Diary Of A Cunt

לאצבעות שלי יש את השילוב ריחות האהוב עליי. סיגריות ומיצי כוס.

הוא פצע אותי במקום הכי כואב.

באגו.

בשבילי את מתה כי דפקת לי קטע מלוכלך.

שכחת מאיפה באת ושכחת מי גידל אותך.

https://peled.bandcamp.com/track/kapara

אני הכי אוהבת את עצמי שאני רוקדת מול המראה בתחתונים.

הוא גומר אותי.

אני כבר לא מסוגלת לשבת איתו לבירה מבלי לפרוץ בבכי. גם שאני מנסה לעבור הלאה הוא ממשיך לנעוץ בי סכינים. ממשיך לחטט בפצעים.

לא ברור לי איך הוא הצליח להגיע כל כך עמוק. איך במשפט אחד הוא מצליח להפוך אותי לשבר כלי. לבלאגן רוטט של רגש, בכי ונזלת.

אני שונאת את זה שהוא מכאיב לי ואז אומר לי שהוא אוהב אותי. שונאת את זה ושונאת אותו באותם רגעים. כי הוא לא אוהב אותי כמו שאני רוצה שהוא יאהב אותי והוא לא מכאיב לי כמו שאני אוהבת שמכאיבים לי.

הוא מכאיב לי בנשמה ואני לא יכולה בלעדיו.

אילת בינתחומי. קשה להשלים עם זה שהתבגרתי. כבר לא כיף לי. אני שיכורה ורזה יותר ב10 קילו מבלי לאבד קאפ סייז. מתחילים איתי על ימין ועל שמאל אבל בחרתי לברוח לחדר ולכתוב פה. די, נמאס לי מלראות ולהראות. נמאס לי מילדים שרק רוצים להסתכל לי על השדיים. בא לי אותו, בא לי את הבנאדם ההוא שאשכרה אוהב אותי בגלל מי שאני ומפחד לעשות את הצעד כי הוא לא רוצה לאבד אותי. הבעיה שאם אני אעשה את הצעד אולי אני אאבד אותו. 

נדמה לי שאני מאוהבת.

אני לא באמת יודעת, אני לא חושבת שאף פעם ידעתי איך זה להיות מאוהבת במישהו, תמיד הייתי יותר מאוהבת בזין שלהם, בידיים שלהם, בלשון שלהם ולא באמת בהם. הייתי מאוהבת באורגזמות, בהשפלה, בכאב. אבל לא בהם.

אבל אותו אני אוהבת. או בו אני מאוהבת, נדמה לי.

אני אפילו לא יודעת מה הגודל של הזין שלו ואני כנראה בחיים לא אדע.

כי הוא אוהב אותי, כמו שאח גדול אוהב אחות, נדמה לי. בצורה כזאת שהוא לא רוצה שאהיה של אף אחד מלבדו אבל גם לא באמת רוצה אותי בשבילו.

ואני? רק מחפשת לנעוץ בו סכינים, לראות את הפרצוף שלו מתעוות בכאב לא מוסבר כל פעם שאני מספרת לו על דייט שהיה לי, או את המבט הכועס כל פעם שאני מפלרטטת עם מישהו במשרד מולו.

אבל הוא? לא יעשה כלום. כי הוא פחדן או כי הוא לא רוצה.

אבל אני? בנתיים נדמה לי שאני מאוהבת עד שכבר לא אהיה.

לכי תגידי להם שזה היה בהסכמה. 

לכי תגידי להם שזה קרה כי כבר עשית רגליים ורציתי מישהו בניהם.

לכי תגידי להם שרק רצית מישהו שקצת מזכיר לך אותו. 

לכי תגידי להם שלא היית כול כך שיכורה. שזה בסדר, יכלת ללכת לרכב לבד הוא פשוט סחב אותך לשם כי ככה הוא יכול לחדור אלייך מהר יותר.

לכי תגידי להם שזה לא באמת באמת ניצול מרות. כי למי אכפת שהוא מספר 4 ואת דג רקק. את ילדה גדולה. את יודעת מה את רוצה. 

לכי תגידי לו שזה לא היה אונס, שלמחרת הוא מתקשר לוודא שהכל היה בהסכמה. 

לכי תגידי לו שאת לא באמת סגורה על מה היה ושאת לא מבינה למה הוא בכלל מתקשר אלייך כי ביקשת ממנו שלא יצור איתך קשר. 

לכי תגידי לו שכואב לך כל פעם שהוא מסתכל עלייך אבל כאב חד כזה מבפנים. 

לכי תגידי להם שאת לא תהיי כלי במלחמה הפוליטית שלהם. שאת לא הולכת להיות המסמר בארון שלו, לא כי הוא בסדר, אלא כי הם יותר לא בסדר. 

לכי תסבירי להם שזה לא כי את מפחדת, זה כי לא בא לך שעוד גברים שלא הזמנת יכנסו לך לכוס. 

לכי תגידי לכולם שזה לא היה אונס כשהם מתעקשים בשבילך שזה כן. 

עריכה: לא, אין פה פמניסטיות זועמות בשום שלב. רק חבורה של תרחים בני 50 שחושבים שהם יכולים לקבוע עבורי מה עברתי ומה אני מרגישה לגבי למטרת האינטרסים האישיים שלהם.

My life is different now I swear
I know now what it means to care
About somebody other than myself

שכחתי מה זה לעשות משהו בשביל אחרים. בשביל עצמי. בחצי שנה האחרונה החיים שלי סבבו סביב אדון אחד, המשרד.

אמרו שהעבודה משחררת, אז אמרו. אני פקעת עצבים. הכל מתוח, פקוק ועצור. אני מאבדת את העשתונות בשנייה וחצי על כלום והכל.

אני רוצה לישון. אני כמהה לעוד שעה שינה. לשעה בשביל עצמי. אפילו זמן לעשות ציפורניים בקושי יש לי. שכחתי איך האחיינית שלי נראית ומה הטעם של הקובה סלק של סבתא.

שכחתי מה זה לשכב על המיטה ולגמור, לגמור עם זין בכוס ואצבע בתחת.

אבל זה בסדר, כי בכל ההמולה הזאת גם שכחתי להתגעגע אלייך.

אולי חוץ מעכשיו.

ונילי לי נורא לאחרונה.

דייטים בברים שאתה צריך להכיר את הבעלים כדי להכנס.

סושיות פלצניות במרכז העיר.

חמארות כאילו אותנטיות בשוק אבל בעצם כולם שם היפסטרים תל אביבים שחושבים שבגלל שסבתא שלהם עיראקית והם מכירים את המילים של הפרח בגני הם כאלה אותנטיים.

מסיבות "מחתרתיות" במרתפים חשוכים עם הופעות פריצה של החברים ההיפסטרים שלך.

ובסוף הערב? לוקחים מונית אלייך, שמים את הריליס החדש של איזה הרכב שאני פשוט חייבת אבל חייבת לשמוע שבדיוק חתם באיזה לייבל זובי בברלין והם בדרך ללצאת מהארץ ואז אתה חודר אליי, בעדינות בהתחלה כאילו אני עלולה להשבר. אחרי כמה דקות אתה קולט את המבט המשועמם שיש לי בעיינים, הרי אתה לא טיפש ונזכר שבדייט השני שלנו אמרתי לך שאני אוהבת את זה קצת אחרת. אתה הופך אותי על ארבע ומושך לי קצת בשיער. מגביר את הקצב, חודר קצת עמוק יותר, תופס קצת חזק יותר. נושך לי את הכתף ושואל אותי אם זה טוב לי.

אז לא, זה לא.

ניסיתי, באמת שניסיתי. גם היה לי כיף, האוכל היה טעים, חלק מהמוזיקה באמת נכנסה לי לפלייליסט. אבל הזין העבה שלך לא באמת עוזר שאתה כזה משעמם במיטה. לפחות לי.

אני רוצה יותר. אני צריכה יותר. אני צריכה שתשתמש בי. שתזיין אותי. שתפרק אותי לגורמים ותשחק בכל חלק בנפרד. אני רוצה שתשב לי על הפנים ותכריח אותי לאכול לך את התחת, לא להסמיק ולהרחיק את הפנים שלי משם כאשר הלשון שלי קצת נודדת. אני רוצה שתלכלך אותי בזרע, תמרח אותו על כל הסנטימטר אפשרי בגוף שלי ולא תגמור בקונדום כי זה עושה פחות בלאגן. אני רוצה שתזיין אותי על כל משטח בדירה שלך ולא רק במיטה כי ככה יש פחות לסדר. אני רוצה שתקח את העונג שלך ממני ולא שתשאל כל שנייה אם גמרתי.

אבל הכי אני רוצה? שתפסיק לכבד אותי, לפחות במיטה. עבר מספיק זמן כדי שתראה אותי כמו שאני. זונה קטנה ומלוכלכת. טוב לא כולכך קטנה וגם לא כולכך מלוכלכת מאז שאני איתך.

אתה גורם לי להתגעגע אליו, לההוא שידע טוב מאוד לשים אותי במקום. לא, הרשה לי לנסח מחדש. אתה גורם לי להתגעגע ליחס שלו, לסימנים שהיו מעטרים את הגוף שלי אחרי כל פעם, להרגשה של החגורה שלו סביב הגרון שלי, לריח של השתן שלו כאשר הוא השתמש בי כהשירותים הפרטיים שלו.

אני מסתכלת עלייך ישן ובא לי שפשוט תקום, תגרור אותי מהשיער תרוקן עליי את השלפוחית שלך ותזיין לי את הגרון עד שתגמור.

אבל אתה כנראה תקום, תשאל אותי אם בא לי ללכת לבראנץ בסרווסריה, תצחצח שיניים ורק אז תנשק אותי.

כוסאמאשלך.

גמרנו. כי לא גמרתי אפילו פעם אחת איתך.

I feel lost.

צלצולי פעמונים
בתוך ליבי מהדהדים
על אם הדרך בי פוגש
ליבי הומה ומתרגש
עודני כאן למענך

דמותך הולכת ומתרחקת
כאן אני אל מול ביתך

עיני זלגו דמעות של אושר
חיי היו ימים של בוסר.