לפני 17 שנים. 20 במרץ 2007 בשעה 21:48
ארוס,
התעוררתי אתמול לתוך חלום בלהות, סיוט, חיכיתי שמישהו יעיר אותי ויאמר לי שהכל טעות.
יום אחרי, קוראת את המילים: EROS ז"ל, עדיין בלתי נתפס. עוד לא מעכלת, לא מפנימה, לא מאמינה.
כל כך הרבה כאב, צער, יגון ודמעות השארת מאחורייך...
ליווית אותי שנים, כבן זוג, חבר, רע, וגם ידיד אחרי הפרידה. עברת איתי לא מעט.
כמי שהיה אחת האהבות הכי גדולות בחיי, ואחד מן האנשים היותר משמעותיים בחיי,
אני זוכרת איך הערצת תכונת אופי שלי יותר מהכל, כל הזמן אמרת שאני אישה חזקה.
איך כל החוזק הזה התפרק אתמול ... נשברתי. לחתיכות...
לא מצאתי בעצמי כוחות לראות אותך נטמן באדמה, לא מסוגלת...
אין מילים בעולם שיוכלו לתאר את הרגשתי.
אין משהו שיוכל לשפר את הרגשתי.
אני אתאבל עלייך כל החיים.
לנצח תישאר אצלי בלב.
ע.