ברית דם

"תעצור פה, ניראה לי פסטורלי"
עוצר.
אנחנו נכנסים לאיזה שטח מרוחק מהכביש. במדבר.
"אני מת על הראש שלך"
הוא נלהב, עוד חוויה. ובסך הכל הוא חנון מצוי, כזה שבשעה עשר בלילה מתקלח, מצחצח שיניים ומציע "באה ליחבוקי במיטה?" כל מה שמחוץ לחדר שינה, ניראה לו הוליוודי.
הוא כבר יודע שלא נחזור לרכב מבלי שנתאחד עם הטבע.
התיישבתי על מיני סלע שמצאתי. הוא נעמד מאחורי, מעסה לי את הכתפיים ואנחנו ממשיכים את השיחה שהתנהלה ברכב.
כשהוא נכנס להרצאה, כולו שם. חייבת לציין שלפעמים זה משעמם, את הפואנטה כבר הבנתי, אני לא צריכה הסבר לגבי כל הרקע הכללי, הוא חייב להרחיב. אינטליגנט ברמות קשות ומשעממות. אבל, כשאוהבים, אוהבים גם את מה שלא אוהבים.
הדרך היחידה שלי לשבש אותו ולהוציא אותו מעולם הספר, היא לעורר אותו מינית.
הסתובבתי אליו.
הוא הסתכל אליי, חצי חיוך וממשיך "...וזה לא שהם לא רצו להתקומם, הם פשוט לא יכלו..."
אני פותחת את הכפתור של המכנסיים. הוא שותק ומסתכל עלי "הבנתי אותך..."
"מה הבנת?"
"שאני משעמם אותך"
"אתה יכול להמשיך"
הוא כבר אצלי בפה
"איך אני יכול....הוי מתוקה שלי..." (חנון אמרתי..)
שכבנו על החול, הוא נשכב על הגב ואני רכבתי עליו. רכיבה במדבר מאז ומתמיד הייתה חוויה....כל המרחבים...הצהוב בעיניים...ציוץ ציפורים...מדי פעם בזזזז של משהו....פתאום הוא מתחיל להקפיץ אותי 'פששש' אני חושבת לעצמי ועוד פעם הוא מרים במהירות את הישבן ואני באוויר. רכיבה מטורפת. ככה הוא ממשיך עד שהתפוצצנו יחד.
נשכבתי מעליו, כשהוא עוד בתוכי, פתחתי עיניים כדי להסתכל עליו ופתאום חשכו עיניי.
הבנאדם שכב על נחיל של נמלים בגודל מפלצתי. קמתי בבהלה.
"תראה על מה שכבת!!!" אני כמעט צועקת.
הוא קם ומתנער
ואז אני יושבת על המיני סלע הזה ובוכה מצחוק.
כל החלק האחורי שלו אדום מפוצץ מעקיצות.
ואני חשבתי שהוא למד טריקים ברכיבה....

כזה רגיש...

אנטיביוטיקה לעשרה ימים.....