הרבה לפני שבכלל ידעתי שיש אותיות ושאפשר לחבר אותן למילים ואז לעשות הקשרים לדברים מענגים, היו את אלה שחיברו וקישרו מילים למשפטים על אחוות נשים והיופי שבמושג הזה.
אז אני לא הולכת לכתוב על זה.
אני כן הולכת לחלוק, בעיקר עם עצמי את הדבר הכי לא מובן מאליו בחיים בכלל. ופה. בכלוב בפרט.
אומרים שהחיים, זה מה שקורה בזמן שאנחנו מתכננים תוכניות. ומה שמדהים כשהחיים קורים זה שהם כל כך דינמיים. ואנחנו בני האדם, יצורים של הרגל וסתגלניים באופי שלנו. ברוב הפעמים פשוט זורמים עם מה שנוחת לנו על מפתן הדלת. מה שהופך את הדברים האלה למשהו שאנחנו יכולים לחייך מיד לפני שמגיע הדבר הבא - זה איך אנחנו מתאימים את עצמינו למקום הזה.
ובואו אני אגלה לכם סוד - זה כל כך קל יותר כשיש עם מי לחלוק את מה שלא עובר לנו בעין במבט ראשון. זה הופך קל יותר כשמי שנמצא בצד השני של המילים/הכתף או האוזן הם אנשים חכמים, אוהבים מבינים והכי חשוב - מלאי פירגון ותובנות מדהימות.
אז קבל עם ושלושה וחצי קוראים שלי אני יוצאת מהארון ומכריזה על אהבתי הענקית לחברות מדהימות בכל קנה מידה שקיים, ועוד כאלו שהכרתי במקום השחור הזה (זה הרקע. תרגיעו ווקשה:-)).
ובמיוחד על היום. (נו, אחרי אתמול וזה..)
אז מילונגה אחותי הגדולה, כפרה עלייך. עם כל הפירושי רש"י שמתלווים לצמד המילים האלה. את שלמות את. ואלוקים "אשם" בזה.
ורומנטית את נהדרת. הצלחת לחייך אותי. שוב פעם. עם דמעות. וזה כל כך לא טריוואלי.
ואייזיס את משו מיוחד לגמרי. במיוחד על כוס קפה (3/4) רותח....
אתן פריבילגיה מיוחדת עבורי.
}♥{
