בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רקוויאם לבלוג

תני לאבק להתפזר
אשאר רק סימן בשביל אלייך
החול את שפתייך ייצמק
ושינייך הלבנות - מצבה.
לפני 18 שנים. 29 ביולי 2005 בשעה 19:17

געגוע למשהו
למישהו ששם
נוגע לך בקרביים
אוחז בטלפיים
עמוד שדרה
זקוף ומתוח
מתכופף למראה
למחשבה על
שם אני שולט
על עצמי בקושי
כך אני מתמוסס
אויר במים
ושקט על פניי
תהום

נזמית לופתת - תהומות היאוש
גורלות טראגיים
של אנשים ריקים ונטולי כל ערך
המצטלבים זה בזה
והארץ הייתה תוהו ובוהו
שממה וריקנות,
שיממון מוחלט.
לפני 18 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י