בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

לכל שאלה יש תשובה?

בלוג שמקווה שאצליח להוציא בו את האני הפנימי שלי, לעבור בו תהליך של חיפוש עצמי שלא בטוח שיוביל לאן שהוא אבל גם הדרך חשובה, חשובה מאוד
לפני 3 שנים. 28 בנובמבר 2021 בשעה 5:44

הכל התחיל מהחיבור שהיה לי עם חברה של אשתי (גלי)

תמיד היה בנינו איזה פלירטוט עדין, תמיד הייתה המשיכה, אבל יותר מכך לא קרה.

כמו בהרבה פעמים, אני נמצא בדירה של גלי. אשתי הייתה עסוקה ולא יכלה לבוא אז יצא שהיינו רק שנינו. אחרי בילוי בים שנינו ישובים על הספה ועוברים על הנטפליקס, מחפש מה לראות. 

"אז היית כבר בדאנג'ן?" אני זורק פתאום לאוויר. גלי עם מבט מופתע, של מאיפה זה הגיע. "שמעתי שאמרת למיה (אשתי) שאת רוצה ללכת לראות" המשכתי. "כן, חשבתי יהיה מגניב לראות מה יש שם" גלי יצאה מההלם. 

"זה מושך אותך? ניסת משהו בעבר?" אני שואל. "לא יודעת, לא ממש ניסיתי אבל היה לי את היזיז הזה שהיה קשוח במיטה". 

"כמה את חרמנית עכשיו מ1-10?" אני שואל באומץ. גלי אומנם הייתה מופתעת אבל שמרה על פתיחות "5, למה?" הוסיפה חיוך בסוף.

החלטתי ש5 זה אומנם קצת נמוך אבל מספיק בשביל לנסות להתניע את העסק. 

"תורידי את הטופ" אמרתי עם טון סמכותי שצברתי בצבא. "מה?" גלי צחקה מופתעת. "קדימה, רצית לנסות, לא?" לא וויתרתי. 

גלי לקחה כמה רגעים לחשוב ונעמדה ללכת לכיוון החדר שלה. "לאן את הולכת?" שאלתי, "נו, להוריד". "לא, תעשי את זה פה".

גלי שוב חשבה לרגע, לקחה נשימה עמוקה, חזרה לספה ובעזרת כמה תנועות היא שלפה את הטופ. גלי לבשה חולצה גזורה לגופיה מה שנתן לי את האפשרות לראות בפעם הראשונה את החזה שלה, אין ספק שהייתי חסר נשימה לראות אותה סופסוף בצורה כזאת.

 

"מה מצב החרמנות?" שאלתי שוב.

"7" 

 

המשך יבוא


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י