אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

ברית דם

כשהיינו ילדים, היינו קבוצה של 4 חברים טובים. ישבנו בערב אחד וניסינו להעלות את בוב מארלי בסיאנס. הכוס התפוצצה לנו ומהפחד הפכנו הכל, הדלקנו אורות וניסינו לשכוח. אבל אז התחלנו לשמוע צעדים מהתקרה. אחרי מה שקרה באותו הערב, נשבענו שתיקה לנצח וביצענו ברית דם. עד היום, רק ארבעתנו שותפים לסוד....
לפני 12 שנים. 14 במרץ 2012 בשעה 10:11

במסגרת ההכרות המעמיקה עם עצמי בזמן האחרון, הגעתי למסקנה שאני שלמה עם מי שאני ומה שאני מייצגת.
הבעיה שלאחרונה, גיליתי שאני מכירה את עצמי הכרות יחסית שטחית. עם כל המחשבות על מה מאפיין אותי לטוב או לרע, חשבתי שאני שלמה.
גיליתי שאני לגמרי רחוקה מלהיות שלמה. גיליתי שיש בי פאקים שהצליחו איכשהו לחמוק ממני בניתוח המערכתי שביצעתי.
לפעמים, לא מספיק לעמוד מול מראה, לפעמים צריך ממש לעבור טיפול כירורגי על מנת לאתר את הבעיה.

פתאום אני מוזרה לי...
יש לי תובנות רבות לגבי זה שאין לי תובנות בכלל...
העיקר אני מתהלכת כמו טווס ומספרת לחצי עולם שעברתי תהליך עם עצמי והשתפרתי.
הדרך עוד ארוכה!

הנחמה היא שבכל זאת יש קרקע יציבה של רצון לאתר את מה שלא טוב:)

ורק שתדעו לכם...להיות שלמים עם עצמנו, זה לא אומר להיות שלמים גם עם מה שלא טוב בנו. להיות שלמים עם עצמנו, זה לדעת לחשוף את מה שלא טוב בנו ועליו לעבוד. וקשה.

בהצלחה גם לי:)


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י