לפנק-לפנק-לפנק...

הוזמנתי להשתתף בפאנל,

יחד עם אישי ציבור, מומחים ומכובדים [ לא כמוני 😄 ],

נשאלתי ע"י המארגנים:

איך להציגך ?

מה לרשום על הלוח המציג אותך ?

"איכותי לשירותך"...

מה השאלה ?  :)

מבין חברינו, ובכלל, אני באמת נחשב כבעל טוב,

אולי לא הכי טוב, אבל במקום טוב בראש הרשימה :)

והנה, דוגמא מיצגת,

אישתי כותבת לי - "אתה יכול לקפוץ לסופר לקנות (דבר-מה) ?",

אני דיי עסוק ועונה לה: "אני מעדיף שלא, אני באמצע משהו חשוב",

אז היא מגיבה לי: "טוב"...

זו אישה מדהימה, כה מתחשבת ונעימה,

שהרי היא יודעת את כמיהתי להישלט,

אבל - היא לא יודעת לשלוט...לא לכל אחת יש "את זה"...

שהרי מצד שני,

אם (היא) היתה לי גבירה,

שהיתה מבקשת (אפילו לא "דורשת"),

ישר הייתי מתייצב למילוי המשימה...

זה טוב ? זה רע ?

כנראה כבר לא אדע...

למרות שבחיים אין שחור / לבן,

אלא הרבה אפור :)

אני איש של ניגודים...

אם פוגשים בי...

תאמרו שלום...

בכל זאת, אנו כבר מכירים :)

את גופי העירום כבר מכירים,

מידי פעם אני גם לבוש 😄  

אני אוהב אנשים עם תפיסה מהירה,

כאלו שלא צריך להסביר להם "יתר על המידה",

אנשים שקולטים ענין מהר,

ברגע שצריך להסביר דבר שאמור להיות ברור,

זה כבר לא זה...

כן, אני רוצה שהיא תזהה הצורך הזה שבי,

למה ?

כי זה גם הצורך שלה...

הכי פשוט...

היא נרדמה,

ואני, הכי עירני,

חושב, מפנטז,

יד ימין מלטפת,

מעלה ומטה,

מדמיין אותי הכי למטה,

מנשק לבהונות הגבירה,

שלקחה אותי תחת חסותה,

לא רוצה לגמור,

רוצה לאונן עד אין קץ,

עד שהעונג מתפרץ...

מכירים את הבדיחה על הקשיש המגיע לרופא,

הרופא מתעניין במצבו הבריאותי וכו',

בין היתר מברר עמו: "מה התדירות שאתה מקיים יחיס מין בשבוע ?",

הקשיש עונה לו בבטחון: "כמעט כל יום"...

הרופא מסתכל עליו בתמיהה...

והקשיש מוסיף: "כמעט ביום א', כמעט ביום ב'..."  וכך הלאה :)

גם אצלי,

אני כמעט בכל יום מוצא גבירה לסגוד לה,

מה זה מוצא,

יש לי פוטנציאל ל"גבירה" בבית,

מת להשתעבד לה,

חולה על כפות רגליה,

על ישבנה המטריף חושים,

אבל...היא לא רוצה לשעבדני...אין לה רצון...אין לה יכולת...

אין מצב הזוי מזה...

אין  :)

עוד יום מאחורי,

והגבירה לא לפניי,

כה רוצה לקבל פניה,

לסגוד אפיים לרגליה,

לחוות את שליטתה עלי,

לדעת שהיא מעלי...

"מלכה" בתשלום,

מפרסמת בפרופילה:

"גבולות - קמצנים !",

ואותה "מלכה",

אין לה מנוי...

"מלכה" שחררי 25 ש"ח,

זה אפילו הוצאה מוכרת עבור - "מלכה" בתשלום...

זה מה שנקרא - הגמל לא רואה את דבשתו.... 

רבות מחשבות בלב איש,

כאשר הוא חוצה הכביש,

בדרכו לעוד פגישה משמימה,

שאולי תביא שכר בצידה.

אבל האיש, הוא אני,

ואני כה רוצה שתסמני אותי,

ע"י מגפך,

ע"י מגלבך,

העיקר שאשא בגאון את סימנך...

בוקר של יום ראשון,

הוא בד"כ בוקר לא קל,

השבוע עוד יותר,

שבוע שנציין בו את יום הזכרון,

עבורי יום קשה מנשוא.

אבל על כך עוד אכתוב...אם אהיה.

והיום אני פוגש איזו לקוחה,

שלמרות שעשיתי עבורה עבודה מצוינת (!),

וכסף לא חסר לה,

היא "החליטה" שלא "הבנתי" את הסכם שכ"ט,

ולמעשה חובה קטן בהרבה ממה שצריך להיות,

אפשר לומר עלי הרבה דברים...טיפש - אני לא...

אני איש של מילה, איש של כבוד,

כאשר מבטיח משהו, חותם על הסכם,

אני אבצעו ככתבו וכלשונו, ולא אחפש דרכים להפר אותו,

ומצפה שכך ינהגו אחרים,

אך ציפיות לחוד ומציאות לחוד. 

וכיוון שאני איש של כבוד,

אולי נאיבי משהו,

אם הגברת הנכבדת חושבת שלא מגיע לי,

אצא ממשרדה,

אוותר על שכ"ט,

ואומר לה - "מקווה שזה ישמשך לתרופות",

זה סכום להרבה תרופות...

בקיצור יום ראשון קשה...

בכלל נראה שאני צריך לחשב מסלול מחדש...

גם לגבי חיבורי לאתר זה...