

 

אנו ממשיכים רק מאנרציה הלוואי שהיה איזהו כוח עליון שמכוון ומשגיח על הכול הבעיה שזו לא מסתדר עם ההסתברות שאני משתמש ביעילות יום יום כדי לנווט בחיים כמו להגיע למקום או לעבוד במקום מסוים. לאן נגיע לעולם לא נדע.

 

סקס הוא מדליק כשאנו בני עשרה. סמים מדליקים כשאנו בני עשרים. ואז כשאנו בני שלושים פלוס וחווינו מספיק. הזמן לא קובע אלא הדברים שעשית בזמן הזה קובעים את נסיון החיים שלך. קריירה אגו כסף חוו"ל חברים טכנלוגיה חשיבה עמוקה ומהנה.

 

האם החיים מסתכמים במשוואה מתמתטית האם אנו יותר נהנים מאשר סובלים כשאר הנאה מוגדרת כרגש שאני שמח שהתרחש ואילו סבל אני מתחרט שהתרחש. חשיבה מזרחית בודיטית מסכמת את זה פשוט, "טוב זה טוב לי- רע לי רע לי". מזה נגזר הרגשת הטוב והרע שאנו חווים ומגדירים בחיים. קורה הרבה שהטוב שלי והטוב של אדם אחר נפגשים ונוצר כימיה חיבור סיעור מוחות

 

אני לצערי כבר תמים. הסטיסטיקה נגדי. מעל 50% מהזוגות הנשואים מתגרשים. עם ננחש כמה זה מסך הזוגות שיוצאים מעל 3 חודשים. לדעתי הסטיסטיקה נושקת ל 90%. יש את ברי המזל 10% שמצליחים להשתנות ולמשיך להמשך אחד לשני כל החיים. 

 

בדרך כלל זוגיות היא מסע משותף שעוברים יחד ואז נפרדים יפה. מתפתחים נהנים ומגשימים אחד את השני. טובים השנים מהאחד. יחסי עבודה בצוות תמיד יעילים יותר מאשר לבד. במערכת יחסים עסקית זוגית רגשית וכו.. מרגיש לי בלתי אפשרי לפגוש מוח כמו שלנו שמצד אחד שבע מגירווים מינים ומצד אחד אוהב כמו את בת זוג את הפרטיות והשקט שלו.

 

כל הפואנטה של שולט ונשלט מאבדת את הפוינט כשמבינים שאנו לא בוחרים אלא מתוכנתים. מלבד האקט שגורם לגבר להיות האקטיבי במיטה. אישה לא גומרת מסטראפון לפעמים מהריגוש שאחרי זה. יש משהו במוח הגברי שאוהב יותר להוביל ואילו במוח הנשי שאוהב יותר לקבל באופן כללי ביותר. יש תמיד יוצאי דופן אבל זאת המגמה והתרבות שלנו וטוב להכיר בטבע שלנו.

 

כיום זה פשוט עוד דרך להעצים את הגירוי המיני למוח שלי. כשכיף כבר הולכים עד הסוף בחיים.. החיבור המנטאלי הוא הבסיס

עליו נבנית תשוקה מינית בריאה עם רצון קינקי למשחקים ופעילות משותפות ביחד.



לכוד ממרוץ העכברים של זוגיות/סטוצים/התנזרות וחוזר חלילה עייפתי. רוצה לרדת מהגלגל הזה לנוח קצת בשקט מתחת לעץ.

 

מזמן לא כתבתי פה. כתיבה היא משחררת ומהנה. במיוחד בחג הפסח כשהשמש בחוץ. אני פשוט כותב מה שאני חושב. 

 

לא מחפש להיות צודק או מרשים. פשוט זה אני. מורכב פשוט ובעיקר אדם אנושי כמוך.

 

הודעות בפרטי \ שיחות ותגובות על כל נושא בעולם התקבלו בברכה :)

 

 

 

 

אומרים שאהבה היא המפלט האחרון מהבדידות הקיומיות. ניסיתי אהבתי היה מקסים מיציתי נגמר

 

אני חושב שאני צריך עכשיו מישהי שנרגש אחד את  השני.. 

לפני 3 שנים. שבת, 18 ביוני 2016, בשעה 10:49

המילה תמה - thema; בכתיב מיוונית עתיקה: θέμα מקור המילה הוא מהמונח τίθημι (טיתמי) - לשים במקום) רעיון מרכזי הנמצא בבסיס יצירה ספרותית, אמנותית או אדריכלית, הנמצא בבסיסה של אותה יצירה. לרוב, אותו מוסר השכל מתייחס לחברה, למשמעות החיים או לטבע האנושי, ומדובר ברעיון אוניברסלי ועל-זמני, ולא ברעיון השייך לתרבות או חברה מסוימת.

התמה של ארז

בבואי לערוך את התמות לראיון זה ניסיתי להתחשב קודם כל בנושאים שעלו באופן טבעי מהראיון ולנסות להבין דרכם את חווייתו של ארז. מתוך נסיון זה עלו שני נושאים עיקריים שליוו את הראיון – הדוניזם ושליטה. מאוחר יותר ניסיתי לבדוק את התמות שעלו בהקשר לסקירת הספרות שלנו ולשאלת המחקר (חוויית הזהות של אנשים בדס"מיים בישראל היהודית). רבים מהנושאים בהם התייחסנו בשאלת המחקר לא עלו, או שעלו באופן שולי ביותר, כך לדוגמא החוויה כסוטה כמעט ולא נחוותה על ידי ארז, לפחות כפי שהדבר מצטייר בראיון. נושאים שנגעו לארז אישית היה קשה לסקור - היחס שלו אל הקהילה, הרגשות שעלו באירועים שונים, קשיים שנתקל בהם, אנשים חיוביים ושליליים שנתקל בהם, חשיפה אל מול אחרים והיכרות עם אנשים בקהילה – כל אלו זכו למענה מצומצם ביותר אם בכלל, בכל זאת כללתי אותם כתמות תחת 'תמות נוספות', מכיוון שהן חשובות למחקר.

  1. תמת-על – הדוניזם

ראשית, אני מעוניין להבהיר כי ההתייחסות שלי למונח 'הדוניזם', איננה שלילית. הדוניזם להגדרתי היא בסך הכל דרך חיים המציבה את העונג או את האושר כערך עליון, ניתן לטעון כי כולנו מעוניינים להגדיל את העונג ולהפחית את הסבל, למעשה דבר זה נטען גם ע"י פסיכואנליטיקאים וכן ע"י הוגים מתחום הטיפול המחזיקים בפאראדיגמות ההומניסטיות והאקסיסטנציאליסטיות. בדרך כלל הדוניזם נתפס כרדיפה בלתי פוסקת אחרי תענוגות הגוף ושליחות רסן שאיננה מתחשבת בערכים אחרים. אמנם יש לזכור כי עונג איננו בהכרח פיזי וכי על מנת להמשיך לקיים עונג, יש לדאוג לתנאים בסיסיים לקיומו גם לאחר השיאים.

"...אני רואה את החיים בתור משחק של אה.. אושר ומי שמנצח הוא הכי מאושר ואני עושה מה בזין שלי שיגרום לי אושר. זה השיקול היחיד. אין שום שיקול אחר... לא שום דבר ו.. כלום, גם לא.... כאילו כל.. כל.. כל ערך שתעלה נופל מול זה. כאילו הכל בהתחשב בזה כן?.. אבל אני חושב שזה הערך הכי גבוה כאילו שאני היום מסתכל עליו. אגב כשאני אומר אושר זה לא איזה היי.. זה איזשהו שהוא שלווה, זה רוגע, שאתה שלם..."

ציטוט זה למעשה ממחיש את תפיסת העולם ההדוניסטית של ארז, הוא מציב את האושר, כלמר העונג, כערך עליון. השימוש במטאפורה של החיים כמחשק, מראה בעיני על דרך לפרש את החיים בצורה מהנה  ובלתי מחייבת כלפי ערכים אידאולוגים שונים. גם בפרופיל של ארז באתר הכלוב, הגבול היחיד אותו מזכיר אושר תחת הרובריקה המיועדת לגבולות היא "פגיעה באושר שלי". עם זאת, גם ארז רואה את הצורך שבהתחשבות בערכים אחרים "הכל בהתחשב בזה, כן?", כלמר, העונג הוא ערך עליון, אמנם יש לוותר עליו לעיתים, על מנת לאפשר למשל המשך קיום הולם של החיים ואפשור של עונג בעתיד.

למרות האמור מעלה, ארז לא מגדיר את עצמו כהדוניסט בפרופיל שלו באתר הכלוב ברובריקה 'מי אני' – "גבר אך לעיתים נשי בוגר אך ילדותי. קשה, בוטה אך גם רך, אדם של ניגודים.תל אביבי, אינטלקטואל, סאדיסט, מיזנתרופ, מזוכיסט, מתנשא ואגואיסט." לדעתי הדבר יכול לנבוע מהעובדה שארז איננו מוכר עם המונח 'הדוניזם', או כי ארז מעוניין להסיר מעליו אורח חיים הדוניסטי או את הקונוטציה השלילית שבדרך כלל מקושרת עם המונח.

1.2 קונפליקט כמחסום לאושר

1.2.1  "אחד הלקחים שלמדתי ממערכות יחסים קודמות זה שאני... זוכר ש..אם מסתכלים  מתי בגדתי בחיים שלי זה היה פעם אחד זה היה כשהייתי בן עשרים ולא חזרתי על זה כי.. אמרתי... זה קצת לרדת נמוך מידי... כאילו מה.. מה.. זה מה שאני שווה בחיים שאני צריך מישהי שאני צריך להסתיר ממנה ולבגוד כאילו? לא מתאים לי הכאב ראש הזה. כמו שזה הסיבה שאני לא אוהב נשואות נגיד.. וואלה לא אוהב לחבר סטרס לסקס לא.. זה לא.. מוסיף לגירוי מנטלי גופני עמוק.

אני שואף להשליט סדר בכאוס בחיים. משימה בלתי אפשרית אבל עצם השאיפה הוא חלק מהתהליך. אני בא לסיטואציות בחיים ברצינות בשקיפות בתקיפות.  אני רוצה מחר להתנסות עם אישה אחרת דייט טיול מה שבא לי. אם את באמת האהבה הכי גדולה שלי למה שאני ילך למישהי אחרת בגלל סקס? לא מתאים לך, הכל טוב.. נפרדים בחיוך. אני לא זוכר, אני חושב שבכלל לעשות דברים מאחורי הגב, זה לא משנה מאחורי איזה גב, בזוגיות או בחברות, תמיד זה פוגע ותמיד זה לא טוב, אז אני ... אני לא אוהב בכלל כאילו.. מקונפליקטים אז אני מנסה להימנע..

נראה מציטוט זה כי עבור ארז החוויה של בגידה איננה באה בחשבון, מכיוון שהיא פוגעת בהנאה, 'גורמת לכאב ראש'. ארז מעדיף להיות שלם פתוח במיניות שלו ולא לסבול קונפליקט עם אנשים קרובים וכך למעשה משתחרר ממתח מיותר הכרוך בשמירת סוד ובקונפליקטים פנימיים.

1.2.2  בנוסף לכך, נראה כי במהלך חייו של ארז ישנם כמה קונפליקטים הבאים לידי ביטוי במיניות שלו וכן באורח חייו שמונעים, או מנעו ממנו אושר בעבר. הדברים הללו באים לידי ביטוי בדברים אותם ארז בחר להסתיר ממני ובדרך בה הוא מדבר סביב נושאים מסוימים במיניות שלו, במיוחד בהקשר לנטייה המינית כפי שהיא מתבטאת במשיכה למגדרים השונים.  ראשית, ארז לא סיפר לי על עובדת היותו חרדי לשעבר, אלא לאחר שנודע לי הדבר מקרולינה ששמעה את הדבר מאחיו בסלון כאשר לא היינו. מאוחר יותר כאשר שאלתי אותו אם הוא דתל"ש, הוא אכן סיפר שכן וכי היה חרדי. אמנם עובדה זאת נשמטה מהראיון. ארז אף לא אמר דבר כאשר שאלתי אותו על ההורים שלו באופן ישיר, לגבי הדיעות שלהם. הדבר נראה בעיני תמוה מעט, בעיקר לאור העובדה שארז לא חסך ממני פרט שנראה בעיני אינטימי הרבה יותר, שהוריו הכו אותו בילדותו. ייתכן, כי מדובר עבור ארז בתקופה אותה איננו מעוניין לזכור או כי היה מעוניין לבחון האם אצליח לעלות על המידע שמופיע גם בבלוג, בעצמי.   בכל מקרה סביר מאוד להניח, כי הדת היוותה עבור ארז מחסום מהותי לאושר וכי בהתבגרותו חילץ עולו ממנה ואפשר לעצמו אורח חיים, כך שהוא זוכה באושר רב יותר.

1.2.3 קופליקט נוסף הוא בעיקר מהדרך בה ארז מתבטא בנטייה המינית במישור של משיכה אל גברים ונשים.

"היום אני חושב שאני נמצא על ה-95, 98 אחוז סטרייט... שזה אומר שאני נמשך לנשים באחוזים מאוד מאוד גבוהים והרבה יותר לנשיות. יש סיטואציות מסויימות שעם גברים נגיד שאיכשהו הייתי יכול ליזרום, בגלל שהמשיכה היא קטנה זה לא קורה היום, האלמנט שמוסיף זה הנשיות, המוח הנשי זה הסיבה שבתוך הסקאלה הזאתי אני כן מכניס נגיד טרנסיות בתורבתור מוח נשי עם סטראפון מהבחינה של הנשיות"

לצד הטכנולוגי המבריק יש מוטיב נפשי, אבל הוא גם מתרחב על אנשים אחרים פשוט ו.. של שליטה. היום הדרך הכי טובה לשלוט בבן אדם זה לשלוט במידע שלו. בוא אני אכנס לך לטלפון תן לי שעה ואני אדע עליך הרבה יותר ממה שאני יכול לדעת ממה שתספר לי פה בשעה. אז אני גם בתחום האבטחה המידע אז אני יודע את האסטרטגיה הכי יעילה. ישר לכוון לבסיסי נתונים הנתונים ולהשיג המון מידע. אז אני כן אוהב שאני שולט במידע הזה, כאילו אני עושה את זה סתם בצורה של שעשוע, נגיד, אפלו נגיד.. דרך המחשב, את השמות נגיד של האנשי קשר בטלפון השני... ו..מוסיף תארים ושמות ודברים כאילו.. אתה יודע מצחיקים, ש.. אתה דרך המחשב אתה עושה לזה כאילו סינכרון לטלפון ופתאום כאילו לא יודע מה, לבן אדם משתנה השמות.. זה.. זה.. סתם.. זה פתוח וזה ידוע שזה אני וזה.. זה סתם אה משעשע.. אבל.. אבל בכלל אם מסתכלים באמת, יש פה הרבה עניין טכני שאני גם סתם אוהב לשחק ולבדוק דברים חד.. חדשים נגיד, תוך כדי שאני בלימודים נניח שאני שומע ודברים כאלה."

ניתן לשים לב כי ארז איננו משתמש במילה "נגיד" עד הנקודה בה ארז מתחיל לדבר על הדרך שבה הוא משתשע בשליטה במידע של אחרים על ידי חדירה לאמצעי התקשורת השונים שלהם. מאותה נקודה בה מתחיל לתאר כי הוא 'אוהב לשלוט במידע הזה', הוא משתמש במילה 4 פעמים, שלוש פעמים מתוכן, לפני שהוא מספר לי שהוא שולט במידע דרך המחשב. הפעולה הזאת שהיא בעיני ארז וחבריו שעשוע, מהווה למעשה חדירה לפרטיות שהיא עבירה פלילית ומכאן שהיא ידועה באוכלוסייה כמעשה זדוני. לכן, לדעתי ארז חש שלא בנוח לחלוק את המידע הזה עמי ולא היה בטוח בתגובתי.

 

1.3 תת-תמה – בדס"מ ככלי להגשמת אושר

"...ואז אתה מוסיף בסוף (מחייך) אתה עוד עושה אתה מוסיף מיקס של הכל, כי סקס סמים ובדס"מ זה לדעתי השילוב שהביא אותי בחיים ל'פיק', לאחד ה'פיקים' הכי גדולים בחיים. כן? כשזה בא בתור, ביחד, אז השילוב אז הוא כאילו.. הוא עוצמתי שהוא הוא ה... המדד שלך למה היה סקס טוב, אתה משווה את זה תמיד לנקודה הזאתי."

נראה מציטוט זה כי הבדס"מ כשלעצמו מספק מקור לעונג. לראיה ניתן להבין כי הבדס"מ היה אחד הדברים שהיוו חלק מהחוויות הנעימות ביותר בחייו של ארז. כמו כן, נראה כי הוא משתמש בבדס"מ על מנת להגביר את העונג מפעילות מינית.

1.4 תת-תמה – סמים

"...היום אני כמעט לחלוטין צריך עניין מאוד מעניין צריך אדם מעניין שיהיה לי איזה אתגר או אם זה בקטע רגיל, אז צריך שיהיה פשוט סמים והשילוב ואו אוהב לתאר את זה נגיד שמדברים  אה... נגיד עם חברים נגיד בדס"מים או כאלה שאצלי זה בא במקום שבהתחלה הייתי אומר אז מבחינת הגירויים שלי אז בהתחלה אז אתה עוסק סקס רגיל אז אתה מסופק, אחרי כן סקס רגיל משעמם אותך כבר, אז אתה עובר לעשות סקס עם סמים, אז וואלה זה מין טוויסט אתה ב mood  אחר, המצב ההכרתי שונה, זה נהיה מגניב..."

מציטוט זה ניתן להבין כי מקומם של סמים בחייו של ארז הוא מרכזי בהפקת עונג. ארז מזכיר במשך הראיון את הסם ריטלין ובביתו היו אלכוהול וגראס. כמו כן, על פי הבלוג שלו נראה שהוא 'נדלק'. בנוסף הכינוי אותו בחר ארז ככינוי בדס"מי – 'ד"ר הופמן', מצביע על שימוש ב-LSD. הדרך בה ארז מדבר על סמים מצביעה כי אין מדובר עבורו בהתמכרות מזיקה, אלא בפעילות פנאי המגדילה את ההנאה ומאפשרת חקירה פנימית. ארז מציין במשך הראיון כי הוא נוהג ללמוד אודות הסמים אותם הוא צורך, טרם הצריכה. כך שנראה כי מדובר בהתנהגות מתוכננת בעלת מטרה מוגדרת ותוך התחשבות בסיכונים. דבר זה מתקשר לי עם קוד ה-RACK. בכל מקרה, כפי שאראה בתמה הבאה, יש מקום לשים לב לאמירה בציטוט הנ"ל – "... אחרי כן סקס רגיל משעמם אותך כבר, אז אתה עובר לעשות סקס עם סמים".

נקודה מעניינת נוספת בנושא הסמים מתקשרת לי עם תמת-העל של שליטה  - הציטוט אותו בחר ארז למקם בפרופיל שלו, תחת הרובריקה 'השקפות שלי על עולם השליטה':  "שליטה משמעה לקרוע לגזרים מוחות של בני-אדם ולשוב ולאחותם בצורות חדשות על-פי בחירתך" (מתוך '1984', ג'ורג' אורוול). ניתן לפרש אמירה זאת בהקשר של סמים, כמעין רצון לקבל אוטונומיה ושליטה על המוח, על המחשבות  ועל התחושות. הסמים מאפשרים 'קריעה של המוח לגזרים', מעין הגמשה של הנפש, ובעזרתם ניתן גם לבחור כיצד יבנה המוח מחדש.

1.5 תת-תמה – חוסר סיפוק

 

"מתי תגיע השלווה

חייב לרוץ. להתענג. לטעום הכול ולבדוק מה עוד יש בתפריט.

כשאני עוצר משהו בי הולך להתפוצץ. חייב להמשיך הלאה. 

כשאני כבר מתפוצץ אני רוצה שקט שלווה בדידות ורוח נעימה

האם זו גזירת הגורל שלי לחיות כל החיים בלונה פארק.

יש לי הכול אבל אין לי כלום רוצה רק חיבוק חם ונשיקה

לישון כפיות מאושר לנצח אם האישה שאני אוהב

אבא אמא שמישהו יעצור את הטירוף הזה. אני רוצה לרדת!!!"

 

פריט זה מתוך הבלוג של ארז מביע הרגשה שנראה שמלווה את ארז כמעט באופן תמידי. השיר שמעוצב בצורה שמאפשר קריאה ברורה והפרדה של כל מחשבה (רווח של שורה בין השורות), מייצג מעין קריאה של עזרה וחוסר אונים. בשיר מבקש ארז הגנה מהוריו ומבקש לעצמו להיות מסופק מדברים פשוטים מהם מרגיש אולי שאינו יכול להינות, כמו חיבוק חם, נשיקה ו'כפיות' עם האישה שהוא אוהב. 

עוד בשיר מתאר ארז למעשה את הפרדוקס ההדוניסטי כפי שמוצג בידי אלו שעויינים את הפילוסופיה – המאמץ להגיע לשיא הממלא את הנפש, השיא עצמו המתבטא בעונג רגעי ולאחריו הקתרזיס והדקדנס, שהם מהווים את החלק הארי בשיר, מתארים את תחושת הריקנות הממלאת מחדש ("רוצה שקט, שלווה, בדידות ורוח נעימה") ואת התהייה לגבי מידת ההכרחיות של הלך הדברים. השיר מבטא למעשה בקשה לאושר מסוג אחר, שאיננו חולף. על פניו נראה כי הדבר עומד בסתירה לאמירה שלו, כי הוא אינו מחפש 'היי'. אמנם נראה, כי ארז אכן מודע לחוסר הסיפוק שלו וייתכן כי ההכרה הזאת גורמת לו לחפש דרכים להרגיש מאושר ללא הצורך למתוח את החושים ולחוות חוויות קיצוניות יחסית ובכך בעצם הוא מתכוון לאמירה שהוא מחפש משהו אחר.

כחודש לאחר פרסומו את הפריט שציטטתי מעלה, העלה ארז פוסט המציג את המונח 'מיינדפולנס', ארז מציג אותו כמדיטציה, ככלי לחוות את ההווה, ככלי ל וכלי להישאר ולעבד מחשבות. הפוסט הזה מראה בעיני על למידה שעושה ארז על מנת לעזור לעצמו להתמודד עם הרגשה של ריקנות המלווה אותו לעיתים קרובות. ארז מעיד בתגובות לפוסט הזה, כי מיינדפולנס ומדיטציה מעניינים אותו הרבה יותר מבדס"מ. ומאוחר יותר בצ'ט בינינו אומר כי הוא מרגיש שההתנסויות שלו קידמו אותו להבנה טובה יותר של תהליכים מהילדות ומהגנטיקה שלו וכי הוא בשלב מודע יותר המביא אותו לרגיעה ולהפסקה כללית מחוויות בדס"מיות. נראה כי במובן זה ישנו חוסר שלמות של ארז עם הנטיה, ייתכן כי הוא רואה בבדס"מ דרך שאינה לגיטימית לגמרי, או שייתכן כי הוא רואה בשימוש שלו בבדס"מ נסיון בלתי מוצלח להגיע לידי סיפוק. כך, גם אם הבדס"מ לגיטימי בעיניו ואם אכן יבחר לחוות אותו בעתיד, יוכל להינות ממנו במידה מלאה יותר ולאו דווקא יחפש אחר פרקטיקות חדשות והוא יוכל להינות ממנו כחוויה מספקת לאורך זמן.

 

2 תמת-על – שליטה

" מבחינה בדס"מית איפה אני נמצא? אני.. חושב ש... וזה יצא לי גם לדבר על זה.. דווקא השבוע זה יותר בראש שלי. שאני אה... אומר 70%, דבר ראשון בכללי, אני אוהב לשלוט כל הזמן כל החיים שלי. זה לא משנה מלמעלה או מלמטה. אבל אני שולט על כל הסביבה, אני עושה את זה בצורה טובה ועם נסיון שכבר כמה שנים טובות המודל לי יפה, לא אוהב שליטה עריצה. מבחינתי שליטה בכלל, זה מישהו שיותר באופן טבעי מי שתורם לך יותר, ויש מקום שאתה צריך אותו, אתה לדוגמא צריך את האוניברסיטה, אתה צריך את הבוס שלך, כי אתה תלוי בו. עכשיו זה לא חייב להיות שזה דבר רע, כן? יש לכם עסקה של "ווין-ווין". אתה עובד, אתה מכניס לו כסף, הוא יש לו עובד, שתיכם, אבל הוא שולט בך, אבל בסוף, אני חושב שגם עם גברים וגם עם נשים. בכל סיטואציה, אני אוהב לנהל את הסיטואציה. אני יכול נהל אותה אני חושב לשלוט מנטאלית מלמעלה אכל אוהב להרגיש פיזית מלמטה."

באמירה זאת מביא ארז את הביטוי לתמה של שליטה, תוך אזכור של ארבע תמות מרכזיות תחת תמת-על זאת. ארז אומר בבירור כי הוא אוהב ורואה עצמו מצליח לשלוט בכל סיטואציה ללא קשר להיררכיה הרשמית בה.  ניתן לשים לב כי ארז מדבר בשתף בפסקה הנ"ל, הדבר מראה בעיני כי מחשבות אלו מעובדות אצלו ועל כן, נראה כי ארז מקדיש חשיבה לנושא. שלושת התמות הבאות לידי ביטוי במשפט זה הן -

  • אינטלקטואליזציה / ידע הוא כוח – מתבטאת בכימות ובהפיכה של נושאים אישיים לנושאים תיאורטיים. כמו כן, השימוש שלו במטאפורה של החיים כמשחק (ראי תמה – הדוניזם), באה לידי ביטוי במונח "ווין-ווין", השוואה זאת של החיים למשחק משרה תחושת ביטחון ומאפשרת להעריך פעולות נכונות בעתיד
  • הבדס"מ כמסגרת להבנת החיים – מתבטא בביטוי "שולט מלמטה"הלקוח מהז'רגון הבדס"מי.
  • היחסים בראיון כביטוי של שליטה – המסר העיקרי של הציטוט שהבאתי הוא "אני אוהב לשלוט ולרוב שולט בכל סיטואציה", מכאן, סביר להניח כי יחסי הכוחות בחדר נמצאים במחשבותיו גם במהלך הראיון וביחסים בינינו כפי שאראה בפרק הקשור בתמה זאת.

 

בנוסף ניתן לראות את האמירה של ארז כי אם יכל לוותר על הצרכים המיניים שלו היה מוותר עליהם כלל כביטוי לרצון לשליטה רבה יותר בחייו. לו לא היו לו צרכים פיזיים כמו אוכל, מין וכדומה יכל להיות חופשי מכבלי הפזיולוגיה, כך היה גם נעלה מאחרים וגם הייתה מוצאת רוחו נחת. הפנטזיה האולטימיטיבית שלו היא להמיר את התודעה שלו ליום מהימים למחשב מחובר לאינטרנט כתודעה דיגיטלית בעלת שליטה מוחלטת על מחשבות ורגשות.

 

2.1 תת-תמה – אינטלקטואליזציה – ידע הוא כח

כל אחד שונה כמו שכל אחד אוהב אוכל שונה ואין שום בעיה עם זה, זה בסדר גמור. זה סך הכל מבטא את הצרכים שלך.. בהתאם לשרשת התניות שהתעצבו במוח שלך לשם הפעלת יד רגל רגש או מחשבה. אפשר להרחיב על זה, אבל זה, סך הכל זה המיניות זה הסט דברים שכשאני לוחץ על XYZ  אתה מסופק מינית. כל אחד יש לו כפתורים אחרים. אתה יודע שיש יש דברים שעושים מסקרנות אני את שלי עשיתי, לא רוצה יותר כלום, כן? זה מבחינתי מיניות, המוח הוא העיקר.

בתשובה לשאלתי הראשונה "מה היא מיניות עבורך?" הוא מציג מודל כללי שמתאים לכל אדם ומכניס משתנים שלא מסגירים מידע אודות חייו כלל. בנוסף, ארז משתמש לעיתים קרובות בכימות של תכונות במיניות שלו לאחוזים וגם משתמש במשתנים (XYZ) שלוש פעמים במשך הראיון כשנשאל שאלות אישיות, על מנת להציג מודלים.  בשיטה זאת משתמש ארז בהרחקה ולא משתף מסיפורו האישי. כמו כן, ארז משתמש באינטלקטואליזציה על מנת להסביר לעצמו תהליכים ותכונות עמם הוא נפגש בחייו. ארז מעריך מאוד ידע ונראה כי הוא משתמש בידע אינטלקטואלי בשביל להבין את חייו, כמו גם להרוויח שליטה על תחומים בהם הוא מעוניין להתקדם. ניתן לראות כיצד בבלוג של ארז הוא משתמש באינטלקטואליזציה לא רק על מנת להבין בעצמו, אלא גם בשביל להציג את תובנותיו לקהל, כך שיוכל לקבל משוב. מכיוון שנראה שארז עצמו מאוד מעריך ידע, ניתן להניח כי הוא עצמו יעריך אנשים אחרים אשר מעריכים ידע וכך יש קרקע לייצור רשת חברתית וחברתית-מינית עם אנשים בעלי תכונות דומות.

להלן תקצירי הספרים שמופיעים על מדפו של ארז.

'לוגיקה בפעולה' הוא ספר שנכתב ע"י דורון אביטל, ד"ר למתמטיקה ופילוספיה העוסק בקבלת החלטות תוך הבאה של דוגמאות היסטוריות יוצאות דופן.

'המוח הנשי' – נכתב ע"י לואן בריזנדיין, נוירופסיכיאטרית. בו מגוללת הכותבת את ממציא ומסקנותיה מתוך תחום חקר המוח והנפש.

בסוד הרגשות – אהרון בן-זהב, ספר הדן בחשיבות הרגשות בתפקוד האנושי ובניתוח שיטתי של הרגשות השונים.

הרופא והנפש – ויקטור פרנקל. הספר שהניח את היסודות לפסיכותרפיה ההומניסטית, המשלב מימד רוחני ומשמעות כחיוניים לנפש.

ילדות מתורגמת – ג'ין קוואק, ספר עלילתי המתאר את קורותיה של נערה שהיגרה מהונג-קונג לסין, בספר מתוארים קונפליקטים כמתבגרת בין שתי עולמות.

לבחור באושר – טל בן-שחר, ספר המושפע מפסיכולוגיה חיובית ומראה כיצד באמצעות החלטות יומיומיות ניתן להגיע לאושר.

מהנדס הגן – קולין טאג', ספר המביא ממצאים ומסביר את הגנום וכן מגולל את ההיסטוריה של חקר הדי.אן.איי. ואת התוצאות העתידיות האפשריות של מחקר זה.

התלמוד הבבלי, נזיקין -  דברי פרשנות, פילוסופיה והלכה יהודיים.

ניתן ללמוד מרשימה זאת כי ארז משתמש בספרים על מנת ללמוד לשלוט בחיים טוב יותר ולעבד את חוויותיו האישיות. נראה כי הנושא של חקירת הנשיות חוזר על עצמו שלוש פעמים בספרים הללו, שני ספרים מסופרים מנקודת מבטה של אישה משאיר והספר השלישי עוסק בחקירת המוח הנשי. נושא נוסף שנראה כי עולה מין הספרים הוא הרצון להבין רעיונות פילוסופיים שונים ותיאוריות פסיכולוגיים שיעזרו לו להגדיל את האושר שלו. לבסוף, נראה כי ישנם ספרים שהם במובהק ספרי הדרכה לחיים טובים-יותר, דבר אותו מבקש לעצמו ארז במשך הראיון.  כמו כן, נראה כי רבים מהספרים מבוססים על סיפורים אמיתיים, של כותביהם, או סיפורים של אנשים אחרים ונראה כי ארז מעדיף ללמוד מסיפורי הצלחה ולשאוב השראה מאנשים אמיתיים, יותר מאשר מדמויות פרי-הדמיון.

יש בדבר זה כדי לחזק את ההשערה שארז מעוניין להפיק מהספרים ידע קונקרטי ואמפירי אותו יוכל לשלב בחייו. הספרים 'מתארים סיפור של דמויות שניתקו מערכים ישנים והן בונות חיים חדשים, ייתכן כי ספרים אלו עזרו לארז לעבד את חוויתו שלו, כמי שיצא בשאלה. כמו כן, ייתכן מאוד כי ספרו של פרנקל בא למלא צורך בחיפוש משמעות ובהבנת הרוחניות או אף רכישתה מחדש, אחרי אותו תהליך של יציאה בשאלה.

מבחינת ראיית החיים כמשחק,  נראה כי ארז לומד את החוקים ומאפשר לעצמו להפוך לשחקן מוביל.

2.3 תת-תמה – בדס"מ כדרך להבין את העולם

"בסוף זה סוג של משחק שמשקף חוויה שאני חושב היא הרבה יותר גדולה. אני חושב שהחיים האמיתיים בלי חוקים, כשאתה רוצה להיכנס למשחק, אז אתה נכנס לחוקים. אבל, בוא נגיד שהכל החוקים,אני חושב שבכלל כשמסתכלים על חוקיות או על דברים שיוצרים סדר באיזה מערכת כמו דמוקרטיה, שיוויון או בדס"מ שאתה אומר יש כללים,

מילת ביטחון, יש כן, יש לא, יש הסכמה. ברגע שאין כפייה פיזית או מנטאלית אלא הסכמה הדדית זה הופך לסוג משחק שהוא במסגרת של חיים באמת בלי חוקים כן? בסוף אנשים מנסים לעגל את החוקים ומשחקים בעיקר על האינטרס האישי. בסצנה של בדס"מ אנשים בודקים את הגבולות האלה. אנשים בעצם באים לעשות מה בזין שלהם כן?

יש להם בעיה בעצם עם.. עם.. עם.. הצד הפלילי או הפרקטי כן? לא הכניסו אותי למועדון בגלל ששם היה בלאגאן, אם לא... אם לא.. אההה... עכבו אותי במשטרה על הטרדה כי עשיתי ככה, אז זה הגבול שלהם והם משחקים אבל ממש נוגעים בגבולות. שזה לדעתי.. איזשהו מגרש יפה שהבדס"מ מאפשר ש... שהוא פשוט נותן לך.. הוא מגרש משחקים עם הגבולות הכי רחבים שאפשר הייתי אומר... זה המג.. זה הגינת משחקים הכי גדולה בשכונה כן? (מחייך) לעצם האנלוגיה הזאת.

בציטוט הנ"ל מתאר ארז כי הבדס"מ למעשה מאפשר מעין הבנה של הנורמות והגדרה שלהן מחדש, הגדרה של המשחק שהוא החיים בתוך המשחק הבדס"מי וכך להרוויח אושר פעמיים, פעם אחת ע"י היכולת להבחין בדינאמיקות ביחסים ופעם שניה ע"י ההנאה מהבדס"מ עצמו. באחת התגובות בבלוג שלו, אומר ארז כי הוא מסכים עם האמירה שבדס"מ הוא סוג של פסיכודראמה. לדעתי האמירות הללו בעצם מראות כיצד פעילויות בדס"מיות למעשה נוגעות באופן מודע נושאים עמם הפרטים באים בקונפליקט. וכיצד, מרגע שנושאים כאלו עולים על הפרק ומקבלים ממשות, ניתן למעשה לקבוע חוקים חדשים בתוך המשחק הבדס"מי ע"י שינוי הגבולות, או שינוי התכנים בהתאם לנושא בו רוצים לעסוק. כמו כן הבדס"מ משמש לקביעת חוקים חדשים גם במשחק שהוא החיים, כאשר הוא משמש נקודת ייחוס לחוסר צדק של הערכים בחברה, מכיוון שהוא דבר טוב ובלתי מזיק לפרטים העוסקים בו, אמנם הוא נתפס כסוטה.

במובן הזה הבדס"מ מאפשר לארז שליטה במצבים שונים בהם הוא נוכח וגם מקנה שליטה בעצם תחושת הרווח שרוכש ארז מתוך ההבנה הזאת, שכן למעשה הוא מפיק מדבר שנתפס כרע בעיני אחרים יתרון משמעותי בחיים.

2.4 תת-תמה היחסים בראיון כביטוי של שליטה

לאורך הראיון הרגשתי רוב הזמן כאילו תחת ההסכמות התיאורטיות והעניין ההדדי בשיחה מתנהל מאבק טיטאנים איתן על השליטה בתכנים של הראיון. הצורה בה ארז חושב הזכירה לי במידה רבה את הדרך בה אני חושב ולפחות בעיני היה נראה כי לכל מילה שארז אומר יש משמעות שטבועה ביחסים בינינו.

הדוגמא הבולטת ביותר לכך היא הדרך בה נמנע ארז משיתוף בחוויות אישיות, אלא גולל את משנותיו התיאורטיות, בעוד שאני מנסה כל העת להוציא ממנו ווידויים אודות קשיים בחייו הקשורים בבדס"מ. הדבר הגיע לידי הגזמה בבקשה שלי שידבר על קונפליקטים. בנוסף, ניתן לראות במקומות רבים בהם אני מתפרץ לדבריו על מנת לשאול שאלה מכוונת, לדוגמא כאשר מדבר על כדורגל כמשחק אלים ואני שואל שאלה הקשורה בכרונולוגיה, כלמר מנסה להבין את הסיפור; כשאני מנסה מדגים ידע תיאורטי משלי כמו ההבדל בין Mtf  ל-Ftm; או כשאני מדקדק איתו את האחוזים בהם נמשך למגדרים השונים. הרגשתי פעמים רבות בראיון כי אני רודף אחריו באופן ששנינו מודעים אליו. מעין משחק מוחות בסדרה של שאלות ותשובות.

אני שואל שאלות מכוונות באופן מוגזם וארז מצידו עונה בצורה כללית ותיאורטית ולעיתים חושף איזשהו פרט אישי, אך לא מרחיב את הדיבור על רגשותיו או על המקרים שקרו (לדוגמא אילו מכות, מתי, למה וכמה). בשלב מסויים כאשר ארז פיהק, אני זוכר שהרגשתי ניצחון מסויים, חשבתי שכעת הוא יוריד מגננות ויהיה קל יותר להוציא ממנו את וידויי חייו. ייתכן כי משחק זה משתקף גם בעובדה שארז רצה לקרוא את הניתוח של הראיון שלו. מעין דרך לבדוק האם הצלחתי לעלות על פרטים מסויימים – עד כמה אני שולט במידע. בכל מקרה, בטוח שארז ביקש את הניתוח על מנת לנסות ולקבל רפלקציה על אישיותו ואופיו, ללא קשר ליחסי הכוח בינינו.

את הדברים הבאים אני מעלה כהשערה שקשה לבסס אותה – מכיוון שארז בקיא בתיאוריות פסיכולוגיות למיניהן, כולל NLP ומכיוון שאני רואה בו אדם שחושב על מה שהוא אומר, אני נוטה להניח כי אזכורים תכופים של חוויות המין המרובות שלו והקלות בה הוא מצליח למצוא שותפות להגשמת פנטזיות נועדו להוכיח עליונות מסוימת, שכן לאור אותה שיחה שניהלנו במסיבה טרם נפגשנו לראיון, סביר להניח כי ארז מודע לחוסר הביטחון שארז חווה לעיתים עם נשים. בנוסף, נראה כי ארז שמח דווקא לדבר על הנושא ולהיות אף מעין מורה בעניין, שכן הוא הציע לי לעיין בספריו. פעולה זאת מראה כי ארז כבר מחזיק בידע בו הוא סבור שאני מעוניין.

 אין בי ספק כי ארז לא היה מעוניין לחשוף את סיפורו האישי כסדרה של אירועים, אלא יותר לדבר על ההשקפות הפילוסופיות וכי אכן היה מאבק על הנושא. אמנם, כאמור אינני יכול לעגן בצורה מספקת את הטענה השנייה העוסקת באזכור של הצלחה עם נשים. ייתכן כי ההשערה הנ"ל הנה תוצר של קנאה מצידי.

3 תמות נוספות (העיקר)

3.1 הבדלה בין בדס"מ לסקס

"אם אני שולט, אז זה בא ממקום שהוא יותר סאדיסטי, שהוא לא מיני, לא מיני. הוא בא ממקום יותר מנטאלי אה ויותר אכזרי, יותר חסר מעצורים, אבלצהוא לא בא מאיזה מקום מיני. נגיד אין לי בעיה לסשן גבר או אשה, לא יהיה לי הבדל בהרגשה. אה.. להיות פיזית נשלט עם גבר צופה  זה יחבל לי ואפילו יעורר לי התנגדות.. עם אשה אזלרוב אה.. זה יעורר לי משיכה מינית. עם גבר היא לא תהיה מינית.. (בתור נשלט)"

כאן מראה ארז את ההבדלה הברורה בין צרכים בדס"מים לבין צרכים מיניים אחרים, למעשה, החוויה המתוארת, למרות שהיא מובאת במסגרת מינית, איננה מינית עבור ארז. ההפרדה בין בדס"מ לסקס נעשית גם כאשר ארז מתאר את הרגעים הטובים בחייו שעירבו סקס, סמים ובדס"מ. כמו כן, הדבר משתקף בתמה של בדס"מ כדרך להבין את החיים. שם הדבר מובדל בבירור כאשר אין קשר בין בחירה מינית לבין בחירה, או הבחנה של היררכיות.

3.2 בדס"מ כתרפיה

"יש לי אבא שאני די דומה לו בהתנהלות. אה גם גנטית. אבא שלי בכלל הוא כאילו הוא טיפוס מאוד רציונליסט כזה הוא.. הוא היה טייס קרב בצבא. אז אה.. והוא מאוד גם אה... דיבר והמחיש והוא.. י.. יש לו כאילו... עצמה שהיא לא.. היא לא פיזית. הוא נראה עדין. אבל הוא מאוד חזק שכלית ומנטאלית. נגיד הוא מאוד.. הוא נגיד בקלות ש.. השולט.. השולט בבית אם כי, אם כי... ואני די מעתיק אותו, כמעט משכפל הייתי אומר, שולט לפעמים מלמעלה ולפעמים שולט מלמטה,כן? הוא היה נותן לאמא שלי לקבל את ההחלטות. אבל בסוף הוא תמיד מטיל את הווטו כן? אם צריך,  אתה מבין? אז כאילו... אה... הוא.. אז הוא באמת היה דמות שאני חושב, שאני די אה.. די מ.. די מ.. די מעתיק.. וגם אין לי בעיה להעתיק כן? הייתי רוצה להיות יותר אגרסיבי קצת יותר. אבל .. אבל בגדול אני די.. הדמות שלו, מהבחינה שזה, אגב נוגע במגדר שלי כן? איך אני כאילו רואה את עצמי. בתור גבר, בתור אישה, בתור מה? אז ז.. זה במובן הזה זה יושב לי מ.. סבבה לגמרי..אה.. במובן של אמא שלי אז.. אה.. היא.. בת של גרים מהולנד ש.. שבאו ו.. וגם... אין לי מושג אם זה העליה בלבלה אותה או ש.. סתם, אבל ..אה... אז היא כאילו מאוד נאיבית אה.. אה.. מאוד טובה מאוד אה.. עם לב טוב, אבל בלי הרבה תחכום ו... ו.. איזושהי חולשה מאוד מובנית.. אז נוצר לי.. נוצ.. ה.. בגלל האלמנט הזה, נוצר לי מ.. אלמנט של משיכה למישהי בגיל יותר מבוגר, אני בכלל, ת.. תמיד הס.. ה.. החיבור הטוב שלי היה עם בנות 40 כאילו.. אממ.. ויש גם איזה חיבור מיני, כן?.. ש... ש.. שהוא בדיוק אה.. משלים את זה, כי וואלה .. זה בעצם סוג של.. אתה אומר בדרך כלל שאתה רוצה להרוג את אבא שלך ואתה רוצה לזיין את אמא שלך אז זה בעצם זה ה.. הכי כאילו לפי הספר פה אצלי.. ככה אני רואה את זה.."

בחרתי להביא את הציטוט הארוך הזה מכיוון שנראה לי כי מעבר לכמות הפרטים הרלוונטית בתוכו, יש חשיבות גדולה לצורה בה ארז מתבטא סביב הנושא של המשפחה שלו ובאופן כללי סביב חווייתו האישית. הניסוח בציטוט הנ"ל הוא מבולבל ומגומגם. עם זאת, ארז חושף בפני סיפור משמעותי בחייו המראה את הקשר בין החוויות שחווה בביתו לבין הנטיה המינית שלו. אם אני מבין נכון ארז למעשה מתאר כי ביחסים בין הוריו, אביו היה דומיננטי, אמנם בצורה עקיפה, אולי מניפולטיבית, את אימו הוא מתאר כבעלת לב-טוב, תחכום מועט ובעלת חולשה מובנית. ארז אומר כי בהתאם, הוא משחזר את יחסי ההורים, למעשה הוא ממלא את הצורך האדיפאלי שלו באמצעות התקה לנשים בגילאי ה-40. קצת אחרי כן, ארז מספר כי הוא הוכה על ידי הוריו.

לפני הציטוט שהבאתי מעלה, ארז מדבר בצורה כללית יותר על הסיבות בגינן אנשים מפתחים נטיות בדס"מיות, אחר כך מביא דוגמא מחבר שלו שנמשך לגברים בגיל בו אביו היה נוהג להיעדר ואז מספר את הסיפור שבציטוט. לאחריו חושף ארז את דבר הכאתו בילדותו – בעיני נראה הדבר כחשיפה אמיצה מצידו של ארז, שכן ברור מהדרך בה התקרב ממעגל של אינטלקטואליזציה, דרך סיפור על אדם אחר ועד שהגיע אל סיפור חווייתו שלו, שהנושא של המשפחה והחשיפה באופן כללי אינם פשוטים עבורו. האמירה בה הוא משווה את המשיכה המינית שלו לשלב האדיפאלי של פרויד, מצביעה על נסיון אמיתי להכיר את עצמו ולהבין את חייו. עם זאת, ארז אומר מעט מאוחר יותר בראיון כי מקצועות הנפש 'תקועים עם פרויד'. כלמר, באיזשהו מקום, הוא מוצא את הסיפור הנ"ל לא מספק – או שאינו עונה לשאלות אותן שואל ארז בצורה מספקת, או שהתובנה איננה מספקת מענה למצוקה נפשית כלשהי שהוא ציפה למצוא לה מרפא. אכזבה נוספת מהפסיכולוגיה מביע ארז בהודעה אותה שלח לי בתשובה לשאלה לגבי ישראל ובדס"מ, שם הוא מתאר כי הוא חושב שישנם טיפולים, כמו דיקור סיני, הכרוכים בכאב פיזי שהם יעלים בהרבה משיחה טיפולית,.

ארז גם מזכיר בבלוג שלו כי הוא מסכים עם האמירה שבדס"מ זה סוג של פסיכודרמה, כפי שהראתי מעלה. לפי החוויה שלו, יש קשר בין בדס"מ לבין נסיון להקל איזשהו דחק, אפילו שהדבר נחשב חיובי בעיניו.

3.3 קונפליקט בין בדס"מ לחברה

ארז אמנם אומר שלא קיים קונפליקט בנטיה המינית שלו, אמנם ליתר דיוק הוא אומר שאין קונפליקט בין המיניות שלו לדברים שהוא רוצה להשיג – הוא איננו מעוניין בדברים כמו חתונה וילדים, משמע ישנו קושי או סתירה בשילוב של חתונה ו/או ילדים עם נטיה בס"מית.

 מאוחר יותר, כאשר מדבר על חשיפה הוא מתאר כי ציפה שבחברה בה עבד לא יקבלו את זה. כלמר ישנו סיכון בחשיפה. עם זאת, בנושא החשיפה לפחות ארז איננו מבדיל בין החשיפה של תכנים מיניים לבין החשיפה של תכנים בדס"מיים.

כמו כן, ארז מבטא סכנה פלילית הכרוכה בפעילות בדס"מית, פעמיים במשך הראיון. הוא מביע אך ורק את הסכנה שקיימת עבור גבר שולט כמי שיתלוננו עליו ולא מזכיר קונסטלציות אחרות בהן יכולה להתקיים סכנה.

3.4 יחס אל קהילת הבדס"מ

"אוהבים לצייר את הבדס"מ לפעמים בתור איזה עולם של מנכל"ים ומליונרים שאוהבים לקבל בתחת... בתכל'ס זה אולי 20% מהקהילה."

נראה כי ארז איננו תופס את קהילת הבדס"מ כקהל איכותי במיוחד, הוא גם מתבטא במשפט זה בביקורת על הדרך בה התרבות הפופולארית מציגה בדס"מ, כמעין התנהגות אקסקלוסיבית של אנשים ממעמד גבוה, אולי אף מין תכונה שמשוייכת להם כדי לפגום בדימוי רב הכוח שיש לאנשים בכירים ועשירים ובכך בעצם הדבר מנציח את הנחיתות של הנטיה. כמו כן, ארז מתבטא מאוחר יותר כי איננו רואה חשיבות גדולה ביצירת קהילה או בחבירה לקהילה עבורו. כפי שנראה מהבלוג שלו ומהראיון החבירה לאנשים חדשים נעשית בעיקר על רקע מיני או בדס"מי.

3.5 היחס אל הנורמה

בסוף הראיון ארז אמר כי לפי דעתו 90% מהאנשים, אם היו מתנסים באלמנטים קלים של בדס"מ, היו נהנים ממנו. באופן אישי אני מסכים איתו, אולם אני מאמין שיש אנשים שיסברו שמדובר במעין השלכה שנועדה להפחית חרדה. בכל מקרה, נראה כי אנשים בדס"מיים יכולים לחוות את הבדס"מ כדבר נורמטיבי שיכול להיות דבר מהנה עבור אנשים רבים אחרים.

כמו כן, כאשר נשאל ארז על ישראל ובדס"מ, הוא מזכיר כי ישנם זוגות רבים החיים במערכות יחסים היררכיות שעונות להגדרה של בדס"מ.

למרות האמירות הללו, ארז כן רואה מקום לשפר את התפיסה של בדס"מ, הוא אף מדבר על כך שיש צורך ב'יציאה מהארון' בכדי לקדם את האינטרס הכללי של אנשים בעלי נטיה בדס"מית להסרת סטיגמות.

3.6 בדס"מ וישראל

"...אין לי בעיה אה.. אה.. נגיד להיחשף לכל העולם ואישתו אם זה... היה מקובל נגיד, כן? אה.. אבל.. וזה נראה לי יותר ויותר מקובל, בכלל בישראל גם.. אני זוכר גם שאחד הדברים שקיבלתי שוק ש.. שכאילו ש.. כשהייתי עושה סטוצים, אז הייתי אוהב גם נגיד להיפגש עם זוגות, היה ממש תקופה, תקופה (זה) היה התחביב שלי. ו.. ופתאום אתה קולט ש.. שוואלה זוגות בישראל, כולם מדברים על שמרנות, נשואים עם ילדים וזה.. אתה קולט בעצם שהמציאות האמיתית היא לא באמת משתקפת לא בחדשות ולא בטלויזיה ולא בשום מקום בתרבות וה.. כשאתה רואה את המציאות בעיניים. לא... בסיפורים, אתה רואה משהו אחר. אתה רואה שבישראל אנשים מאוד סגורים ב.. אה.. ח..ח..חיצונית. הם מאוד שמרנים כלפי חוץ, לא, אני נגד זה, אני אעשה כזה. ובמיטה הם משוגעים ופתוחים מאוד אני חושב. מאוד. ו.. הייתי גם בחו"ל וזה.. ומאוד. הרבה יותר נגיד מאירופאים נגיד, הרבה יותר. הרבה יותר סוטים, הרבה יותר פתוחים. הרבה יותר.. ממה שנראה יש רק תדמית מאוד שמרנית. וואלה ואני אומר את זה על סמך הרבה נסיון (מחייך)."

ארז מביא בציטוט זה את ההשקפה שלו לגבי המיניות והבדס"מ בישראל. לפי דעתו התרבות הישראלית צבועה במידת מה, הוא מזכיר כי לא רואים את המיניות האמיתית במדיה ובתרבות, אלו מייצרות תרבות שמרנית, הרבה יותר שמרנית מאירופה לדוגמא, בה אנשים פחות פתוחים מהישראלים.

בנוסף, כאשר שאלתי את ארז לדעתו על ישראל ובדס"מ, הוא אמר כי קשה לו למצוא נקודת ייחסו כלפי החברה הישראלית וכי הוא רואה את עצמו כאינדבידואל לפני שהוא בוחן את הזהות החברתית שלו. עם זאת, ארז כן רואה בחברה המערבית ובאוניברסליות המתגברת כנקודה המייצגת או מעצבת את הנורמות, אבל הוא לא פירט את כוונתו, למעט העובדה שמדובר כנראה במערכת כלכלית ובין-אישית שבתוכה הפרטים שואפים להשיג שליטה.

בסופו של דבר מוסיף ארז כי לדעתו החברה הישראלית החילונית היא פתוחה יחסית (לחברות חילוניות אחרות כנראה) וכי קיים חוסר ידע בנושא ולא עויינות ערכית.

נראה אם כן, כי ארז תופס את החברה החילונית הישראלית כפתוחה יחסית בנושא של בדס"מ, אמנם יש באיזכור של חילוניות ובהיותו של ארז חרדי לשעבר, כדי להבין כי אין מדובר בכלל החברה הישראלית. במיוחד אם לוקחים בחשבון את ההשפעות הפורמאליות והנורמטיביות שיש לגופים דתיים, לתפיסות הטרונורמטיביות  ולממסדים שונים, שרואים את הבדס"מ ופרקטיקות נלוות לו כחוטאים, חולים וסוטים.

סיכום התמות
כפי שהראתי לעיל התמות בחייו של ארז נוגעות לחוויית החקירה העצמית שלו. ארז חוקר את עברו, את ערכיו, את המוח שלו והנפש שלו, את גופו, את ערכי החברה והחוקים שלה. ארז משתדל בחייו לתת מענה לערך של עונג / אושר והוא עושה זאת באמצעות השגת שליטה באמצעים שונים, בעיקר אינטלקטואלים, אך גם כאלו המאפשרים לו גדילה אישיותית ורגשית.

נושאים שנראו כי חזרו בראיון זה ונכחו גם בראיון הקודם קשורים בעיני ראשית כל בחיים של עבר וחיים של הווה/עתיד. כפי שנראה בסיפורה של קאמי, היא עברה שינוי גדול מאוד בחיים שלה, במקרה גם היא יצאה בשאלה. וכך נראה כי פריקת עול זאת הועילה עם שני המרואיינים מאוד. כמו כן, נראה כי בשני המקרים הבדס"מ גרם להרהור וערעור על ערכים קיימים. אמנם אצל ארז הבדס"מ התגלה רק לאחר השינוי הדרמטי בחייו, אולם ארז בהחלט התבטא כלפי הבדס"מ ככלי לבחון את גבולות החברה. נושא נוסף שנראה בולט בשני הראיונות, למרות שלא החלתי אותו כאן כתמה של ממש, הוא האישיות המתפתחת. גם ארז וגם קאמי מתארים תהליכים של חקירה עצמית, התפתחות, שינוי המלווים את חייהם לפחות מאז השינוי הדרמטי וממשיכים עד עצם הראיון וגם לאחריו (המעבר של קאמי, האמירה של ארז לפיה הוא פחות חווה בדס"מ כיום).

נושא נוסף שעלה בשני הראיונות הוא היחס לנורמה, שני המשתתפים הגדירו את הבדס"מ כפעילות שהיא בסך הכל נורמטיבית, מהנה ולא מזיקה.

התרומה של התמות לשאלת המחקר עוסקת בתחומים הבאים:

הפרדה בין בדס"מ לסקס שהוא נושא שיש לתת אליו את הדעת ולבחון את ההבדלים ואת הקונסטלציות השונות והמשתתפים השונים בהם שני הדברים נתפסים כדומים או שונים.

סביבה כמכרעת בקבלת הזהות וביכולת לחשוף – ארז וגם קאמי התנתקו מאורח חיים חרדי והחיים בסביבה חילונית הקלו עם שניהם. בעוד קאמי איננה יכולה להרשות לעצמה לחשוף את הזהות כלל מפאת המקצוע שלה, ארז יכול להרשות לעצמו לחשוף, מכיוון שאין סיכון, לפחות מטעם רוב הסביבה שלו, כי הוא יסבול מסנקציות כלשהן בעקבות חשיפה. במובן הזה, ישראל היא ייחודית במובן שהיא מאוד רב תרבותית ובין תרבות לתרבות ואף בין פרטים בתוך אותה תרבות ייתכנו תגובות מגוונות מאוד לחשיפה של נטיה בדס"מית.

קאמי רואה בישראל מקום קטן בו יש לשמור על דיסקרטיות, בעוד ארז מפרסם את תמונת הפנים שלו בפרופיל. הקהילה הבדס"מית הישראלית מצטיירת בעיני קאמי כצעירה יותר באופן כללי וגם כעונה למודל של האסכולה הישנה בה הבדס"מ איננו רק משחק ומקום להתנסות בו בדברים חדשים, אלא מקום בו מתנהלת מערכת יחסים מתמשכת ומשמעותית. לעומת ארז, קאמי רואה את הבדס"מ כהרבה פחות מקובל בישראל. לבסוף אומרת קאמי כי לדעתי גברים ישראלים הם הרבה יותר דומיננטיים באופן טבעי, לעומת גברים אמריקאים.

נראה אם כן, כי התפיסה אודות בדס"מ וישראל, משתנה מאוד מאדם לאדם.

רפלקטיביות ושקיפות

כפי שהזכרתי מעלה, חשתי לעיתים קרובות בראיון כאילו מתנהל מאבק ביני לבין ארז על השליטה בראיון. עם זאת היו בראיון אמפתיה רבה והזדהות והראיון היה מעניין מאוד. לעיתים קרובות הרגשתי שאני מעוניין להתווכח עם דברים שארז אמר, אולם נבצר ממני בגלל מעמד הראיון. ארז נחווה בעיני כאדם נעים מאוד, משעשע, חכם וחד והיה בן שיחה מצויין. קינאתי בארז לעיתים קרובות על היופי שלו ועל הדרך בה הוא בקלות מתנהל עם נשים. יצאתי מהראיון בהרגשה מאוד טובה, חשבתי שהצורה בה ארז התבטא הייתה מתוחכמת וקלעה להרבה דברים שרציתי לאמר בשלבים שונים של כתיבת המחקר, אולם כאשר ניגשתי לנתח את הראיון כעסתי על עצמי שלא נשארתי בסיפור החיים האישי, ברגשות ובנושאים שהצבנו בשאלת המחקר (למרות שהחלק על ישראל עוד לא היה כתוב) ובמקום זאת נסחפתי לשיח אודות דברים שאמורים להיות כתובים בחלקים שלפני או אחרי ניתוח הראיונות.

מהראיון הראשון יצאתי בהרגשה דומה. להפתעתי גיליתי תוצאות שונות מאוד בין שני הראיונות. אני מצפה לאחד תמות עם הממצאים של קרולינה ולנסות ולהפיק תמות חדשות שיגעו לכלל המרואיינים או שיהיו משמעותיות למחקר. מבחינת התחושה בתוך הראיון, בראיון הראשון הרגשתי תחושה אימהית מקאמי והיא ממש שימשה מעין מורה, היא פתחה בפני עולם שלא הכרתי מבחינת החוויות שלה כאישה חרדית. כמו כן, בעיני בלט השוני המגדרי שבלט גם בראיונות של קרולינה – גם אצל קרולינה וגם אצלי, נראה כי לגברים קשה יותר לשתף מסיפורם האישי והם מביאים שיח אינטלקטואלי וסיפורים המורחקים מהם.

[2] Risk aware consensual kink  קינק הנעשה בהסכמה ותוך התחשבות בסיכונים

[3] הכוונה יכולה להיות לנשלט מניפולטיבי, או כזה שיש לו דרישות רבות, או שאינו מאפשר חופש פעולה רב לשולט.  יש דיון אם בכלל קיים מושג כזה, מכיוון שגבולות הם דבר שיש לכבד בכל מקרה ולא להישפט לפיו. כמו כן, המילה מניפולציה לא ממש עומדת פה  במבחן, מכיוון שממילא מדובר בסצנה שהיא מבויימת במידת מה, כך שכל אחד מהצדדים יכול לכוון אותה באופן אקטיבי.

 

לפני 3 שנים. שני, 5 באוקטובר 2015, בשעה 21:23

אתה כזה נשלט מושלם

 

אמרה לי עם חיוך רגוע ושליו משדרת עוצמה אדירה חום והמון אהבה 

 

 

אנשים טובים היו תמיד נקודה חלשה אצלי. חסר לי אהבה בטונות מהילדות. כשאני מרגיש קרוב אנשים טובים שמפזרים אהבה באוויר מעצם קיומם הגוף שלי פשוט הולך אחריהם בלי שהמוח מסוגל לשלוט בסיטואציה.

 

אחרת, אין לי הסבר יותר טוב למה פשוט הלכתי אחריה כמו זומבי ועשיתי כל מה שהיא אמרה לי. בדרך כלל אני זוכר איך התחילה התקשורת מה אמרתי ואיך השיחה התקדמה. איתה פשוט הכל עבד כל כך חלק וטבעי שזה הרגיש לי כאילו אני פוגש ידידה ותיקה כבר שנים ואפשר לדלג על מילות הנימוס והסמול טוק של ההתחלה.

 

היא שלחה ידיים ורפרפה לי על הפיטמות והחזה החשוף שלי. עמדתי מולה רק עם חוטיני קולר ואזיקים על הידיים והרגליים. היא עם בגד גוף שחור. גדולה ממני בכמה שנים טובות ונראית אחרת מהטייפ קאסט הצעיר שאני מכיר. אבל כבר מזמן הבנתי שהמיינד זה הדבר הכי חשוב לי אצל נשים. מהאקסית האחרונה נפרדתי בדיוק על הנקודה הזאת. היא הייתה לא מספיק חכמה בשבילי. אני אוהב נשים שמאתגרות אותי ולא כאלו שאני מאתגר אותם.

 

המועדון היה דליל מאנשים ואני הלכתי להשתעשע עם הישבן שלי על כסא הנדנדה עם הדילדו. מת על פינוקים אנאלים. רוכב לי בשקט, מתענג על התחושה שהוא נכנס ויוצא ביחד עם תנועות הגוף שלי. היא קלטה אותי מהקצה השני של המקום ונדלקה. נגשה לעזור לי ושנינו עשינו רכיבה משותפת. לאחר שדהרנו שנינו לשום מקום כבר היינו עמוק אחד בתוך השני. הידיים שלה חפרו לי בישבן ואני התענגתי על התחושה. לאחר מכן הבנתי ששנינו טיפוסים אנאלים בטירוף. פרויד היה גאה בנו. זה אכן אחד הדברים שהעצימו את החיבור ביננו. אין כמו תחביבים משותפים..

 

 

 

עברנו לספות בקצה חשוך ואינטימי של המועדון. היא נשכבה ואני התחלתי להטריף לה את הכוס. הרעיון בגירוי של החושים הוא מאוד פשוט. יצירה של ציפיה. לעולם לא ניגשים ישר עם ליקוק אגרסיבי לפיטמות או לדגדגן. בהתחלה אני נוגע רק בירכיים, בכלל לא מתקרב בכוונה לאיזורים הרגישים. יוצר ציפיה במוח שלה נו מתי הוא יהיה כמו כל הגברים ויתחיל לשלוח ידיים. רק כשאני מרגיש שהיא כבר מתה שאני יגע בה שם אני מתחיל להתקרב. 

 

גם כשאני כבר מתקרב לעולם אני לא נוגע ישר. מתקרב כאילו אני ניגש לכוס ואז מבטל תוכניות. אוף איך אני אוהב לשחק להן עם המוח. כשהרמות של הטירוף כבר ברמה של מתחננת שאני יגע בה שם למטה, אני מתחיל לנשוף בעדינות. גלים של חום וקור. חום במגע של הפה קרוב עם אוויר מהריאות. קור בנשיפה של אוויר קר מרחוק מהפה. רואה אותה מנסה להרים את הגוף לקרב אותו לפה שלי ואני מתרחק בכוונה בחיוך. 

 

נגיעות קטנות של לשון ושל רפרוף אצבעות איטי כבר מתחילות להטריף בשלב הזה לאחר שיצרנו ציפיה ברמה הנכונה לרמות של חרמנות מטורפת שלה. בשלב הזה כבר אפשר להמשיך עם מגע עדין. כמובן עם הפסקות בנדיבות. הולך צעד אחורה ושני צעדים קדימה. צביטות קלות עם שיניים בפיטמות שמעמידות אותם כמו חיילות במסדר. המגע הולך ומתגבר.. ואם היא עדיין לא גמרה בשלב הזה מעלה הילוך עד לרמה הכי אגרסיבית שאני רואה שהיא מסוגלת לקבל. יש משהו מענג אצלי במוח לראות אישה נהנית. אוהב אפילו יותר מההנאה המינית שלי.

 

 

 

היא מתפוצצת עלי בגניחות מדליקות. אחד הדברים החשובים ביותר שלמדתי בקורס מדיטציה הוא תרגיל עיניים בו יושבים אחד מול השני ופשוט מביטים. מקפיד לשמור על קשר עין כל הזמן. בפרט בגמירה שלה מקפיד שהעינים שלה ישארו פתוחות למרות שהן נסגרות לבד מעוצמת התענוג. הספות השחורות והגוף הבהיר של שנינו נראים אירוטים להפליא. החלל החשוך מתמלא בגניחות שלה עד אפס מקום. הליזרים נותנים למקום אווירה אחרת ומחשמלת הרבה יותר. נסוג לאט נותן לה לנשום מוציא את האצבעות בעדינות ולא בבת אחת ובודק את הרגישות שלה להמשך משחק. יש את הגל של המנוחה שלאחריו אפשר להמשיך לאורגזמה שניה או לסיים במנוחה ורגיעה מוחלטת. 

 

היא מולטי אורגזמית בטירוף. באמת שאין צדק בעולם שהטבע לא נתן גם לגברים את היכולת המופלאה הזאת להנות בגלים מתגברים של טירוף. איך אמרה לי מישהו נחמדה.. אתם הגברים, כשאתם גומרים אתם גמורים. זו הסיבה שאני מתמקד באורגזמה הראשונה שלי ודוחה אותה עד הסוף. הפעם השניה תמיד תהיה יותר מכנית עם פחות גירוי עבורי.

 

מבקשת שאני יזיין אותה אבל איך נאמר בגלל ערבוב לא נכון של חומרים הטיל שלי לא רוצה להעלות לבסיס השיגור. פשוט לא עומד לי. מזל שאני לא מתרגש מזה כי אני מספיק בטוח ביכולות שלי. בדרך כלל אני חוזר על אותו תרגיל של מגע גם עם הזין. מכניס רק את הכיפה, מוציא והולך לסידורים.. לאחר מכן חוזר ומכניס רק חצי זין. גורם לה להתחנן שהוא יכנס כולו ואז בבום נכנס בשלוש מאות קמ"ש ומתחיל לתת עבודה ועובר למצב ספורט לתרגל את הסיבולת לב ריאה שלי. אגב נשימה נכונה ומלאה עוזרת מאוד בעניין.

 

 

 

מתלבש, הולך לבר לשתות משהו ואז לשירותים. עומדים אחד ליד השני בבר והיא לוקחת לי את היד תוך כדי שאני מדבר עם אנשים אחרים ומכניסה את היד שלי לכוס שלה. כבר כמעט בוקר ויש לי עוד עבודה באותו יום. יוצא מהמועדון ורואה אותה נכנסת לרכב. החיוכים שלנו נפגשים ואני שגם ככה תכננתי לשתות קפה להתעורר קצת, מציע לה להצטרף אלי בקטע הכי תמים בלי שום תכנון של משהו מעבר לזה. קופצים רגע לפיצוציה סמוכה לקנות קפה. האשראי שלי לא עובר והיא משלמת עלי במזומן בדייט ראשון. אגב זה קטע ממש מזל מוזר אצלי. נשים שאני שילמתי עליהם בדרך כלל לא יצא מזה כלום. ואילו כל האקסיות שלי יצא איכשהו שהם שילמו עלי. אין לי בעיה עם כסף וממש לא מעניין אותי מי משלם הגבר או האישה כשזה בא ממקום של בוא נעביר ערב של כיף וצחוק ביחד. 

 

יושבים ברכב לשתות את הקפה ונוסעים לפינה שקטה. מהר מאוד אני מוצא את עצמי ברכב כששנינו מנסים להשכיב את המשענת.. שוב פעם אצבעות נשלחות לכוס הרטוב שלה. מגביר קצב והיא מתפוצצת לי בעוד אורגזמה. אנחנו כבר בלחץ של זמן. שיחה רצינית לא באמת היה לנו זמן לנהל אבל הכימיה ביננו מעולה. נפרדים ואני יוצא לעבודה. מסמן לי בראש לשמור איתה על קשר. לא תכננתי על סקס שני, חשבתי שאפשר להסתפק לשבת בבית קפה להבין בצורה מסודרת מה זה הדבר הלא שגרתי הזה שנתקלתי בו. מגיש לה את הטלפון ושומר את המספר אצלי.

 

 

 

בצהרים למחרת בשבת אנחנו מתחילים להתכתב בוואצאפ. היא בחוף הים בגעש ואני יוצא עם הרכב לפגוש אותה. העסק קצת הסתבך עקב בלבול שלי בכיוונים ועד שכבר נפגשנו היא בתזמון מושלם בדיוק סיימה ויצאה מהחוף. עברה לרכב שלי ודיברנו לאיפה נלך לאכול. לאחר שיקול דעת מעמיק החלטנו שעדיף להזדיין קודם. נוסעים כמה מטרים עם הרכב לפינה שקטנה, מושבים אחורה שוב פעם בנוהל הרגיל והפעם הזין נותן עבודה כמו שצריך.

 

הולכים לאכול משהו בתל אביב. היא צוחקת שאני חייב לה פיצוי על הדייט המעפן שלנו ואני בחיוך אומר לה שבכל מקרה תכננתי לשבת במקום יותר טוב מפיצוציה. יושבים בבית קפה מסעדה וזוללים כהוגן. קמים לחפש את שירותי הנכים להזדיין. למרבה החוצפה במקום לא דואגים לנכים / חרמנים ואין שירותי נכים. נדחסים בתא קטן ועושים עוד קוויקי קטן לפני שחוזרים למנה העיקרית ועוד אחת לפני הקינוח.

 

הפרובוקטיות שלה זה משהו שאני לא מכיר וזה מקסים אותי לגמרי. היא שואלת את המלצרית למה אין שירותי נכים ושזה ממש בעיה עבור זוגות שרוצים להזדיין בשירותים. לאחר מכן היא שואלת את המלצרית שוב האם שמה לב שבמהלך הארוחה היד שלי שיחקה לה עמוק בכוס מתחת לשולחן. אני נופל מצחוק מהשאלות ומהמבוכה הקלה של המלצרית. אין לי בעיה עם פומביות אבל פשוט לא אוהב להפריע לאנשים שהגיעו במטרה לאכול וממש לא הגיעו במטרה לראות זוגות חרמנים כמעט מזדיינים להם על השולחן מול הפנים. 

 

האווירה טובה ואני פתאום קופץ בבהלה במבט על השעון ורואה שאני מאחר. התחייבתי להחזיר את הרכב לחבר שבדיוק מסיים את העבודה ותכנן נסיעה חשובה עכשיו. מסביר לה זריז וקופץ להחזיר את הרכב בזמן שהיא ממתינה לי במסעדה. מודע לקונוטציה של התרגיל הידוע להזמין חופשי מהמנות הכי יקרות ואז להשאיר את הגולדיגרית לשלם את החשבון ולאכול את הכובע שהיא הכינה לעצמה. מרגיע אותה בהודעות ושיחות כל הזמן היכן אני נמצא ומתי אני מגיע. לאחר שעה אני חוזר, המקום כבר כמעט נסגר. היא לא כועסת אבל מסבירה לי בצורה ברורה שזה לא מקובל עליה. אני רושם את הדברים בזיכרון ובאמת לאחר מכן מקפיד לא לדפוק לה את ההברזות הרגילות שאני נוהג לעשות לבחורות.

 

 

 

כבר מאוחר בלילה ואנחנו מתלבטים לאן להמשיך. יש בה משהו יפה שיודע להוביל מתי שצריך. בדיוק הדבר שחיפשתי. אני יודע להוביל שצריך אבל לרוב לא כיף לשבור את הראש והרבה יותר נוח לתת לה להוביל. היא גם יודעת לדחוף אותי לפינה שצריך. להחליט מהר אם אני רוצה אותה עכשיו כעדיפות ראשונה ולהבהיר לי שהיא לא מוכנה להיות אופציה שניה של אף אחד. 

 

היא מובילה אותי לבית של ידיד שלה. מגיעים וישר הולכים לחדר השינה להשלים את הסקס שבקושי עשינו באותו יום.. למחרת מסתבר שידיד שלה צלם אירוטי חובב ואנחנו פוצחים בסשן צילומים שבמהלכם נדחפו לי לישבן קוביות קרח והפיטמות והזין שלי קיבלו את הטיפול הראוי והמכאיב להן. אני אוהב את הראש הפתוח לעבור מסקס ונילי לשליטה הכי קשוחה שאפשר. אוהב איך מעלים את סף הכאב ככל שההכרות האינטימית שלנו מעמיקה.

 

שמעתי לא מזמן הבנה יפה של החיים. אלו שנהנים הכי הרבה אלו הדו מיניים המתחלפים בשליטה. הם נהנים מארבעת העולמות. גייז נשלט. גייז שולט. סטרייט נשלט. סטרייט שולט. אני לצערי לא נמשך יותר מדי לגברים ולשלוט אני אוהב רק בחיים. במיטה אני אוהב ששולטים בי. למרות שיש לי את היכולת לשלוט בקלות זה לא מושך אותי ואפילו גורם לי אי נעימות. כך שאני נשאר לצערי רק עם 25% מהעוגה של הנאות החיים.

 

 

 

הימים הבאים היו הדייט הכי ארוך שהיה לי בחיים. חמישה ימים 24/7 שאנחנו מזדיינים כל היום. עוברים בין בתים של חברים שלה. זה היה אחד המרתונים המרתקים ביותר שהיו לי בחיים. במשך הימים האלו הספקתי להכיר מעגל חברים ענק שלה. אנשים מכל הסוגים ומכל המעמדות הכלכלים. זה היה פשוט שבוע של לימוד אינטנסיבי מטורף. תודה לך אהובתי על השבוע המקסים שהענקת לי. זה היה חג הסוכות הכי מרתק שהיה לי בחיים. 

 

לאחר שבוע של חוסר שינה הייתי חייב לעבור בבית. כדי להחליף בגדים ובעיקר כדי להתאפס על עצמי לבד. אני לא מפחד להפעיל על המוח שלי לחצים ארוכים ואינטנסיבים שמשנים את האישיות כי אני יודע שבסוף המוח שלי מספיק גמיש לחזור לבית לעשות מדיטציה ולהבין בדיוק היכן אני נמצא ומה עובר עלי. קבענו לצאת באותו הערב לפליי פארטי סגור לרגל יום ההולדת של אחד החברים שלה. דפקתי את הלוק הכי מטופח וקינקי שיש לי ויצאתי לדרך.

 

מה שהלך שם במסיבה ראוי להגדרה האמיתית של סדום ועמורה על אקסטרים. מסתבר שהשובבה המבוגרת שהכרתי פתוחה בראש כמו שרק נשים שעברו גירושין אחד או שנים. הביאו ילדים, הספיקו לגדל אותם ולעשות מספיק סקס ומשחקים בחיים נמצאות. מקום של שלמות וחשק מיני מטורף. היא מצרפת אותי לבחורות ולגברים במועדון ואני מת על המשחקים האלו עף לשמים. שקט ושלווה פנימיים אדירים וגירוי מיני ואנרגיה למשחקים וסטיות ברמה מכובדת ביותר. 

 

 

 

דוגמה קטנה למה שהלך שם ופשוט היה מאוד משעשע.. אני קשור בקשירה יפנית עם ידים מאחורי הגב ללא יכולת לזוז. כדור גומי ענק שממלא לי את כל הפה ורצועת חסימה עליו שמונעת ממנו לברוח ומשאירה אותי בלי יכולת דיבור כלל. עומד ורק רוצה חיבוק מהמלכה השולטת המדהימה שלי בזמן שמסביבי שלושה בחורות יפיפיות. אחת מפנקת אותי עם ספנקים בתחת השניה צוטבת לי בגוף והשלישית משחילה ידיים מדי פעם. אני נגנב מהסיטואציה ומת לעשות תמונה. מנסה לרמוז להן שיצלמו אותי עם הטלפון שלי והן לא מבינות. בשלב מסוים נמאס לי לנסות להסביר, הן חשבו שאני מתחיל להחנק נלחצו ומיהרו לפתוח לי את המחסום פה. ברגע שאני אמרתי להן שאני רק רוצה תמונה הם נפלו מצחוק.. זה היה אחד הדברים הכי משעשעים שהיו לי בחיים.

 

היא התחילה איתי משחקים של השפלות. זה הדבר שבו סף הכאב הנפשי שלי הכי נמוך. בפרט השפלות מול גברים אחרים, ממש קשה לי עם זה. הנפש שלי מתפרקת בפרט כשהיא מתחילה להתנהג קשוח איתי. אני פתאום נכנס לסרט שהיא כבר לא אוהבת אותי וזה מרסק אותי כמו סיום של זוגיות. כאב פיזי אני מסוגל לספוג בסף גבוה. כאב נפשי זה הרבה יותר קשה לי. הסשן המנטאלי שהיא עשתה לי היה מדהים. פשוט ישבה מולי וסיפרה לי סיפור משפיל עלי כשהיא מביטה בי בעיניים ומתסבכת לי את המוח. אני קצת מתסכל שולטות כשמפליקים לי בתחת ואני בקושי מתרגש מזה ועומד כאילו כלום לא קורה. הפיטמות שלי קיבלו מנה מכובדת של כאב וכבר בתחילת הערב הרגשתי את הסטרפ המלכותי חודר לי לתחת. מתחרמן שהיא צמודה ומתבאס שהיא מתרחקת.

 

 

 

הדבר המדהים הוא שבמהלך הימים האלו כבר התחילו להפתח אצלי רגשות בקצב מהיר. לוקח זמן אבל הבנתי מהר מאוד לאן זה הולך. מכיר את תחושת סם ההתאהבות ממערכות יחסים קודמות מזדחל לי למוח. מרגיש שהוא מתחיל להתגבר ולעלות במהירות וממשיך לחצות את הרף המוכר האחרון שהיה לי עם האקסית שלי. הרגשה מדהימה אין ספק שאהבה זה משחק של מבוגרים. במהלך אחד הסשנים פשוט היו לי בכי ודמעות של אושר.

 

כמובן שלאחר כל הכאב והעונג היינו צריכים את הפינה החמה השקטה שלנו. הלכנו לספות המוכרות להזדיין שוב והפעם מאהבה גדולה. למדתי משהו חדש בחיים. כשאתה מאוהב באמת הסקס והמגע נהיים מחרמנים בכמה רמות מהסקס עם הבחורה הכי יפה שיכולה להיות. אתה מסתכל עליה והיא באמת פתאום יותר יפה בשבילך. מדהים מה חיבור נפשי עמוק  בין שני אנשים יכול לעשות. ממש לשנות מציאות פשוטה ומוכרת לי שהופכת למשהו חדש.

 

אנחנו עדיין מדברים ברצף כל הזמן. כל בוקר טוב תמים הופך לרצף של שיחות עומק לאורך כל היום שמסתיים רק מאוחר בלילה כשהולכים לישון. שיחות של צחוק אהבה ומיניות שכמעט תמיד מסתיימות בסקס פון. ככל שמכירים אדם אחר לעומק אפשר הרבה יותר לצחוק איתו. נפתחים נושאי שיחה חדשים ומרתקים. המיניות הופכת לעוד כלי משחק בזמן שהחיבור הנפשי והאינטלקטואלי מוביל את הדרך. בסוף הדבר הסופי שאנחנו מחפשים בחיים כמו שכתבתי בפוסטים קודמים זה פשוט קצת אהבה. שליטה סקס ובילויים זה רק אמצעי לפתוח את הראש לתת למוחות שלנו להתמזג יחד ולהפוך לאחד. אני כל כך שמח שמצאתי סוף סוף מישהי מספיק מטורפת. מספיק סוטה. ומספיק חכמה למלא כל חלל באישיות שלי. תודה להורים שהיו מספיק חרמנים להביא אותך לעולם.

 

 

 

יקירתי מוזה אהובה שלי. סיפור האהבה הזה כבר התרחש והוא שלנו. אף אחד לא יכול לקחת מאיתנו כבר את הרגעים המקסימים שאנחנו הספקנו לחלוק ביחד. לעולם לא חשבתי שאני מסוגל להיות בקשר רציף כל כך עם מישהי בחיים. אני מגלה דברים חדשים על עצמי בכל יום. המודעות המינית שלי צומחת לגבהים חדשים ביחד עם הנסיון העשיר שלך. אני תלמיד חרוץ שאוהב ללמוד ומשתעם מהר. את מספקת לי טונות של גירויים חדשים. תודה לך שאת קיימת. תודה לך שהובלת את הקשר הזה. תודה לך שאת אוהבת אותי. החיים שלי שונים כיום. הם הרבה יותר מאושרים. אני הולך לעבודה עם חיוך. הולך לישון עם חיוך. השקט והשלווה ממלאים לי את החיים. לא עוד חיפוש אינסופי אחרי הסטוץ התורן וההתמודדות עם הריקנות האדירה שממלאת את הלב לאחר מכן. פשוט חיים מלאים ואוהבים. תודה. תודה. תודה.

 

כמובן שהפוסט הזה מוקדש לך מוזה אהובה שלי. את קודם כל רואה בי אדם לפני שאת רואה בי נשלט. את אישה שכיף לשוחח איתה שעות על שעות בכל תחום בחיים. את השולטת שיודעת להציב לי גבולות ולהוביל אותי למקום של שחרור אמיתי. להיות הקונטרול ששולט על המוח חסר המעצורים שלי. אני באמת זקוק לך כדי לאזן את הדחפים העצומים שיש לי במוח. אני מאמין שזוגיות בריאה היא צמיחה הדדית ובהחלט חושב שאני הקטן יכול לתרום ולפתח את האישיות שלך, את המנוסה שראתה כל כך הרבה בחיים. אני בטוח שאני מסוגל להעניק לך את האמון והביטחון שאת זקוקה לו בשביל השקט הנפשי שלך. לתת לך לשלוט בי ביד רמה ולספק את הצרכים הסדיסטים שלך כמו שאת מספקת את הצרכים המזוכיסטים שלי. והכי חשוב, אני יעשה הכל כדי לגרום לך להשאר מאושרת. 

 

 

חולה לך על הסטרפ.. נשיקות ארוכות ורטובות יפה שלי אוהב אותך

לפני 3 שנים. ראשון, 4 באוקטובר 2015, בשעה 21:12

היום המשעמם ביותר בשנה

 

ישבתי אצל ידידות בערב, לא מודע לביג אימפקט שעומד להתחולל בחיי.

 

לקראת אחת בלילה נמאס כבר לשבת ולדבר ויצאתי לכיוון הבית. כופר שכמוני נוסע בקטנוע ביום כיפור, תל אביב מרגישה כמו בני ברק או רמאללה ביום של הפגנה זועמת במיוחד. מבטים זועמים מאנשים וצעקות מקבוצות של ילדים. נוסע כמה דקות לאט מגיע לבית.

 

מתיישב על המחשב, דיכאון קיומי. יש משהו במסורת של היום הזה שמצליחה לבאס גם כשאני בתוך הבית לבד עם עצמי בדיוק כמו ביום רגיל. אווירה של דיכאון מבאס לאללה. נכנס לאתר הכרויות לדוג איזה סטוץ ומגלה לאכזבתי שבגלל בעיית הנסיעה ביום כיפור כמעט ואין אנשים. בית קברות אמיתי הכל מת.

 

לקראת ארבע לפנות בוקר מקבל תגובה ממנה להודעה. יש משהו קליל ונחמד שאני אוהב. במהירות עוברים לוואצאפ ומשם לטלפון. בספונטניות מגלה שגם היא מתארחת אצל חברים בתל אביב ומשועממת בדיוק כמוני. אני כמובן מציע להעביר את השימעום ביחד בטיול ברחוב כשהמחשבה שעוברת בראשי היא שכנראה זה יסתיים בסטוץ.

 

 

 

מגיע לכתובת, היא יוצאת אלי, כמה מילים ואנחנו מתחילים לפטפט. לאחר כמה שניות אנחנו קולטים שבעצם דיברנו לאחרונה במסיבת פליי פארטי. היא הייתה עם נשלט ואני והיא רק החלפתי כמה מילים אבל אהבתי את הלוק. מטיילים ברחוב והמשחק נהייה יותר מעניין. שיחה מרתקת מהשקפות עולם ועד שיחות על שליטה והחיים.

 

מטיילים יחד ברחובות תל אביב שדרות רוטשילד נראים כמו רחוב רפאים. כמעט ואין נפש חיה באיזור, מדי פעם עובר עובד זר שלא מבין למה אין מכוניות ביום השגרתי הזה. השמש מתחילה לעלות יושבים לעוד שיחה קצרה בחדר המדרגות וממש כיף לנו ביחד. נפתחים אחד לשני בקטע אישי, משתפים ונהנים מהשיחה במפתיע למרות שזה נראה שסקס לא יהיה פה הערב. 

 

 

 

למחרת אני מנסה להתאושש מהיום המבאס שעבר אתמול. מנסה לקדם כמה שיחות ובסוף נופל על סטוץ מצוין מבחינה מינית אבל די משעמם מבחינה נפשית. מה שכן הסקס היה ממש טוב ושיחקנו אחד עם השני כהוגן. מסיים את הערב בארוחה נחמדה במרכז תל אביב לפנות בוקר.

 

מציץ בוואצפ היא ערה. מתחילים לדבר ואני מציע להעביר כבר את הבוקר ביחד בבית קפה נחמד. יושבים נהנים השיחה שוב זורמת בקלילות מפתיעה ממקום מאוד משותף ויפה. מעט אלכהול כדי להתרומם לפני הזריחה ושוב נפרדים לשלום.

 

למחרת מדברים ומציעים ללכת לדאנג'ן. היא מגיעה עם שני חברים. האווירה טובה ובמסיבה אנשים יפים. מפה לשם אני מתחבר יפה לחברים שלה. מסתובבים כל הערב במעגלים ומדי פעם עוצרים לנוח בפינה נחמדה. אני באתי מראש ממקום של לשבת לשתות בירה ולשמוע מוזיקה טובה. אין לי עניין להתחיל או לעבור איזה סשן אבל האווירה מדליקה את חוש הציד שלי. בסוף זה מסתיים בחצי סשן עם מגע נחמד ואצבעות בגרון שלי.

 

 

 

מסתבר שממש נחמד לנו ביחד כי למחרת אנחנו שוב מדברים הפעם ללכת לפליי פארטי. היא מגיעה עם הנשלט שלה כמו שהיא הציגה אותו. אני שואל אותו בצד אם אני לא מפריע או מאיים להם על הזוגיות והוא אומר שלא והכל בסדר. בהמשך הצטרפה אלינו שולטת נוספת לסשן כמובן לאחר קבלת אישור ברור ממנה שזה בסדר והכל טוב.

 

הנשלט שלה על הבמה ערום אני על ארבע עם הראש על הרצפה בין הרגליים שלה, ישבן למעלה מוכן לקבל משהו עמוק פנימה השולטת המסקרנת השניה הולכת להביא ג'ל סיכה מתעכבת וכבר לא חוזרת.

 

אני מסתובב במועדון לבוש חוטיני מינימליסטי והיא פשוט עוצרת אותי עם חיוך מלא חום ואהבה. "אתה כזה נשלט מושלם" אומרת לי ואני מתהפנט מהחום ואהבה שהיא מעבירה. מה לעשות זה תמיד נקודת החולשה שלי.

 

 

 

לא עומד לי בכלל בשלב הזה של הערב ואנחנו מתחרמנים קשות על הספות. נהנים גונחים וממש כיף לנו באותו רגע. אני מביא אותה לסדרה של גמירות עם האצבעות. המסיבה מסתיימת ואני מצטרף לשולטת איתה הגעתי בדרך החוצה לבית. בחוץ כבר אור ואנחנו נפרדים לשלום. 

 

בא כבר לצאת לנסיעה ורואה את השולטת שהקסימה אותי בחום ואהבה שלה בדיוק גם יוצאת. מדברים לשתות קפה כי לא טוב לנסוע עייפים בחזרה לבית. האנרגיות שלנו נפלאות וזה מסתיים בעוד גמירה שלה ברכב. משהו בקליק המיידי שיש לנו בלי מילים מגניב לגמרי ואני אומר לעצמי שאנחנו חייבים לשמור על קשר.

 

 

 

בערב הראשונה מזמינה אותי לבית שלה. הבילוי החביב עלי הוא ישיבות גינה עם חברים. שותים צוחקים ומדברים. אני ממש אוהב את סוג הבילוי הזה. הולכים לישון ביחד ובבוקר אני מדבר עם אבא שלה קצת. יושבים לקפה של הבוקר אווירה שקטה ורגועה ואנחנו נפרדים.. אני כבר חושב על משהו יותר רציני איתה.

 

אבל לא ידעתי שזו הייתה הפעם האחרונה שאנחנו נפגשים. 

לפני 3 שנים. ראשון, 4 באוקטובר 2015, בשעה 18:13

בשני מילים - תודעה מלאה

 

ביותר מילים.. צריך קצת יותר להרחיב ולהסביר

 

 

הדבר שמייחד את ההומו סאפינס, האדם האנושי משאר בעלי החיים הוא התודעה. תודעה משמע ההבנה שאני קיים. שימפנזה יכולה להיות הרבה יותר חזקה פיזית מהאדם האנושי. ברדלס יכול לרוץ הרבה יותר מהר ומחשב יכול לחשב הרבה יותר נתונים. אבל לאף אחד אין את ההבנה שאני זה אני וזה הבדל מאוד משמעותי.

 

ברגע שאני יודע שאני קיים ההשלכות של ידיעה זאת אדירות. הן אלו שגרמו לכך שמין בעלי חיים המורכב מקופים קטנים ובקושי שעירים הפכו לחיה השולטת בכדור הארץ ללא ספק של תחרות כלל על יתר החיות. אגב, האתגר הגדול ביותר של מדעי המחשב כיום הוא ליצור אינטלגציה מלאכותית. מחשב שיודע שהוא מחשב. לדעתי המהפך הזה יתרחש במאה הזאת ויהיו לו השלכות מרחיקות לכת על כל מושג של אנושיות שאנחנו מכירים כיום.

 

כשאני יודע שאני קיים אני יכול להתחיל להשתמש במשאבי החשיבה ובגוף שברשותי כדי לתכנן את העתיד שלי. האדם האנושי הוא החיה היחידה בטבע שיכולה לדמיין מה יקרה עוד חמש דקות כלומר פשוט לחיות בעתיד, לחשוב מה היה לפני חמש דקות ופשוט לחיות בעבר. שאר בעלי החיים תקועים רק בהווה. אין להם אפשרות להיות במימד אחר של הזמן כדי לתכנן באופן תבוני את הצעדים הבאים שלהם. הם מונעים רק מאינסטינקטים ביולוגים מולדים וההשפעות של הסביבה על ההתנהגות שלהם.

 

 

 

אגב רוב הדברים שאני כותב כרגע מבוססים על ספרו של יובל הררי, פרופסור להיסטוריה ומחבר הספר רב המכר "קיצור תולדות האנושות". התודעה שאני קיים והיכולת לתכנן את צעדי ביחד עם ההבנה שאני וגם אתה קיים, כלומר יכולת התקשורת בין בני האדם הם גורמים מכריעים בהתפתחות האנושית. דוגמה יפה לכוחה של התקשורת האנושית היא בהתמודדות באי בודד של אדם אחד מול שימפנזה או חיית טרף אחת. הסיכויים של אדם אחד לשרוד ולנצח בקרב נמוכים מאוד. לעומת זאת, מאה אנשים מול מאה שימפנזות ינצחו בוודאות בגלל יכולת התקשורת שלהם ביחד שתאפשר להם להתארגן ביחד ולארגן התקפה מסודרת היטב לעומת חיה שתמיד תתקוף בהיקף קטן יותר ובאופן שלא קרוב לסדר ולתחכום שהאדם יכול לייצר בשדה הקרב לדוגמה.

 

התודעה מאפשרת לנו לחולל שינויים עצומים בעצמנו. את ההבדל רואים באופן ברור על אנשים שיש להם יכולות מוחיות טובות מאוד והם אפילו מנהלים או בעמדות בכירות אבל בעלי מודעות עצמית של ילד בן שלוש. הם טובים מאוד בעבודה שלהם בדיוק כמו שמחשב טוב בלחשב מספרים. אבל גרועים מאוד בהבנה של עצמם. אדם שלא מודע ליתרונות ולחסרונות שלו לא יכול לשנות דברים באישיות שלו כי הוא פשוט לא יודע מה לשנות.

 

רוב האנשים חושבים על עצמם רק בדרך אגב, קצת לפני השינה כשלא נרדמים. קצת שתקועים באיזה תור משעמם ונגמרה הסוללה בטלפון. ניצוצות של מחשבה דרך אגבית בשיחה עם אנשים אחרים. המשותף לכולם הוא שהם לא עוצרים לרגע הכול ומתרכזים בעצמם לחלוטין ללא שום גירוי חיצוני כלל. תרגול של התודעה, כלומר של האימון להביט על עצמי נקרא מדיטציה. 

 

 

 

מיינדפולנס היא שיטת אימון מוחי להרחיב את המודעות העצמית שלי. להיות פחות אוטומטי ויותר מודע שאני עכשיו עושה מעשה איקס. התרגיל הכי ידוע בקורסים של מיינדפולנס הוא תרגיל הצימוק. לוקחים אוכל שבדרך כלל אנחנו דוחפים לפה תוך כדי עיסוק כלשהו ופשוט מתבוננים בעצמנו מודעים לריח שלו. למגע שלו, למחשבה המקדימה לאכילה, לטעם שלו, לבליעה, למרקם ולמחשבות לאחר שאכלנו אותו. ההשלכה האנלוגית היא על כל פעולה בחיים. פשוט להיות מודע הרבה יותר לעצמך.

 

את השיטה פיתח פרופ' ג'ון קבט זין בהתבססות על טכניקות פסיכולוגיות מערביות ביחד עם טכניקות מחשבה מהמזרח. אגב שמדברים על מדיטציה יש את הגישות ההינדיות שמתרגלות ריכוז לדוגמה המנטרה הידועה, מילה שחוזרים עליה שוב ושוב ומתרכזים רק בה. זה יכול להיות כל חפץ או נקודה בקיר שתבחרו. העיקרון הוא לאמן את הקשב שלנו לנקודה אחת למרות שהמוח שלנו חושב בצורה אסוציטיבית ומקפיץ לנו מחשבות חדשות כל הזמן למיינד שלנו. יכולת ריכוז חזקה מאפשרת לנו להקשיב לאדם שמולנו בצורה ממוקדת ללא הסחות דעת. להתרכז בקריאת ספר או בתרגיל במתמטיקה. אנחנו נהיים ממוקדים במטרה עד לביצוע מלא של המשימה.

 

גישות בודהיסטיות הרחיבו את השימוש ביכולת הריכוז להביט על עצמנו במבט לא שיפוטי וחיצוני. הם משתמשות באימון ביכולת הריכוז כבסיס להביט על עצמי, על הרגשות שלי ועל המחשבות שעולות וזורמות לי בראש ממש כמו אדם אחר שיושב לידי ויכול להכנס למוח שלי. הוא לא שופט, לא מתכנן ולא מוביל כלום. הוא רק צופה בעצמו כמו חוקר בטבע שצופה בציפורים ולומד להכיר את עצמו בצורה מעמיקה בצורה מטורפת.

 

אגב, המדיטציה האהובה עלי שאני הכי מעריץ היא תת זרם של הבודהיזם המגיעה מיפן הנקרא זן. במדיטצית זן אנחנו לא צריכים חפץ להתמקד בו או להתרכז בזרם המחשבות שלי. אלא פשוט מתרכזים בוואקום בכלום והמחשבות צפות מדי פעם ונותנים לנו פילטר מדהים על החשוב והתפל בחיים שלנו. גם ההרגשה היא מדהימה, סוג של טריפ. לחלוטין מאבדים תחושה מי אני היכן אני נמצא ומה התוכניות והבעיות שלי. כשיש לי באלגן ועומס רגשי של נתונים ומידע בחיים אני נכנס למדיטציה והמוח שלי מסנן את כל הזבל והדברים השוליים וישר מציף לי את הדברים החשובים לי באמת. אלו שהם הכי קריטים להתפתחות האישית וליכולת הביצוע וההחלטות שלי.

 

 

 

אפשר להרחיב את יכולת המבט עמוק לתוך המוח ואפילו קצת לתוך תת המודע באמצעות כימיקלים מסויימים. אחרי הכל המוח שלנו הוא סך הכול רקמה של חומר פיזי ללא נשמה וללא רוח. תאים המורכבים ממולקולות שהם מורכבים מאטומים בדיוק כמו השולחן הכסא או המקלדת שאני כותב איתה עכשיו. כמו שכבר מבינים אני אתאיסט מוחלט, האדם יצר את אלוהים ולא ההפך, אין שום כח עליון או לפחות אין לנו הוכחה סבירה לקיום כוח כזה. מה שאנחנו מפרשים כעזרה משמים היא סך הכול התרחשות סטטיסטית וההארות שלנו הם סך הכל אינטואציות ומחשבות אוטומטיות מתוך תת המודע שלנו. אין קשר לזה שאני מעריץ על גבול הטירוף את יכולות המוח האנושי. מאה מיליארד תאים המקושרים בינהם בעשרות אלפי קשרים יוצרים את מי שאתם. את היכולת לחשוב להרגיש לבכות לצחוק הכול וזה באמת מדהים.

 

נעצור את ההתפזרות החביבה עלי ונחזור למיינדפולנס. תרגול המודעות שלנו מורכב גם מהבנה וקבלה של כמה השקפות עולם. ההבנה שאין דבר קבוע בעולם, הכול זה התרחשות זורמת ואינסופית של החיים. אין אני, האישיות שלנו משתנה כל הזמן האני של אתמול זה לא האני של מחר זה ממש כמו אדם אחר. אנחנו סך הכול מארג של דחפי השתוקקות וסלידה. מוסריות ובמבט הומניסטי אמיתי על החיים. המנעות מגרימות רוע וסבל ומבט לא שופט ולא מגדיר על העולם המורכב בעיקר מחמלה והבנה רבה.

 

 

 

כדי לתרגל מדיטציה לא צריך לשבת בתנוחה של נזיר בודהיסטי ולא צריך בעצם שום דבר. אפשר לעשות את זה בכל מקום ובכל זמן. כמו כל דבר זה דורש תרגול. בהתחלה קשה מאוד להתרכז לדקה. אחרי זה עוברים לחמש דקות של התרכזות בנשימה בלבד לדוגמה. המוח הוא כמו שריר, ככל שמאמנים אותו הוא נהיה יותר מתורגל וחזק במשימה. הגמישות של המוח היא התכונה העיקרית שלו. לכן למרות שבתרגול הראשון זה נראה קשה עד גבול בלתי אפשרי לאנשים מסוימים להתרכז במחשבה אחת, לאחר תרגול היכולת מתפתחת ונעשית אדירה. כיום אני מתרכז שישים דקות מלאות במחשבה אחת עם מספר בודד של אסוציאציות שקופצות לי לתודעה. תענוג אדיר ועוצמתי בטירוף.

 

וורן באפט המשקיע במניות הגדול בעולם ומיליארדר, אמר בראיון שזכור לי עד היום. ההשקעה המשתלמת ביותר שלנו היא בטיפוח התודעה והאישיות שלנו. ההשלכות מתבטאות ברוגע נפשי. בשיפור היכולת להשתנות ולהיות יותר שלמים ומאושרים עם עצמנו וכן, יכולת ההבנה של החיים שנרכשות שיכולות להיות מתורגמות ליכולת כלכלית.

 

 

"המסע הרוחני הינו מסע שאינו נגמר, ממי שאנחנו חושבים שאנחנו, אל מי שאנו באמת. - ראמנה מהרשי

לפני 4 שנים. שישי, 4 בספטמבר 2015, בשעה 18:19

תחילה אומר את דעתי, כולנו זונות.

 

 

השאלה היא רק איזה סוג של זנות אנחנו. אני אנסה לפרוס כאן את השקפת עולמי, את הדרך שבא אני מסביר לעצמי את החיים. אני זוכר את עצמי, מתבגר צעיר ואבוד בעולם. לא מבין מה גורם לאנשים להתנהג כך או אחרת. זה היה בשנות העשרים בתקופת השירות הצבאי, ניסיתי לבנות לעצמי תאוריה לחיים. להבין מה מניע אנשים. להבין את ההגיון של החיים ולפי זה לדעת איך לתכנן את צעדי להצליח, בלי להתאכזב מציפיות לא ריאליות מאנשים.

 

פעמים רבות עולה פה השאלה האם מלכות בתשלום הם זונות או לא. לדעתי השאלה בכלל לא רלוונטית. ראשית אני לא רואה בושה בזנות, זה מקצוע לגיטימי שכל אחד ואחת יכולים לבחור לעצמם. באירופה ובהולנד בפרט כבר מזמן הבינו את זה, רק אנחנו עם השורשים המזרח תיכוניים, פרימיטיבים ודתיים שלנו לא מצליחים לעכל את זה.

 

 

 

תפיסה ליברלית אמיתית אומרת שאני הבעלים היחידי של הגוף שלי ולאף אחד אסור לעצור אותי, כל עוד אני לא פוגע במישהו אחר. אני יכול אפילו למכור כליה וזו זכותי, כי זה הגוף שלי. מותר לי להשביח את גופי ומוחי ומותר לי להרוס אותו בסמים וג'אנק פוד. אני הבעלים של המכונה שבבעלותי שנקראת הגוף האנושי. במדינות באירופה הכיוון הגיע אפילו להצעת חוק שעלתה בהולנד לקבל מהרופא גלולת התאבדות אם האדם צלול נפשית ובאמת רוצה לסיים את חייו.

 

אני חושב שכיום אנחנו חיים בתקופת חשוכה בהיסטוריה במובנים רבים של חופש אישי אמיתי של הפרט לבחור את דרכו תהא אשר תהיה. עדיין מדינות מערביות בעולם חושבות שמתוקף תפקידם לשמור על היציבות החברתית המדומיינת שהם מפעילים, יש להם את ההיתר המוסרי והחוקי לקבוע לפאקינג אדם פרטי מה יעשה כשהוא לבד בביתו. זה הזוי וחולני ברמות מטורפות לפי ראיית העולם שלי.

 

 

 

נקודה נוספת היא שבסוף כולנו מוכרים את הגוף שלנו בשביל לקבל בתמורה סיפוק של הצרכים והרצונות שלנו. האדריכל מוכר את המוח שלו לחברת הנדל"ן בה הוא עובד. עורך דין מוכר את המוח שלו בשביל המשרד. רופא מוכר את המוח שלו בשביל הכסף של הקליינטים. ספר מוכר את הידיים שלו בשביל התספורת של אנשים.

 

ההבדל הוא איזה איבר בגוף אנחנו מוכרים בשביל לקבל את הכסף. פשוט בתרבות שלנו הרבה יותר מכובד למכור את השימוש במוח מאשר למכור את השרירים שלנו, לעבוד בניקיון בתים או לעבוד כפועל בניין הרבה פחות מכובד חברתית, פשוט כי הם מוכרים חלקים פחות נחשבים מהגוף שלהם בשביל כסף.

 

 

 

יותר מכך, כולנו סוחרים אבל לא רק בכסף, גם ברגשות. היום יותר ויותר מבינים את זה בכלכלה. לא סתם אחוז גבוה מזוכי פרס נובל לכלכלה בשנים האחרונות הם בכלל מתחום הפסיכולוגיה. דניאל כהנמן, ישראל אומן וכו'. יש קשר הדוק בין הצורה הבסיסית של הכלכלה שלנו, החל מסחר חליפין וכלה בסחר תמורת כסף לבין רגשות. לדוגמה: אני מדבר עם חבר טוב כי הוא נותן לי תשלום רגשי חיובי ואני בתמורה מספק לו בחזרה הרגשה טובה. כלכלה לא חייבת להיות כסף תמורת סחורה. היא יכולה להיות רגש תמורת סחורה ורגש תמורת כסף.

 

לצאת אם בחורה לדייט ולשלם עליה.. במחשבה שהאלכהול יעזור לזרז תהליכים בדרך למיטה בסיום הדייט. מה זה אם לא משהו שמריח כמו זנות. העולם מפוצץ להתפקע בנשים שהשיקול הכספי הוא השיקול הראשוני בבחירת בן הזוג שלהן. מה הן אם לא זונות? יש משפט יפה בהקשר לזה שוודי אלן אמר: סקס בחינם זה הסקס הכי יקר..

 

 

 

אני יוצא מנקודה הנחה שכל בני האדם באמת שווים, ללא הבדל גזע ומין. נשים שחושבות שהם נעלות מגברים רק בגלל שאמא טבע העלתה להם בגורל שני כרומוזומים של איקס, שוות בעיני בדיוק לאותם גברים שובניסטים שחושבים שאישה היא נחותה מעצם היותה אישה. גברים ונשים לא זהים, לא שווים, וגם לא טובים אחד יותר מהשני, אנחנו פשוט שונים. כל אחד טוב בתחומים אחרים ורק בגלל שילוב של יתרונות אלו ממשיך המין האנושי להתקיים. 

 

אישה שחושבת שמגיעה לה הכול ומתייחסת לגברים כמו כאל מין נחות משהו בין השימפנזים לאורנגאוטן צריכה דחוף לחזור לשיעורי אזרחות בתיכון ללמוד על שיוון בין בני אדם. נקודה המוצא החברתית היא שיווין. גם לא משנה אם השיוון נכון או לא, פשוט כי רק ככה אפשר לקיים חברה מתוקנת. גבר שמחפש מרצונו אישה שתנצל אותו כספית וזה עושה לו טוב, בכיף. אבל זה בגלל שהוא רוצה את זה ולא בגלל שהוא גבר דפוק וכל הגברים דפוקים.

 

 

 

מעבר לזה שאם כבר מדברים על מקצועות משפילים, הרבה יותר משפיל בעיניי לעבוד במלצרות. לשרת לקוחות שרואים בך עבד נרצע תמורת טיפ של 20 ש"ח. משפיל מאוד גם לטאטא רחובות ולאסוף את הזבל באוטו הירוק כל בוקר. משפיל לעשות מסאז' בקניון לאנשים ברגליים כשהם יושבים ומדברים בטלפון וכל הקניון רואה את זה. בלי לדבר על צעקות מהבוס ויחס מזלזל בעבודה שאנשים חווים על בסיס יום יומי.

 

בוא נכנס לתוך הגוונים של האפור לכיוון הצבע השחור, לעשות מסאז' מקצועי זה לא חצי זנות? לגעת באדם שאתם לפעמים נגעלים ממנו. שלא הגיע נקי ומריח לא טוב. ששוכב כמו דוכס ומבקש שתלחצי לו עוד בנקודה שם למעלה בשכמות זה לא משפיל? ומה עם שוטפי הגופות בבתי חולים. ומה עם הפיליפיניות שצריכות לקלח ולנגב את התחת לזקנים סיעודיים? מה זה אם לא למכור את הגוף ברמה הכי אינטימית ומגעילה. למה זה כן חוקי ונורמטיבי.

 

 

 

בחורה שמצאה לנכון לעבוד כמלכה בתשלום בין אם היא זונה עם שוט, או שוט עם זונה. פשוט מספקת שירות, יש ביקוש ולכן יש היצע, זה הכול. הגיוני מאוד שאם מראש היא נמשכה לתחום, כלומר עשתה סשנים כתחביב חינם ללא כסף היא גם תהנה מדי פעם עם לקוחות שיש בינהם כימיה טובה. בדיוק כמו שאיש מחשבים לפעמים נהנה לתקן אתגר חדש בעבודה שלו, פשוט כי הוא אוהב את המקצוע. המדד הוא תמיד האם היית עושה את זה בחינם. אם כן זה תחביב אם לא זה עבודה.

 

נקודה שהיא כן נכונה לעלות לדיון היא מי שולט בסשן אצל מלכה בתשלום. אם הלקוח מגיע עם רשימת מכולת ומכתיב לה מה לעשות. אפשר לומר עליה הכול אבל שולטת היא לא. אם כבר הרבה יותר משרתת. ובכלל אני חושב ששליטה מלמטה זו השליטה הכי טוטאלית שיש. לגרום לעובד שלך להאמין שהוא עובד בשביל עצמו זה שליטה מוחלטת. דוגמה היסטורית יפה זו ממשלת בובות. במלחמת העולם השניה הגרמנים כבשו את צרפת ונתנו לצרפתים לנהל ממשל משלהם. ברור לכם שהרבה יותר משפיל שראש ממשלה מריונטה שולט על העם שלו מאשר הכובש.

 

מה שכן, יכול להיות סוג של שליטה ועדיין בתשלום. לקוח שהכסף שהוא משלם הוא רק עבור כיסוי ההוצאות. אחרי הכול סטודיו ואביזרים עולים לא מעט כסף. בדיוק כמו חבר שרוצה להצטרף לטיול שלושה ימים בצפון ואני מבקש ממנו שישתתף איתי בדלק. הנקודה הגדולה היא שבסשן כזה הנשלט לא יכתיב שום דבר. הוא מגיע ויכול להיות שגם אם לא יעשה כלום עדיין הוא ישלם. המלכה תקבע מה יעשה, מתי יעשה וכמה זמן זה יקרה. לזה כבר אפשר לקרוא שליטה.

 

 

 

בניגוד לרבים, אני לא חושב שיש אנלוגיה בין שליטה לחיים. אלא בדיוק ההפך. בחיים אנחנו עושים דברים כי אנחנו חייבים. לעבוד, לקנות, לעשות. אנחנו שולטים או נשלטים כחלק מהמעמד הכלכלי בו אנחנו נמצאים. משחק שליטה אמיתי הוא כשהכול חופשי, כשאני יכול לבחור אם להיות הבוס או המשרת ואפשר גם להתחלף. המשחק הוא הקובע את הקצב ללא האילוצים האמיתיים של החיים. הלוואי שהיינו חיים בעולם בו הכסף הוא לא שיקול ואנו עושים רק מה שאנו רוצים. את החוויה הזאת אנחנו חווים במשחקי שליטה. זה החופש והשחרור להיות מה שאתה רוצה.

 

לכל מקצוע יש את הנזקים שלו, כל מקצוע בסוף נמאס. גם אם יש לך את המקצוע הכי מסעיר, מלהיב ורווחי בעולם. המוח שלנו הוא פלסטי, בנוי ככה שהוא תמיד מתרגל לדברים חדשים ותמיד רוצה עוד גירויים חדשים. שעמום זו תכונה אבולוציונית הישרדותית ממעלה ראשונה. תחשבו על חיה שתמיד טוב לה בלי להתאמץ. היא לא תשרוד הרבה זמן בטבע. הבעיות מתחילות בבחירה שלנו, איזה חלק באישיות שלנו אנחנו בוחרים להרוס בעבודה. 

 

 

 

פסיכולוג שכל היום שומע אנשים חופרים על בעיות אישיות יתקשה למצוא את הזמן והמחשבה להקשיב לאשתו ולתת לה כתף תומכת. כבר נקדח לו המוח מהחפירות של הפגישות היום. נהג מונית יתבאס לקחת את הילד לגן כי גם ככה הוא נסע כבר עשר שעות רצוף ברכב וכל מה שהוא רוצה זה ללכת ברגל או לשבת בבית.

 

ופה הנקודה העיקרית. נערת ליווי / מלכה בתשלום. כל מי שמקבלת לקוחות שלא הייתה נפגשת איתם בחינם והכסף זה מה שמשנה את ההחלטה לקבל את הלקוח. דופקת לעצמה את הנפש. כשעושים משהו שלא רוצים ומגעיל אותנו שוב ושוב מפתחים אליו שנאה עצמית. זוכרים שהכריחו אותו בילדות לעשות משהו. בדרך כלל זה הדבר האחרון שנרצה לעשות בחיים.

 

כשמדובר ברגשות, באהבה, באנשים. לדפוק את הרגש האנושי הקסום של חיבור טבעי בין בני אדם. בעיניי זה מחיר כבד מדי שלא שווה את הכסף. אישית חוותי את זה כשעבדתי במכירות שטח. בשלב מסוים מפסיקים להסתכל על אנשים כמו בני אדם אלא כמו שטרות שמסתובבים בקניון. זה מגעיל ודוחה בטירוף.

 

 

 

קשה ונדיר שתתפתח אהבה ורגש ממערכת יחסים של זונה וקליינט. איך נכיר אחד את השני נשב איתך לדייט, מה אני ישלם לך לפי שעה. מתחילים את הקשר ממקום של חוסר אמון וחשדנות, אולי היא משחקת כדי שהלקוח יתאהב ורק יחזור לשלם שוב, בזמן שבלב היא צוחקת על הטיפש שנופל במלכודת וקונה את המניפולציות הרגשיות שלה. היא משלמת מחיר יקר של נכות רגשית לאנשים. ממש כמו סוכן ביטוח רמאי שיושב איתך לקפה ומשדר שהוא החבר הכי טוב שלך כדי שתקנה ממנו ביטוח יקר במקום אצל המתחרה בזול.

 

זו הסיבה שמערכת יחסים תקינה, כמו זו שאני מחפש כרגע תמיד צריכה להיות מבוססת על אינטרס אחד בלבד. אך ורק על רגשות הדדים. לא כסף ולא רכוש. פשוט כי כל השאר לא מחזיק אהבה,  רק זיוף מגעיל ומעורר בחילה. נכון שרגשות הם גם אינטרסים, אבל הם תמורה הרבה יותר משתלמת כלכלית ונפשית. זה המחיר היחיד שהוא מחיר הוגן. כל השאר הם מחירי הפסד. 

 

 

 

מי שמאמין באהבה ללא תנאים שישקול שוב למה אמא אוהבת את הבן שלה. תדברו עם כל רווקה היא פשוט רוצה את העונג לעצמה להרגיש אמא, זה כיף זה הנאה. זה שיקול אגואיסטי אינטרסנטי נטו. זו גם הסיבה למה הרבה הורים מתאכזבים מהילדים שלהם כשהם גדלים. הם לא הפנימו שהם הביאו לעולם משהו עצמאי עם תודעה ורצונות של עצמו ולא עוד שלוחה של הגוף שלהם שצריך להגשים להם את החלומות ולעשות מה שהם רוצים.

 

להביא לקבצן בפקק עשרה שקלים זה גם אינטרס רגשי. עושה לי טוב להרגיש שאני מסוגל כספית לתת לאדם משהו. זה עושה לי הרגשה טובה. העולם עומד על אינטרסים טובים. מתנדבים בעמותות הם דוגמה מצוינת.

 

 

לסיכום. ורק לפי דעתי חשוב להדגיש. כולנו זונות, אינטרסנטים ואגואיסטים. זה הטבע שלנו.

 

תשאפו להיות מהטובים ביותר מהסוג הכי יוקרתי..

לפני 4 שנים. רביעי, 2 בספטמבר 2015, בשעה 18:27

חייב לרוץ. להתענג. לטעום הכול ולבדוק מה עוד יש בתפריט.

 

כשאני עוצר משהו בי הולך להתפוצץ.חייב להמשיך הלאה. 

 

כשאני כבר מתפוצץ אני רוצה שקט שלווה בדידות ורוח נעימה

 

האם זו גזירת הגורל שלי לחיות כל החיים בלונה פארק.

 

יש לי הכול אבל אין לי כלום רוצה רק חיבוק חם ונשיקה

 

לישון כפיות מאושר לנצח אם האישה שאני אוהב

 

אבא אמא שמישהו יעצור את הטירוף הזה. אני רוצה לרדת!!!

לפני 4 שנים. שבת, 29 באוגוסט 2015, בשעה 23:46

תמיד כשאני שומע על מסיבה טובה יש לי התלבטויות

 

מצד אחד: רצון להכיר אנשים חדשים, אנרגיות מיניות, חרמנות עזה ותשוקה לכאב משכר. הכנסת שינוי מרענן בחיים.

מצד שני: חששות, חוסר אנרגיה, בא לי את הרוגע והשלווה, ללמוד משהו חדש בבית, להתבטל וסתם להנות מהשקט שלי.

 

 

הפעם נכנסו בנוסף עוד כמה פרמטרים למשוואה. ראשית, נמאס, בא לי ממש משהו אישי ואינטימי, לא עוד סשן מזדמן שמשאיר אותי עם חלל גדול בלב. נכון שכגבר אני צריך למצוא דרך לפרוק את הדחפים המינים והמזוכיסטים שלי, הבעיה שלאחר מכן שוב פעם מגיעה אותה תובנה לגבי החיים שלי, די כבר, אני צריך מישהי לקשר אינטימי קבוע ואוהב. רק שפשוט עדיין לא מצאתי את האחת הזאת.

 

הבלבלה הזאת אוכלת אותי, עדיין לא הגעתי לפיתרון הדילמה הבלתי אפשרית הזאת, מה עדיף, להשאר עם מועקה בלב אחרי מפגש מזדמן או לוותר על מפגשים מזדמנים ולהשאר בודד וחרמן. אין תשובה. מה כבר ביקשתי.. מישהי שתבין שתאהב, להעביר יחדיו שעות של שיחות מרתקות כשאנחנו מכורבלים במיטה או יושבים באיזה בית קפה בשבת בצהרים. משמעם לחלוק את החיים רק עם עצמך.

 

 

פרמטר ענק נוסף הפעם למשוואה, ידידה מאוד טובה, הדבר העיקרי שהעסיק אותי בערב הזה. נשמה טובה, ממש כמו אחותי אפשר לומר. גרנו כשותפים באותה דירה כמה שנים. טיילנו בחו"ל ובעיקר העברנו ביחד אלפי שעות שיחות מרתקות. התקשורת ביננו לעולם לא הבשילה למשהו מיני, כנראה לפעמים יש משיכה מנטאלית ללא משיכה מינית. זה היה הדדי וככה תמיד היה לי טוב. תמיד העדפתי לשמור את היהלום הזה במסגרת הידידות ואת ההימורים על סקס שיכול להרוס קשר טוב לעשות אם אחרות.

 

תמיד היה לה אופי דומיננטי, דעתנית חכמה, חברות שלה תמיד כינו אותה פמיניסטית כשהם מתכוונים יותר לפמינאצית.. למרות שלדעתי היא בסך הכל בחורה שיוויונית.. אבל לך תסביר מגדר לחבורת קופים שירדו עכשיו מהעצים אחרי הקטיף של הבננות. יכול להיות שמראש נמשכתי לאופי שלה בגלל התכונות הדומיננטיות, השבוע הייתה לנו שיחת גברים בעבודה, מישהו סיפר שהוא מחפש אישה כנועה שקטה ופסיבית. חבר שנון ענה לו שלפי התכונות שהוא מתאר הוא פשוט צריך לאמץ כלבלב.. בלי כל הכאב ראש שמסביב.

 

אולי ביום שאני אכן ארצה בחיי את התכונות האלו אני באמת יאמץ כלב.. רווק פלוס כלב זה סטטוס שנראה לי מתאים לעיר הזאת. בכל מקרה בשבילי אני צריך אישה עם מוח פעיל, עם רצונות דחפים ואישיות משלה. כזאת שאפשר להתיעץ איתה, להעשיר במשותף את החיים של שנינו, אני אוהב להתמסר, אין לי ספק שהיא תקבל הרבה יותר מהקשר הזה. קל לי לעשות בשביל אחרים מאשר לעשות בשביל עצמי. לגרום למישהי שאני אוהב להיות מאושרת בשבילי זה הישג אישי.

 

בקיצור, עם הזמן נפתחנו והתפתחנו..  סיפרתי לה על ההתנסויות המיניות מכל הסוגים שהיו לי במהלך השנים. וכן היא גם קוראת בבלוג הזה.. בהתחלה רצינו ללכת למסיבת חילופי זוגות אבל המוטיבציה של שנינו הייתה נמוכה מדי וזה לא יצא לפועל. מה שכן, וזו מחשבה חשבתי לעצמי בזמן האחרון, האופי הדומיננטי שלה יתאים לה בול לעולם השליטה הנשית. שתלמד צורה נוספת של הנאה בחיים.. בכלל אני אוהב להיות פסיכולוג לבנות לאנשים פרופיל פסיכולוגי ולנסות לנחש מה הדבר הצעד הבא שיעשה להם הכי טוב בחיים. ממש התמכרות אצלי.. 

 

 

מפה לשם, מגיעים לפליי פארטי

 

ברכב אני מתפקע מצחוק כמה שהיא מרגישה לא בנוח עם שמלה שחורה וקצת עקבים.. הרגעתי אותה שהיא הולכת להיות אחת הסולידיות בלבוש בערב הזה.. קצת לחץ וראש טוב משחרר הכול. אלכסיי כרגיל מעלה חיוך על פני כשאני רואה באיזה תלבושת קינקית הוא בחר להופיע הפעם.. באמת שאני חושב שהוא כבר לא יכול להפתיע יותר. אני משער שגם בסדום ועמורה הוא היה מושך תשומת לב.

 

כרטיסים, תו נשלט, מדרגות ואנחנו בפנים. מתיישבים לבירה קרה נרגעים, נכנסים לאט לאט לעניינים. נותן לה להרגיש הכי בטוח, צוחקים קצת ואני מתחיל לענות על שאלות שלאט לאט נהפכות להרצאה קטנה על BDSM בכלל ועל הפסיכולוגיה של הסדיסט והמזוכיסט בפרט. אנחנו יושבים על הבר ומונח שוט אדום ויפה לידנו.. המחזה כזה סוריאליסטי.. בהשוואה לבר רגיל יפה לראות דבר קטן שמשנה את כל התמונה.

 

בפינת עישון ניגש אליה נשלט איכותי, בלי גינוני בנאלים של ימי הביניים. מדבר בגובה העיניים ואני לא מאמין מה שהולך למראה עיני.. הייתי מבסוט אש... מסתבר שהלביאה שהבאתי ממש לא כזאת תמימה.. מפתיע במיוחד למישהי שזו הפעם ראשונה שלה במסיבת סאדו ולקפוץ ישר לפליי פארטי קצת הארד קור מסתבר יכול לתת תוצאות ממש טובות. הייתי ממש מאושר בשבילה, חיוכים דבילים ברחו לי מהאוזניים מדי פעם.

 

 

 

הגעתי במכנס שחור וגופיה צמודה שחורה, הבלונד בשיער והגובה נתנו לי מספיק לבלוט בשלב הזה. התכנון היה בהמשך הערב להתקלף מכל השחור ולהשאר רק עם חוטיני שחור מעור סקסי יפה שמשאיר את התחת חשוף מאחורה לכניסה של כל מה שצריך.

 

ציינתי ברף הכאב שלי עשר, זו כבר התקדמות לאחר שבפעם האחרונה רשמתי שבע. טוב, דברים שעברתי בחודשים האחרונים גרמו לי להאמין שאני מסוגל ליותר ממה שחשבתי. רשמתי גם ללא גבולות כי באמת הבנתי שאם האישה הנכונה אין גבולות. בעבר החשש שלי היה שאם אני כותב רף כאב גבוה מדי אני יפול על מישהי שבהצלפה הראשונה תשלח אותי לבית חולים. מסתבר שאם לא בוחרים פסיכופתיות זה לא באמת קורה. הדרגתיות זה שם המשחק ביחד עם יצירת אמון. גם הדרך לשמיים רצופה מדרגות. בכלל, סף כאב גבוה זה נושא טוב לבלוט בו בטבע כדי להיטרף. זה גם נושא שיחה לא רע בכלל. מצחיק שכאבים שפעם היו נראים לי מסוכנים היום נראים לי סולידים לגמרי. איזה פחד, אז קצת סימנים נו באמת..

 

פוגש בחורה מקסימה שהכרנו דרך הכלוב, נפגשים פעם ראשונה במציאות. זה היה בשלב ההנעה של הראש.. משחרר כמו שצריך. טוב ככה זה בדרך כלל עם הדברים האלו. קצת סמול טוק נחמד וקליל, קסם מרענן כמו שאני אוהב, רק חבל שהראש שלי עסוק בידידה שהגיעה איתי שבנתיים מפגינה כישורים של מלכה מנוסה..  מה שכן לפעמים יש הפתעות בחיים, המראה במציאות הרבה יותר טוב מהתמונות. 

 

עכשיו אני קצת אבוד, פעם שעברתי באתי במטרה להיטרף ואז באמת נטרפתי.. עכשיו באתי מראש בלי מטרה מוגדרת. להנות מהאווירה להתענג על יללות כאב של נשלטים חדשים שחושבים שהם גיבורים גדולים.. האווירה באמת מרגיעה וכמעט כתבתי רומנטית.. מוזיקה נעימה, מזגן שמקפיא את הביצים, במיוחד כשלובשים חוטיני, סשנים בכל פינה, הכל מתנהל בסדר ובשקט נעים כזה. באמת מקום יפה אחלה נוף..

 

 

 

בנתיים הידידה משתלבת יפה.הפתעה שבחלומות הכי ורודים שלי לא חלמתי. נשלט חרוץ לימד תוך ערב אחד בחורה ונילית לחלוטין להפליק לו עם שוט על הצלעות כשהיידים שלו קשורות במתקן קשירה. לשמש לה כסוס אנושי במועדון, לאפר לו סיגריות בפה, לתפוס לו את הפיטמות עם שרשרת. לטפטף שעווה רותחת על הבטן ואיבר המין. אוי ואבוי אם מפה מתחילים השמיים נראים הרבה יותר נמוכים ממה שחושבים..

 

יש בי משהו מתמסר יותר מדי, מראש באתי במטרה שהיא תהנה בערב הזה וזו הייתה המטרה העיקרית שלי. כשראיתי שהכל בסדר ואפילו מצוין הרגשתי קצת מיותר, בא לי דאון, לא היה בא לי כלום, במקום לגשת כדי לזרום עם כמה שולטות שנתפסו לי בעין העדפתי סתם לשבת. לקרר את התחת היפה שלי במזגן.. הרגשתי לחוץ, לא היה חשק ליזום כלום. 

 

למזלי נגשה אלי גבירה מלאה בלונדינית והחלה לגעת בי, הייתי פסיבי לחלוטין אמרתי לעצמי אם היא מובילה אני בפנים. האצבעות שלה מלטפות לי את הגב ואני עומד לא זז. מהר מאוד עברנו להצלפות באיקס שמישהו לא קשר אותו לכלום ולכן הוא יכול לעוף במקרה של קפיצה מהצלפה חזקה. ממש לא בטיחותי. כרגע רציתי רק כאב נקי בלי שום מגע. קצת אנדרופינים למוח כדי להעלות לי את מצב הרוח וזהו. 

 

לפחות נפלתי על מישהי מקצוענית.. אהבתי שהיא קלטה שהשרירים שלי מכווצים ושאלה אם הכול בסדר.  ליטוף הצלפה ליטוף הצלפה ויותר מזה אני לא יכול לבקש.. מזל שנפלתי על בחור נחמד שמייצר שוטים שהיא הייתה המוציאה לפועל שלו. אז עברו עלי עשרות סוגי שוטים וקיינים. סך הכול כאב רגוע ונחמד. קפצתי מכאבים לפעמים אבל בגדול הסשן עשה את העבודה.. המצב רוח שלי השתפר פלאים. 

 

מדברים תוך כדי. השיחות הכי אהובות עלי הם בין הצלפה אחת לשניה. אפשר ממש לפתוח דיונים מרתקים בזמנים הקצרים האלו.. שוב פעם הכתה בי המחשבה שדרך הכלוב לעולם לא היינו נפגשים אבל במסיבה הכל הרבה יותר מהר ופשוט.. בדרך כלל אני לא מתעסקת עם צעירים אומרת לי, סף הכאב שלהם נמוך מדי. נעים להכיר גברת. אני תמיד אוהב להפתיע. תחביב אישי..

 

הייתי חייב אם אני כבר כאן לאסוף כמה מספרי טלפון ופייסבוקים. אני מחליט לפי כימיה ובעיקר לפי שפת גוף כשאני ממהר. היופי הוא טוב בתור פרסומת לא בהכרח בתוך פרטנרית למשחקים משותפים. נראה מה יהיה גם ככה אני עם בלי ציפיות ומוטיבציה גבוהים מדי להיום.

 

 

 

מתכוננים לזוז אני מזכיר לידידיה שבאתי איתה לא לשכוח לקחת מספר טלפון מהנשלט החדש שלה.. חששתי בתחילה שיהיה לנו מביך ביחד אבל בסך הכול לא היה מביך מדי.. עשינו סשנים במרחק ראיה אחד מהשני והשמים לא נפלו מרוב מבוכה.. אפשר לומר שאני נרגעתי. 

 

מגיעים לבית לשיחת סיכום.. נושא הדיון האם שליטה חייבת להגיע עם גירוי מיני או יכולה להגיע גם בנפרד. היא מבולבלת ואני נותן לי טיפ שאני משתמש בו. לא למהר לקבל החלטות באותו ערב מה עושה לי טוב.. המוח שלנו זה איבר שמתפתח אני מזכיר לה.. לא סתם יש מושג שנקרא לישון על זה לילה.

 

מסיבה רגילה אבל בשבילי הסתיים ערב מיוחד.. לשמחתי אני אט אט יוצא מהארון, משתף בלי להתבייש את הסביבה הקרובה בהנאות שלי.

חיים פעם אחת. רק פעם אחת. לפחות נעשה את זה כמו שצריך, בלי בושה ובלי להכנע לתכתיבים של אנשים אחרים.

לפני 4 שנים. שבת, 29 באוגוסט 2015, בשעה 08:58

הייתי הכי סקפטי באותו ערב השבוע

 

תכננתי ללכת לקורס מדיטציה, לסיים את הערב הכי בשקט בבית.

 

מסתבר שתוכניות לחוד ומציאות לחוד.. יש משפט יפה במסורת היהודית: "האדם מתכנן ואלוהים צוחק"  לצמצם את המציאות לדברים שאנחנו מתכננים זה סתם קיבעון אנאלי, תכנון אנושי לא באמת נותן תמונה ריאלית של מה יהיה בעתיד.

 

בהחלטה של רגע שמורכבת מחרמנות ושחעמום נרשמתי לאתר הכרויות חדש ישן, אתר שהייתה לי בו הצלחה רבה בעבר, שילמתי מה שצריך, והופ אני משתמש רשום, בונה פרופיל עם ההדגשות הנכונות, מעלה תמונות אטרקטיביות. אחרי שהייתי מבלה באתרי הכרויות שנים עשיתי הפסקה בשנתיים האחרונות כף רגלי לא דרכה באתרי הכרויות ברשת, העדפתי לעזוב את האינטרנט ולהתמקד בהכרות פנים מול פנים בחיים האמיתיים. 

 

התחלתי בסריקה של האתר, חיתוך מדיוק של מה אני מחפש והתחלה של התאמת הודעות לכל פרופיל. פתאום אני קולט מישהי מוכרת לי מהעבר הרחוק, שולח הודעה לראות אם היא עדיין זוכרת אותי ולא מקבל תגובה. לאחר כמה דקות בינגו, יש זיהוי מתקבלת הודעה "התגעגתי!!!" חיוך נוסטלגי עולה על פני.. בהחלט יש מה להתגעגע.. היו לנו בעבר מספר לילות קסומים אפופי סקס שליטה וסמים.

 

מהר מאוד מתקדמים לטלפון ומיקום, הכתובת הזכירה לי סטוץ כושל. מתעלם ומקבל החלטה לצאת, מקסימום נסיים את הערב בארוחה טובה אם אני כבר בחוץ. מתקשר, קוד באינטרקום, מעלית, הדלת נפתחת ואני קולט את גודל ההפתעה.. מדובר במישהי שהיה לי איתה את אחד החיבורים הנדירים ביותר במיטה. ואוו כמה הייתי מביא ביד על הזכרונות המתוקים שלנו.. עברו שלוש שנים היא הסתובבה בעולם ביג טיים בזמן שאני נשארתי בתל אביב בעיקר, ממש רואים איך הזמן והנסיון באמת משנים את האדם.

 

חיבוק נשיקה וחירמון קצר ומתוק, וואי ממש מרגישים איך אכזבות החים יוצרים לנו ברקסים באישיות. איפה הימים שהיינו צעירים אופטימים שובבים ומתוקים. לא חשדניים ולא טראומטיים. אני ישר מנסה להעביר את השיחה למקומות אופטימים, למקום השקט והחם שהיה לנו פעם. מעלים זכרונות. חיוכים מהפעם הראשונה שהיא הגיעה לבית שלי והיינו צריכים לשמור בזמן הפעילות על השקט משאר השותפים.

 

היא נראית בול כמו שאני אוהב 10/10. חכמה פיקחית, תנועה חושנית. בלונדינית גבוהה. שיער חלק יפה ומבריק. חזק גדול, גוף חטוב ומעוצב. פנטזיה במציאות. הטירוף המוכר שלה עדיין נמצא לה בעיניים. אני בתת מודע אומר לעצמי אתה חייב לשתמש בכל כל התעלולים הפסיכולוגים שרכשתי בחיים כדי להקסים אותה. שתתאהב בי שוב כמו פעם.

 

יושבים בסלון מדברים והיא מוציאה אותי הכי סטנדרטי שיש.. אתה בכלל לא סוטה אומרת. כולם אוהבים את הדברים שאתה אוהב.. השיחה ממשיכה ולבסוף היא מסכימה שאני אולי באמת קצת סוטה.

 

היא יושבת לראות טלוויזיה כשאני שוכב לה על הרגליים ישבן למעלה ממש כמו בשיעורים באנגליה. חוטיני שחור סקסי עוטף בפיסת עור זעירה את הישבן הסקסי שלי. מפליקה מדי פעם ספנקים מתוקים בזמן שאני מנסה לסדר את הראש. תפסיק לחשוב תהתחיל להנות. דוחפת לי דילדו כדורים לתחת בעדינות. בקושי מרגיש שמשהו נכנס. מזל שאני מגיע תמיד עם חוקן לכל צרה שלא תבוא חושב בשמחה לעצמי. 

 

מנסה להתקרב אליה, לשחק לה בשיער ללחוש לה בצוואר, להצמד גוף לגוף, לתת לה להרגיש כמה אני יכול להיות טעים בשבילה. שיט מרגיש את החסימה. היא עדיין לא מספיק משוחררת.. משדל אותה לזיין לי את הפה, עם האגרסיביות הממכרת שלה ישר תופסת פיקוד, הזין שלה אמיתי.. פעיל בכל הספקטרום המיני אבל את הז'אנר הזה של משחק במגדר ובגבולות החברה אני מחבב במיוחד.. אאוט סיידר בנשמה שלי.. ללא גבולות.

 

אוהב את זה הכי הכי אגרסיבי שיש, הזין נכנס לי לגרון מתקשח ונעמד עד שאני כבר לא יכול לקבל אותו מרוב שהוא גדול,  אני מתחיל להשתנק ולקפוץ, מרגיש את הרפלקסים של ההקאה עולים ומתקרבים. החרמנות שלי מרקיעה שחקים והטירוף שלה הולך ונהייה חסר התחשבות. מאוהב בדמעות והטשטוש שמשחקי גרון עמוק עושים. כולי דומע, מקיא את הנשמה. בכי דמעות, כל מה ששתיתי מקיא החוצה על החזה והבטן שלי, זה ממש לא מעניין אותה, היא ממשיכה ואני מרוקן את הקיבה שלי החוצה יחד עם גל דמעות מתוקות של אושר.

 

הפסקה, הולך להתקלח, לסדר את החוקן ולהחליף את ריח ההקאה של הנוזלים שנמרחו לי הגוף. בסבון וקרר גוף עם ריח מחרמן. היא עדיין מעט מרוחקת. לא קרובה כמו שאני רוצה אותה. רוצה ליצור איתה מגע אינטימי אמיתי, כזה שהמוח שלי והמוח שלה יזדווגו בתשוקה. קורץ לה בחיוך להצטרף אלי למקלחת, כמובן שבמקום סיבון בגב שהבטחתי אנחנו מתחרמנים בצורה לוהטת משתפשים גוף לגוף בסבון ובקצף בשיאים של עונג מדהימים. "כמו זוג לסביות" היא צוחקת ואני מת על ההגדרה הזאת. על ארבע מקבל זין עמוק לגרון ומסיים במקלחת זהב מרירה לתוך הפה שלי.

 

חוזרים לסלון, השעה 4 לפנות בוקר ואני משכנע אותה להתחיל להתמסטל רמת החרמנות מזנקת לשמיים. עושה את עבודותו כמו שצריך. אט אט עולה אופוריה וחרמנות אדירה, מרגיעה את המחשבות ועושה את שנינו זוג שפנים בטבע העירוני הזה, שובבים חרמנים בטירוף.

 

מה שמעניין שזה סוף סוף פתח את העכבות הפיכולוגיות שלה, הקשר שלנו לפני שלוש שנים הסתיים בגלל שאני פחדתי מעצמי, רציתי באותו זמן חברה ונילית נורמאלית. אבל הקשר שהיה לנו תמיד נשאר לי חקוק בראש, את עוצמת הריגוש המיני שהרגשתי איתה כשהיא קשרה וזיינה אותי לא הרגשתי בשום זיון מופרע עם ונילית. זה אפילו לא התקרב לזה. היא היתה הראשונה שלימדה אותי שמילת ביטחון זה מושג לטירונים.. בסשן השני שלנו היא אמרה פשוט וברור, אתה יכול להפסיק את הסשן ברגע שתאמר את השם שלי. אבל באותו רגע אתה מתלבש והולך הביתה.. איזו ברירת גורל אכזרית.. והיא באמת הביאה אותי לשיא הכאב וההנאה שלי.

 

שוכבים במיטה כפיות, אני מת על ההרגשה הגברית הזאת לעטוף את האישה שאיתי ביד אוהבת תוך שהיא מתכרבלת לי לתוך החזה במתיקות תמימה. כיף להעניק את תחושת הבטחון הזאת. עד שעוברים למעשים ואז אני עובר למטה. שם הכי טוב לי. והאמת גם הכי קל. לא צריך לדאוג ולתכנן רק להתמסר להעניק ולהנות.

 

ישנים שעה מזדיינים חצי שעה, חוזרים על הסדר הזה עד הבוקר. בזמן שהיא מנמנמת אני מעיר אותה עם רימינג ארוך בחור התחת המדהים שלה, דוחף את הלשון עד הסוף, נושף אוויר חם וקר לסירוגים, מתענג לראות אותה מצטמררת. דוחף את האף פנימה ומשתמש בו כויברטור קשיח. מתוק מטופח ונקי, בא לי להרדם כשהראש שלי תחוב לה בתחת עד הבוקר. 

 

מנסה קצת להוציא את הדחף הדומיננטי שלי, עוברים ל 69 וכשהזין שלי מול הפנים שלה לא צריך הרבה להסביר לה מה צריך לעשות. היא מלקקת אותי בעדינות ואני בהדרגה מנסה להעלות את קצב הזיון של הגרון שלה. יושב לה על הפנים מכוון את חור התחת ישירות ללשון שלה, נחמד ולא רע אבל הרבה יותר כיף להיות הצד השני.

 

אין לי מושג מה השעה, אנחנו בחדר חשוך עם מזגן קריר ונעים, הדירה שלה מדהימה, במגדל חדש ויוקרתי בתל אביב, מאובזרת בצורה יוקרתית ואני מתפנק מכל רגע מהאווירה. מזדיינים שעה ישנים שעתיים הזמן עובר עד שמגלים שכבר השעה 11 בבוקר.. פשוט איבדתי כל תחושה של זמן ומקום. נשאבתי לסקס מערפל ומדהים.

 

הולכים לארוחת בוקר בבית קפה בשכונה, אין לי תאבון ואת השקשוקה שהזמנתי אני מעביר בשלמות לפח הזבל חוץ מהסלט שדווקא היה נחמד. כיף לשבת לדבר בחוץ  פגישת חברים רגועה אחרי טירוף החושים שעברנו ב 12 השעות האחרונות.. אין ספק אני מאוהב באורח החיים בתל אביב.

 

חוזרים לדירה לעוד סיבוב, אני מתפרע עליה בזיון אגרסיבי, די כמה כבר כמה רוע אפשר לבלוע. באמת מאושר בגלל שעכשיו האווירה כבר ניחוחה ושקטה. מסתובב חופשי בבית שלה מנסיון החיים שלי למדתי, אני נפתח בקלות לאנשים חדשים. מרוב שאני עושה את זה מהר ועמוק אנשים לפעמים חוששים שאני משחק איתם בזמן שאני הכי אמיתי שיש. אף פעם לא הבנתי מה כבר יש לפחד כשאני מזהה מולי מישהי שהיא בדיוק מה שאני רוצה ואוהב. אני פשוט יודע שאנחנו מאוד מתאימים ביחד. והתחזיות שלי מאוד מדויקות. אין חסימות אין הסתרות. מדברים על החיים כמו שני חברים טובים. כבוד הדדי. מת על השיחות האלו, עבורי הם הדובדבן של הקצפת של הסקס שלי.

 

מחליפים נשיקות וחירמונים קצרים מדי פעם, כשאנו עוברים בבית אחד ליד השני, נתקעים לליטוף חושני, החשק המיני של שנינו אדיר ולא יודע שובע, החזקתי את עצמי בהפסקות כדי לא לגמור מאתמול מה שהשאיר אותי שפן חרמן באופן קבוע. הבעיה אי אפשר להרדם מרוב חרמנות.. מתעורר כל שעה שעתיים כדי להרגיע את הנחש שיש לי בין הרגליים הוא מחפש לאיזה מחילה לברוח.

 

ישב במרפסת שמש ערום, מסביב חלונות ובניינים עם אנשים וכולם על הזין שלי.. לובש רק משקפי שמש, נותן לשמש החמימה לשזף את גופי שהיה ביממה האחרונה רוב הזמן בחושך. לא ישנתי טוב, אני הרוס גמור, לא יכול כבר לחשוב על סקס, מרגיש שאני עובר כבר להיות מכני במיטה ואני שונא את זה. זה הזמן לעצור חושב לעצמי. קצת שיחות על החיים, העולם, אלוהים. תמיד מסקרן אותי דרך אלו משקפיים אנשים רואים את העולם.

 

בקושי עומד על הרגליים מרוב חולשה, שותה כוס מים, נפרד בנשיקה ובחיבוק שכמעט הפכו לעוד סיבוב במיטה. יוצא ממנה לרחוב מתפלא שיש בחוץ שמים וציפורים. אני מת מת מת מרעב.. נוסע לפילדלפיה.. הדבר הכי ממכר וגם עושה צרבות בתל אביב. מזמין כריך אנטריקוט קלאסי עם גבינה וטבעות בצל. אוכל ואוכל ואוכל עד שהפחמימות מחזירות לי את הכוחות. 

 

חוויה מטורפת, מרתון 24 שעות של סקס כזה טוב חייתי ואינטנסיבי כבר מזמן לא היה לי.. בסוף עוד אני מגלה שהשובבה הזאת שיחקה בפורנו בארצות הברית. מגיע לבית ומוצא בקלות את הסרטים שלה. עכשיו מבין למה השחקנית הזאת תמיד הרגישה מוכרת.  מליוני זרעונים רוקנתי על הפורנו שלה.. חוויה משעשעת ומגניבה שעוד לא הייתה לי.  אני תמיד תמיד אני אוהב הפתעות בחיים.

 

נפרדנו, למרבה ההפתעה היא הציעה להפגש שוב בערב אבל אני כבר לא עמדתי בזה.. די אני לא סופרמן. העדפתי להשאר בבית עם המוזיקה השקטה והמחשבות שלי. לסדר הכל בראש. חשבתי לעצמי משהו מדהים, דבר ראיתי מספר פעמים שחזר על עצמו אצלי ואצל חברים. מי שהיינו דלוקים ושכבנו איתו לפני כמה שנים סיכויי ענק שיהיה לנו חיבור וקליק מדהים גם היום. דבר לא נעלם מההתאמה של המוחות שלנו.

 

משהו מדאיג קורה לי בראש, 90% מהפנטזיות שהיו לי כבר הגשמתי בחיים. למצוא משהו חדש מסעיר ולא סתם בנאלי זו כבר כמעט משימה בלתי אפשרית. מה שכן לשמחתי גדלו לי עוד כמה תאים בקורטקס. היום אני יותר ויותר מתחבר ברמה הנפשית. זו חוויה אינסופית. כל אדם הוא עולם ומלואו. אוהב לחדור למוח של הפרטנרית להבין מה עושה לה טוב ולדעת לספק לה את הטוב הזה. מוצא שלהתמסר למישהי אחרת כיף הרבה יותר מלהתמסר לעצמי. אין ספק שהמהנדס שבנה אותי עשה כמה שינויים חריגים על לוח התכנונים. העיקר שיצא משהו סביר.. בכל מקרה ככה הסתיימו להם 24 שעות של טירוף חושים. הזמן עצר מלכת מרוב שהיה מדהים.

 

חשבתי לעצמי האם נפגש שוב, הייתה סיבה אחת ומרכזית שחיזקה אצלי את המוטיבציה..

 

יש לה טלוויזיה 42 HD. באיכות מדהימה עם פלייסטיישן..

זו כבר באמת סיבה אמיתית לשמור על קשר :)

לפני 4 שנים. חמישי, 20 באוגוסט 2015, בשעה 09:41

כשנגמר לכתוב מה שאקטואלי 

 

עוברים לכתוב על חוויות שהחיים זימנו לנו בעבר

 

השנה 2006. נער בן 19, עובר לגור בעיר הגדולה תל אביב. כמו הרבה נערים בגיל הזה הנער סקרן, חרמן, ובעיקר מבולבל. כשאני חושב על זה היום, חריג למדי שהחשיפה הראשונה שלי לשליטה הייתה במציאות ולא באיזה קטגוריה חדשה של פורנו. אפשר לומר שזה היה אפילו אקראי לגמרי. בחיי שאפילו לא ידעתי שיש כזה ז'אנר בפורנו. כל שכן שלא חלמתי שיש קהילה שלמה של סוטים וסוטות שאפילו מתגאים בזה.

 

יום שישי, ערב של קיץ חם ודביק, ארוחת שבת מאולתרת אצל כמה חברים. כמה שיחות בנאליות ואוכל מעפן של צעירים. "בא לך לצאת איתנו לבלות במקום נחמד" שאל אותי חבר שגדול ממני בכמה שנים. באותם ימים רציתי רק להכיר כל פאב ומועדון בעיר הזאת וכמובן שהסכמתי בלי לשאול אפילו לאן, הוא בלע חיוך מסתורי ואמר שיהיה לי מעניין.. 

 

 

 

לקחנו מונית ויצאנו ליפו, אני זוכר את גרם המדרגות הארוך בנוף העתיק והישן שסביבנו, ניגוד חד לרחובות והכבישים של תל אביב.  הכניסה למקום הייתה מוקפת נורות ונצנצים צבעוניים לכבוד חג שהשד זוכר מהו. כמה שאלות של סלקציה בכניסה, קצת גימגומים ואני בפנים, מזל שבאתי עם חברים שהכניסו אותי. את העולם המוזר הזה שנגלה לעיניי כשנכנסתי פנימה אני יתקשה לשכוח עוד שנים רבות.

 

מוזיקת מטאל כבדה, נרות ונשים בלבוש פרובוקטיבי. על הבמה אישה קשורה עם גאג אדום בפה וגבר חטוב שרירי חצי עירום לבוש בחגורות עור מכה בה עם שוט על ישבן שהולך ומאדים. הכל היה נורמאלי להפליא. כאילו זו עוד פעילות שגרתית. כשאני חושב על זה כיום, מפתיע שלא הזדעזעתי, שלא רציתי ישר לברוח מסרט האימה הזה. כנראה תמיד הסקרנות והפתיחות היו משהו מובנה בטבע שלי. אולי זה משהו בגנים ההולנדים שקיבלתי מההורים.

 

 

 

החברים מסתכלים עלי מחייכים, מרוצים שאני לא רוצה לברוח להם באותו רגע מהמקום. רגש חייתי נדלק אצלי בלב, אך אני זוכר שהתביישתי מהם. באותם זמנים הייתי מספיק פתוח לדחפים ולתשוקות שלי אבל סגור וחושש מה יחשבו עלי האנשים השפויים שסובבים אותי בחיים. טוב, הם קולטים שאני אדיש ומתפנים לפלרטט אם כמה בנות שהם כבר הכירו מבילויים קודמים ואני שמח שקיבלתי קצת זמן לעצמי.

 

תמיד אני אוהב לחקור דברים חדשים לבד, ככה הדעת שלי לא מוסחת מדברים אחרים. מביט באנשים המוזרים האלו ומנסה להבין בכוח המוח שלי מה לעזאזל הם עושים. אני זוכר שהיה לי ואקום מוחלט במוח. אין שום הסבר הגיוני מה הקטע של המקום הזה. בקומה התחתונה אני זוכר אישה עומדת ערומה עם דילדו תקוע כאילו היא רגילה כל ערב לעמוד מול עשרות אנשים, קשורה עם ידיים מאחורי הגב וחפצים תקועים לה באיבר המין. גבר עם שיער כסוף מטפטף עליה בשלווה שעווה רותחת על הגב. פשוט עולם משוגע אני אומר לעצמי. מסקרן אבל לא מחרמן חשבתי לעצמי ולכן עברתי לקומה העליונה לחקור מה כבר יכול להיות שם.

 

כאן היה כבר יותר מעניין, זוכר כמה שובבות בבגדי עור צמודים סקסיים צוחקות אחת עם השניה בדומיננטיות מקסימה כזו. המבטים שלנו הצטלבו ואני הורדתי את המבט במבוכה וחרמנות עזה. הן השתעשו לעצמן עם כמה גברים במשחקי סוס וגבירה ואני הבטתי מוקסם. זה לא היה ניצול ורוע כמו שחשבתי אלא פשוט משחק מהנה לשני הצדדים. ישבתי בצד החדר ופשוט הייתי שם. הגברים היו כנועים ושלווים וניסו להוביל את הגבירה שלהם על גבם, עד כמה שאדם אנושי יכול לסחוב מישהו אחר בתור סוס.. כמה צעדים לפה ולשם, בתוספת הצלפות עם שוט ארוך ודק בישבנם לצורך דרבון הסוס האנושי.

 

 

 

אני מת להיות מתחת לידיים שלהם חלפה מחשבה במוחי, המחשבה דיגדגה לי בראש. זו הייתה תקופה שגיליתי כל שבוע משהו חדש על המיניות שלי וגם ככה עפתי בתוך טירוף החיים האלו, פשוט זרמתי בלי לחשוב. לא פחדתי מעצמי. אמרתי לעצמי שאני צריך להיות נאמן לעצמי גם לדברים הכי אפלים והזויים שאני אגלה בנפש שלי. אחרי הכל אלו חיים חד פעמיים שהם רק שלי וזין על כולם. מקסימום חשבתי, אחרי שאבין מי אני אנסה לגשר בצורה הגיונית בין העולם הפנימי שלי לעולם הכללי של שאר האנשים שנמצא שם בחוץ.

 

הסתיים סשן של אחד הסוסים האנושים, הגבר נעלם ונשארנו רק אני, בשר טרי צעיר ויפה ושני בחורות בבגדי עור צמודים. המתח אכל את האוויר, אחת מהן סקסית ומלאה עם שוט ביד, הביטה בי במבט רעב, אוי איך אני אוהב את ניצוץ הטרף הזה. רק היא והחברה שלה נמצאים איתי עכשיו בתור כוך קטן, סטייל ימי הביניים כזה עם קשתות ותקרה מעוגלת יפה. בדיוק האינטימיות שהייתי צריך באותו רגע. מחשבה רצה פתאום בראשי כשהבנתי מה הולך להתרחש. שיט, מה לעזאזל עם החברים שלי יבואו לחפש אותי וימצאו אותי באמצע הסיטואציה המשפילה הזאת אני חושב לעצמי בחרדה.

 

 

 

הלב שלי מתחיל לדפוק, אבל הכל הלך כל כך מהר, מבט, חיוך זדוני ותנועת אצבע קטנה ששלחה אותי לריצפה. אני פשוט לא שולט בזה והסיטואציה מובילה אותי. כל כך רגוע וטוב לי פתאום. מביט בגובה העיניים על מגפיים שחורות, נושם ריח מחרמן של בושם נשי מרענן. המזגן היה קריר ונעים. רגל הונפה לאוויר ומישהי התיישבה על גבי בטבעיות. ואוו המחשבה.. הכוס של הבחורה השובבה הזאת שהתיישב לי צמוד על הגב מחרמן לי את הצורה, מדמיין שאני מרגיש את הרטיבות, המוח שלי כבר מזמן הפסיק לחשוב ועכשיו הוא רק מקבל פקודות.

 

מובילה אותי בחדר במעגלים ואני מתאמץ להחזיק את כובד משקלה על הגב. מנסה ללכת זקוף וחזק לא להיות שברירי וחלש כמו הגברים שהיו לפני. אני רוצה להרשים אותה, אני הדבר הכי קרוב לסוס אמיתי. הצלפות קלות ומדגדגות על הישבן עם השוט שהיא החזיקה ביד. אני זוכר שפחות התחברתי אבל ספגתי. אהבתי יותר את המגע, השפלה אינטימית ישירות בלי תיווך של חפץ אחר. אלו היו רגעים מיוחדים של החיים.

 

ככה שיחקנו חצי שעה בערך, המוח שלי לא היה איתי, מתגעגע להרגשה עד היום. סטירות עדינות כאלו שרק גרמו לי לפנטז על המגע העדין של היד שלה על הפנים שלי שוב. הבנות התחלפו בינהם בזמן שתמיד זאת שעומדת מהצד מדרבנת את השניה להיות יותר אגרסיבית. זכור לי שדבר אחד העסיק אותי בראש, התנהגותי הייתה טבעית אך חששתי מהשאלה האם זו הפעם הראשונה שלי, חששתי שאם אני יענה בחיוב הן ירתעו ויעזבו אותי לבדי. תאמינו לי, זה הדבר האחרון שרציתי שיתרחש באותו רגע.

 

 

 

התחושות היו חדשות, מטריפות, השפלה חרמנות וכאב התערבבו יחדיו לקוקטייל פסיכוטי. בשלב מסוים הרגליים שלי כבר לא עמדו בעומס והסוס היה צריך הפסקה בשביל אוכל ומים. נפרדנו בחיוך שובב ירדתי לבר לקנות קולה עם קרח, מעולם לא הייתי טיפוס של אלכהול. הלכתי לפינה צדדית לסדר את הראש לנסות להסביר לעצמי מה לעזאזל עברתי עכשיו.

 

הראש שלי היה מוצף. לא הצלחתי בשום פנים לקטלג ולסווג בצורה הגיונית מה שעברתי פה עכשיו. למה לעזאזל נהניתי מהדבר הזה אני זוכר ששאלתי את עצמי. זה בדיוק ההפך מהמיתוס הגברי החזק חשבתי לעצמי, אבל היי, מצד שני זה עשה לי טוב לאללה חשבתי לעצמי. כשמחשבות תקועות בלופים בראש, הם רק חוזרות על אותו הדבר שוב ושוב ושוב, כשנגמר הדלק למוח פשוט נשארים עם כאב ראש בלתי מוסבר.

 

היי לאיפה נעלמת? חיפשנו אותך, שאל החבר שאיתו הגעתי למועדון. התעוררתי מהמחשבות ועניתי, המוזיקה למטה דפקה לי את המוח אז חיפשתי מקום שקט לשבת עניתי.. טקטיקה של ילד טוב ירושלים שעוד תלווה אותי הרבה בחיים כדי חפות על הדחפים הסוטים שלי.. אתה נהנה פה שאל, ואני התאמצתי להראות משועמם ואמרתי כן לא רע פה..

 

 

 

הערב הסתיים בהתפזרות רגילה של חברים.. אין לי מושג עד היום מה הן עשו שם. ולהם אין מושג מה אני עשיתי שם.. גם ככה אנחנו כבר לא בקשר היום. אבל ביום הזה למדתי משהו חדש על עצמי. גיליתי משהו חדש שעושה לי טוב. עדיין התכופפתי ללחצי החברה. המשכתי בזרם הרגיל, לחפש לזיין כמה שיותר, להרשים להראות חזק ומצליח. אבל מאז תמיד הנשים בחיי היו עדינות מדי בשבילי..

 

נשארה לי פינה בלב, ידעתי שיום אחד אני אקח פנס ואנסה להאיר את החור האפל הזה בנשמה שלי. להבין עד הסוף מה הולך שם. לחצי החברה בשנות ההתבגרות היו חזקים. לפעמים פחדתי מעצמי. ניסיתי להדחיק אולי זה משהו חד פעמי שיעבור אמרתי. אבל כמו בחיים, כשנתקלתי בחוויה בפעם השניה הבנתי שהניצוץ שלי רק הולך וגדל.. 

 

 

מאז ועד היום עברו מים רבים בנהר.. חוויתי כאבתי אהבתי

כשאני חושב על הימים האלו, אני מתגעגע לתמימות..