שעת לילה מאוחרת. הוא יושב לידי. מכוניות בודדות חולפות מדי פעם. הרגליים שלי מונחות בחיקו. והוא מרוכז כולו בכפות הרגליים שלי. אני רואה את העור שלו הופך ברווזי לרגע כזה שנהיה לי אחרי שעושים לי נעים בגב. אני מנסה לרגע לצאת מעצמי להבין מהיכן מגיעה התשוקה המטורפת הזו שלו לכפות הרגליים שלי. והוא מתענג על כל קימור בכף הרגל. ישבנו ברכב. כל האורות דלוקים, ומי שהיה עובר לרגע היה רואה מחזה מרהיב. גבר רכון מעל כפות רגליים וכולו מרוכז בהן בצורה מעוררת השתאות. אני הייתי נפעמת 😄 הוא מעביר אצבע עדינה על העקב. נוגע לא נוגע. כמו מכין את עצמו נפשית לרגע הזה. מביט בי כמו מחכה לאישור לטעום את העקב. ואז זה הגיע - הלשון שלו מלקקת בתאווה מוחלטת כל סנטימטר מהעקב. ממשיך לכיוון הכרית ההיא, לפני הבוהן. כאילו הבוהן היא הקינוח שלו, והוא רק התחיל. והוא יונק את הכרית הרכה. מתאווה ללעוס אותה. ידו האחת אוחזת בכף הרגל הצמודה לפיו, והשנייה בכף רגל שנותרה מיותמת לרגע כאילו אומר לה אני כבר אתך. הלשון שלו מעסה את החיבורים שבין האצבעות. ואז יש את שני הקווים האלה במעלה הרגל אלה שבולטים כשמרימים את האצבעות כלפי מעלה. ואני רואה אותו מסניף את השקע הזה. ונושם את כף הרגל כאילו זו הייתה בועת האוויר האחרונה ביקום.
וזו הייתה שעה נהדרת של עוד הרבה תיאורים חיים כאלה או אחרים.
אני ישבתי לי שם בעיניים עצומות, מתענגת על כל רגע. מרגישה את השלווה הזאת שיורדת עלי בכל פעם שהוא מניח את עצמו שם.
ולרגע הרגשתי צורך להסביר את זה לעצמי - את הרוגע הזה שמשתלט עלי ברגעים כאלו - והחלטתי לצאת מהארון... :)
נעים מאד קוראים לי טורפת. ואני מכורה.
אני מכורה לכל עינוג כל שהוא שקיים. אני מכורה לתחושות של הנאה ועונג. אני מכורה לדברים שעושים לי כיף וטוב בגוף וגם בנשמה. אני מכורה לאפשרויות שניתנו לי בחיים. אני מכורה לתחושת היכולת שלי להכאיב. אני מכורה ליכולת שלי לקחת. ובאותה נשימה גם לתת בלי סוף. אני מכורה לחיים עצמם. אני מכורה לאושר. אני מכורה לחיבוקים. אני מכורה לכל סוג של תענוג. אני מכורה לזרמים האלה במעלה הגוף. לעקצוצים האלה בצוואר שגורמים לעור להיות סופר רגיש. אני מכורה לסערות של לפני. ואני מכורה לשלווה של אחרי.
וחשוב לא פחות - אני *גם* מכורה לפוט פטיש. מהצד שלי כמובן. (ולא נפלו עלי השמיים).
החיוך המאושר שלו מול כפות הרגליים שלי. השלווה שנמסכת בי תוך כדי. תחושת ההערצה שלו למקום בו נמצא , תחתיי. שם למטה. התאווה שבטעימה. התחושות של הדיגדוג הקל. העיסויים העמוקים שמורגשים מתחת לשכבות העור. הליטוף האובססיבי. מציצת האצבעות. ההסנפות האלה שלו. הנשימה שלו משם. לחקור לו את הגוף עם כפות הרגליים. ללטף לו את הפנים איתם. וגם לבעוט כשהוא מדגדג יותר מדי..
אני מכורה. וזה אדיר :)
אז כף רגל היא המקום הכי נמוך שאתה יכול לרדת אליו. לא צריך להוריד את המבט למטה. ויש את בלוטות הזיעה שנמצאות שם שמפרישות את אותם החומרים כמו איברי מין. ויש השערה שהפטיש מגיע ממקום של התניה קלאסית - שכפות הרגליים נקשרות בתודעה למשהו מיני. ויש את אלה שחזרה על הפעולות האלה מפצה על מאורע טראומתי כל שהוא שמעורבים בו כפות רגליים ויש כל כך הרבה השערות וסברות שונות לגבי הסיבה האמיתית להיווצרות פטיש של כפות רגליים. ואין לי השערה טובה לסיבה ש*אני* אוהבת את זה מלבד תחושה עילאית של עונג צרוף מזוקק וטהור.
ככה פשוט.
וכל זמן שכפות הרגליים האלה מחוברות לרגליים שלי וזה שמולי עושה בדיוק מה ואיך שאני אוהבת, אני מחייכת :)
חנוכה שמח.