שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

רקוויאם לבלוג

תני לאבק להתפזר
אשאר רק סימן בשביל אלייך
החול את שפתייך ייצמק
ושינייך הלבנות - מצבה.
לפני 19 שנים. 16 ביוני 2005 בשעה 17:35

אדישות

אני אדיש
הנה אני יוצא מן הארון
ארון ה'אני-משחק-אותה-לא-אדיש'
טוב לי ככה, כמה מכם יגידו שלא
בטח אלו שגם יצאו נגד הלבדיות שבעולם
אז אני לא אשפוט ואחרוץ דין
אולי בעיני ההיות לבד הינו אתגר יותר מהיות יחד
לנהל זוגיות עם עצמי
להפרד מאישה או בעל, זה נעשה
להפרד מעצמך זה בלתי ישים
בלי לאבד עצמך לדעת

בקיצור
אני אדיש
אבל אני כבר מתחיל לפקפק בזה

אוקיי אני גם סקפטי בנוסף לאדיש

יומטוב וקיץ מהביל ומיוזע (הכי טוב במיטה בין הסדינים בין ירכי האישה, אבל אפשר גם בלי)

madeager - לעיתים אנו
גל הנשבר
על זיזי הסלעים
עטופי קצף מר
ניתזים כרסיסים
לעיתים אנו חוף
רדוף סערות וצללים
חוף מוזהב ורטוב
הממתין לליטוף הגלים.

כך תמיד אנו חוף
וסערות וגלים נשברים
לעיתים למצולות נשאבים
אך תמיד חוזרים ושבים
}{
לפני 19 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י