רקוויאם לבלוג

אז ככה
אני מתבטל
חוץ מהרבה עבודה
הלימודים קצת נדחקו אל הפינה האפילה
אבל לא נורא
הם יגיחו משם
את האהבה שלי למלה הכתובה,
למחשבה המתפתלת,
לרעיון שניצת בראשי אנשים שמתו מזמן,
את האהבה הזו כלום לא יכבה

אבל עכשיו אני מתבטל
בין אהוביי
בין אוהביי
וגם אם לא
אני נהנה לשחות בימים
עם חול בין אצבעות הרגליים
ומלח על השפתיים

לפעמים פשוט מספיק לגרום לחיוך אחד

שיהיה לילה טוב ומקסים לכל האנשים הנאורים
וגם לאלו החשוכים (פה זה כלוב, אז לא חסר חושך...)