ההתחלה:
אני קצת לייט הדד (יין מתובל :)), קור חודר עצמות בחוץ. אני במיטה תחת שכבות של כמה שמיכות ופוך.. :).
תוצאות נקודת ההתחלה הן חרמנות על מיליון קמ"ש בערך.
הבעיה:
בא לי לגמור בצורה קצת אחרת.. תבינו, לא כל יום עיר הבירה שלנו מושלגת... :-))
הפתרון:
בשביל מה לעזאזל אני בוחרת נשלטים כאלה נהדרים שמסוגלים להתמודד עם כל מה שיעבור דרכם, אם לא בשביל עיתות משבר כאלה בדיוק....?!
ואז נרקם לו רעיון..
התהליך: חלק ראשון
הוא מקבל מייל בסגנון (חלק מהפרטים צונזרו מחשש לבריאות הקוראים.. :)) הבא:
יש לך משימה ויש לך חצי שעה כדי לדאוג שהיא תבוצע כמו שצריך.
אני מסטולה שזה אומר חרמנות על ************* מהרגיל.
כרגע, אני שוכבת במיטה, מתחת ל*******, רוצה לגמור, הכי ********************* ממך. אז אתה הולך למצוא ********* בהן אתה תשלח לי הודעות בוואטצאפ, בלי הפסקה, עד שאני ******- (בינתיים אני פשוט ********** טיפות דם על התחת ****)
עכשיו - ************* לכתוב. - כמה זמן ייקח לי לגמור.. - תלוי בך.
ואני שוב אומרת - הודעות. ברצף. **** כמו שצריך. לא משפטים נורא ארוכים. כאלו שיגרמו ל*****ה***** ה****** שיש לי להידחף***** יותר ל*******.
תקרא שוב. כדי שתבין, כדי שלא יהיו טעויות, כדי שתוך חצי שעה אתה ************ לכמה ****, **** לי לגמור. כדי שאני אחייך. ו***** . ו*****.
אני מקבלת הודעת :"הבנתי יבוצע".
ואז (בתוך מסגרת הזמן, בתוך...) אני מתחילה לקבל צונאמי של הודעות. מילים בלי הפסקה ועלה לי חיוך שם באמצע כשחשבתי כמה כואבות לו עכשיו האצבעות.. (סוטה שכמוני).
השארתי את הפלאפון פתוח. ו..
את התוכן, אני משאירה בזיכרון שלי.
התוצאה:
כיף לי להיות שמחה מדברים ששייכים לי. גם ממנו. ואני מחייכת חיוך ענק (בדרך גם חושבת על טעמם המתוק של פעמים ראשונות בחיים, כמו עכשיו) ומרגישה גאווה שגם את הפסיכיות הכל כך נדירה שלי הוא מצליח לשרוד.
וזה - אגב אומר שהחלק השני והחשוב של התהליך התנהל לשביעות רצוני המלאה והמסופקת...
*סייברסמסקס
