מהרהר בקול

כהמשך לשאלה שאאלתי,
האם לשלם עבור קשר של לשיטה, הוא חלק מהשליטה,

אני חושב שיש כמה מטרות בשליטה,

האם זה מבט על זוגיות,
ישנם אנשים שרוצים כך את מערכת הזוגיות שלהם,
להיות בשליטה מתחת למישהי מיוחדת ומיוחמת.

אך ישנם אנשים שיותר אוהבים את זה כאקט מיני חד פעמי,
כחוויה חדשה או חוויה מסוג אחר שהם רגילים,
אולי כאן טמונה התשובה לזה.

אם מישהו רוצה הוא יכול להעלות זה לדיון בפורום,
כמו שמישהי חמודה הציעה בתגובה,

ורק שיספר לי על זה שהעלה את זה,
שאוכל להנות מהתגובות.

יום נפלא.


האוויר על ימה של תל אביב משכר כתמיד.

היום קיבלתי הודעה מבחורה חמודה,
המגדירה את עצמה כשולטת,

והיא שואלת אותי,
האם אני בענין של סשן בתשלום.

עניתי לה, שלא.

אבל לאחר מכן חשבתי,
האם חלק מההנאה בשליטה,
היא לשלם עבור ה"קשר".

כי הרי שליטה, זאת הרגשת כניעה,
האם כשאני משלם עבור כך,
אני מרגיש שאני יותר כנוע?

אם יש צדק בזה,
אולי אפילו בקשר קבוע,
יש אנשים שכאילו משלמים עבור השליטה הזאת.

מחשבה שלא ידעתי על עולם הבדס''מ

אשמח לתגובתכם.
קצת להכיר משהו חדש.

יש משפט בעולם העסקים, שכל אדם נמצא בדרגה אחת מעל המתאימה לו,
{כך אמר לי פעם קליינט שלי}
ואסביר.

במקום עבודה מסודר, יש תהליך קידום רגיל,
למשל בבנק, העובד מתחיל כטלר,
מתקדם לשירות לקוחות פרטי,
באם הצליח עובר למחלקת עסקים,
באם הצליח, מנהל תיק אישי לעסקים,
וכן הלאה והלאה,

עובדי הבנק יוכלו לסייע מה הוא בדיוק מסלול ההתקדמות.

כאשר אותו עובד מגיע למקום שבו הוא לא כל כך מצליח,
הוא נשאר באותה הדרגה,
ואז יוצא שבדרגה אחת פחות, הוא הצליח.
אך בדרגה הזאת, הוא כבר ממש לא .

כל אדם נמצא דרגה אחת מעל הדדרגה המתאימה לו.

את הרעיון הזה, אנחנו יכולים לראות בכל אדם, ובכל עסק.

למשל,
נער צעיר לימים, עובד בחנות מכולת,
הוא נהנה מהשהות שם, ומהעבודה הלא קשה, וכן הלאה.
כאשר הוא מתבגר, הוא מרגיש שהוא מתאים לנהל חנות כזאת,
הוא הולך לעבוד באחת הרשתות,
ומתקדם לאיטו,
עד שהוא נהיה מנהל סניף, עם משכורת מעולה של 15 אל''ש.

אבל אם הוא היה עוצר לרגע,
וחושב,
אולי העבודה שם הייתה נחמדה לי, כי הייתי נער צעיר לימים?
ועוד אלף ואחד סיבות.

אולי הוא יותר טוב בתחום שיווק דירות {מתווך}
אולי הוא מתאים להיות עו''ד,
או כל מקצוע אחר.

כל עוד לא עשינו מול עצמנו, {ולעיתים מול האנשים המתאימים לכך} את המחשבה הזאת,
אנחנו יכולים להתקדם,
אבל לא במקום המתאים לנו

שתי הפסדים עיקריים, יש לאותו אדם.
א. מבחינה כלכלית,
כרגיל עבודה שאנחנו נהנים בגיל צעיר, היא לא עבודה המכניסה סכומים גדולים.
ב. הנאה,
אם אנחנו עובדים במקום שלא תואם את הכשרונות והיכולות שלנו,
אנחנו לא מרוצים, ורק עובדים למען הכסף,
אך אם נהיה במקום שמתאים לנו,
נהיה מרוצים, וגם כרגיל נרוויח יותר.

האם אני כבר הצלחתי להגדיר את עצמי,
האם אני שולט או נשלט,

אני מקווה שעוד אנשים שקוראים את הבלוג שואלים את עצמם,
והתשובה היא,

כנראה שהייתי רוצה להיות מתחלף.

גם בחיי היום יום, אני מתחלף,

מצד אחד יועץ עיסקי, ומצד שני לפעמים אוהב שאומרים לי מה לעשות,
אבל רק לא השפלה.

בחיים האינטיימים אולי כן כדאי פעם לחטוף השפלה.

ואל תתבישי לשאול שוב,
למרות שהתשובה מופיעה גם בבלוג.

כשנכנסתי לאתר המדהים הזה, לא חשבתי שכל כך הרבה אחשוב עליו,
אבל הנה ,
בימים האחרונים,
אחת לשעה שעתיים,
מפסיק את העבודה, ונכנס,

קורא עוד בלוג, ועוד.
שמח לכל הודעה חדשה שנכנסת,
קורא ומגיב.


כתבת לאחת הבנות בהודעה,
שאני חושב שלעולם לא אחווה את הדבר הזה,
והיא כתבה לי, אל תאמר לעולם. על דבר שאתה לא יודע

אבל הנה עוד לא עברו ימים רבים,
ואני כבר מתחיל לחשוב ללכת לראות על לייב כיצד זה מתבצע,
שינויים מתחילים רק מהראש,

כשיהיה לי מה לספר לכם,
אשתף

אחת הבנות שאלה אותי,
האם אפשר לדעת האם המקום בו אני נמצא , זה אכן המקום המתאים לי.

אחד הדברים המופלאים בעולם הוא, שכאשר אנחנו מצליחים במקום מסויים,
אנחנו נוטים לחשוש לעזוב אותו ,
כי אולי לא נצליח במקום אחר, כמו שאנחנו מצליחים במקום שלנו.

לעשות את הצעד של עזיבה, וחשיבה מחדש,
אין הרבה אנשים שמסוגלים.

כי הרי כמה בנינו בכלל חושבים, האם המקום הוא אכן המקום המתאים לנו?
האם כאשר נצליח במקום מסויים, ונרגיש שזה לא בדיוק המקום שלנו, האם נעזוב?
נהמר על כל הקופה, רק בשביל המחשבה שאני יהנה במקום אחר יותר.

ולעצם השאלה,
הנה אני מגיב כפי שאמרתי לך כאן בבלוג,

אדם צריך לבחון את עצמו,
ב-הנאה.
האם הוא נהנה במקום העבודה,
האם כשהוא עוצם עיניים הוא אומר לעצמו זה המקום שלי,

גם אם הוא מרגיש שלא,
לא בטוח שכדאי לו לעזוב,
כי באמת צריך לדעת הםא במקום החדש, יש לו סיכוי להתקדם.

אך דבר אחד ברור שווה ללמוד,
בחון את עצמך, מי אתה! מה אתה אוהב! מה אתה מחפש!
לא לפי מהלך החיים לאן שלקחו אותך,
אלא לפי המקום הפנימי שלך.

ואז תוכל לדעת, האם אתה נמצא במקום הנכון מבחינת עבודה,
ויותר חשוב מבחינת דרך מחשבתית לחיים.

כמו שסיפרתי לכם בהודעה הקודמת בבלוג, פנתה אליי בחורה נחמדה, ושאלה כיצד אני אומר שהרעיון של השליטה, הוא שייכות, {מי שרוצה להרחיב שיקרא שם}
והסברתי שלכל אדם יש אישיות שונה בנושא של להנהיג או להיות מונהג,
לאחר מכן התפתחה לנו שיחה מעמיקה,
מדוע היא
שבחיי היום יום כן סוג מסויים של מנהיגה,
אמנם לא מנהלת חברה, אבל נמצאת בתפקיד ניהולי כל שהוא,
והנה כאשר היא מגיעה ליחסי זוגיות, מחפשת מישהו שולט,

ניסנו יחד להבין , ולא כל כך הצלחנו,
שאלתי אותה על בן הזוג שלה,
והיא סיפרה שמדובר באדם יחסית אדיש בחיי היום יום, רואה חשבון, {מהסוג של פעם}
שלא מתלהב לעולם, ולא "זורם" בהגדרה,
וגם הוא כאשר הוא נמצא ביחסים הוא שונה לחלוטין,
היא הנשלטת בבית, והוא השולט,
אמנם לא בסגנון בדסמ''י כבד, אלא יותר שליטה מנטלית, וגם מעט פיזית.

כמובן שזה עורר אצלי נקודות מחשבה,
ובעצה אחת החלטנו להפגש, לנסות לראות מי הם האנשים, ולהבין כיצד אנחנו {או יותר נכון הם} פועלים

לא חשבתי שאצא לפגישה אם אי מישהו מעולם השליטה,
אבל הנה יצא,

קבענו בבית קפה באזור העבודה,
הגעתי לשם לאחר יום עבודה, וההלם אחז בי,
אני מכיר את האיש,
עבדנו פעם על פרוייקט יחד,
איש עדין, רגיש, שקט, מופנם מעט, מחשבתי מאד,
והיא הייתה ניראת ההפיך, בעלת אנגריה חיובית, מלאת מרץ, ואפילו מעט קפיצית,
{ג'ינג'ית בהגדרה}
ולו היו שואלים אותי מי השולט ומי הנשלט,
התשובה שלי המיידית הייתה, שהוא העבד המושפל שלה,
אבל כנראה שהחיים חזקים מהמחשבות שלנו,

והמצב הוא הפוך לגמרי.

ישבנו לדבר, ותוך כדי שיחה, הוא מספר לי,
שכל חייו, לא היה לו נוח עם הסיטגמה שנוצרה לו,
הוא לא רוצה להיות בשולי החברה, אלא להפך, להיות מוביל, להיות מנהיג,
אבל הקושי שלו בלימודים, ובפתיחות חברתית, הוביל אותו למקום אחר,
להיות הילד הכבש של הכתה,
וכך הוא כבר נכנס למין מצב שבו השלים עם מר גורלו.

כאשר התחיל במערכות יחסים, הוא חש, שהוא שוב מגיע לאותו מקום, של העדינות והרוך,

בשביל להוציא את האיש האמיתי שבו החוצה, הוא היה זקוק למשהו שישבור את הסטיגמה שלו,
ומהר מאד הוא מצא את עצמו, באתר מהסוג הזה,

היא בדיוק במצב אחר,
תמיד הייתה השובבה של הכתה, מארגנת דברים ופעילויות,
אך חשה שבתוכה, היא רוצה לקבל את היחס, ולא רק מתוך פעילות אין סופית,
אלא כאשה השקטה והטובה,

ומזלם הפגיש בניהם,
למצב בו מצאו האחד את הנפש התאומה,

למדתי מהמפגש הזה המון,

למדתי, שלפעמים ההצלחה שלנו, היא לא בדיוק המקום בו אנו חשים שאנחנו באמת מממצים את עצמנו,
ומגיעים מתוך החלטה להנות בחיים,
אלא מתוך דברים שגרמו לנו להיות זוג של כאלה,

וכאשר אנחנו מגיעים הביתה,
אנחנו רוצים להיות מי שאנחנו בדיוק.

אז גם הבנתי, מדוע לעולם היא לא מחפשת להיות השולטת,
את המקום של השליטה,
היא הרגישה שכבר מיצתה , וממצה עד תום בעבודה,
בבית היא מחפשת להיות השקטה והטובה,

והוא בדיוק הפוך,
את החיים המשעממים שלו,
הוא מבלה במהלך שעות היום,
בבית הוא מחפש סוג של "אקשן" אחר.

אין גבול לתבונות החיים,
וזאת הייתה פגישה מלמדת.

ממש הגשמה של הניק שלי,
"נשוי לומד".

הבוקר קיבלתי הודעה, איך אתה אומר שהרצון להיות שולט ו/או נשלט,
הוא בגלל הרצון לשייכות, הרי אני תמיד נשלטת, ויש אחרים/ות שתמיד שולטים, אם הם רק היו רוצים סיבה להיות שייך, כולם היו צריכים להיות מתחלפים.

אז שאלתך אכן במקום,

העולם מחולק לסוגי אנשים,
יש כאלה הבוחרים להיות בוסים, מנהיגים, מובילים,
ויש כאלה הבוחרים להיות שכירים, מובלים, עדר .

כמובן שיש רבים שרוצים להיות שכירים, למרות יכולתם להיות בוסים, מנהיגים,
הם בוחרים זאת מתוך הכרה שלמה, שאולי יפסידו מעט במשכורת, אך לא לוקחים סיכונים,
לא חוששים מנפילות ועליות,

ויש כאלה שאינם מתאימים להיות בוסים, והם כאלה
בעיקר בגלל החברה,

אך עיקר הסיבה היא בגלל,
סוג האישיות.

אין כל ספק שיש אנשים שנועדו להיות מנהיגים,
ויש כאלה שנועדו להיות ה"עם" שאחרי המנהיגים,

זאת התכונה שלהם,

והמענין הוא,
לאחר קריה פורה על בלוגים, כרטיסים אישיים כאן באתר ובמקומות אחרים,

שיש כאלה אשר בחייהם הם מנהיגים, שולטים, והנה כאשר מגיעים ליחסים הם רוצים להיות נשלטים,

,ויש הפוך.

יש לזה לא מעט הסברים,
אך אנסה להסביר זאת לעצמי, ואז לכתוב כאן.

אך יש כאלה {מותכם אני}
שלא מחפשים דווקא את השליטה או את הנשלטות,
אלא את קשר השייכות.

אני לא יודע כמה אנשים כאן מתחברים למשפטים שלי,
אך כך אני מרגיש.
ארחיב על זה כשיהיה לי יותר ברור.

אתמול בערב כתבתי לראשונה את הבלוג הראשון שלי, וכבר מיד לאחר מכן הופתעתי, וקיבלתי הודעה מבחורה חמודה, המספרת שגם היא נמצאת במצב דומה, היא כבר שנים לא מעטות בעולם הבדמ''ס, ומרגישה שזה חלק מחייה, במהלך חייה היא הייתה שולטת, והייתה נשלטת, אך מעולם לא קבעה בבירור מה היא רוצה מעולם הבדמ''ס.
היא קיוותה שדרך שיחות משותפות, ובתקווה שאמצא את מחשבתי לגבי העולם הזה, אולי התובנות שלי, יהיו לה לעזר.
שוחחנו בצאט שיחה עמוקה ומעניינת,
לא אכתוב את כל התובנות שלי מהשיחה, רק אומר.
לגבי השאלה השניה, האם אני רוצה להיות שולט או נשלט.

אם אנחנו מתבוננים מדוע האדם מסכים לסבול בשביל להנות, האם תחושת הכאב היא תחושה של הנאה?
האם ביום יום אנחנו סובלים בשביל להנות?
מדוע ביחסים אנחנו מסכימים.

בעולם הפסיכולוגיה, אנחנו מאמינים, שכל אדם רוצה להיות מחובר למישהו, בצורה החזקה ביותר,
להרגיש חלק ממנו,
ולכן אנחנו מתחתנים,
לא די לנו בחבר/ה, שאנחנו בקשר, ואפילו גרים יחד,
האדם צריך שייכות חזקה, עד להרגשה של גוף אחד, ונפש חלוקה.
להגיע למצב כזה של הרגשת שייכות כה עצומה ומרגשת, לא קל,
אמנם בתחילת קשר, תמיד יש את ההרגשה הנפלאה, של ההתלהבות הראשונית, הכל כך חמה ולבבית, אך כאשר חוזרים לימי השיגרה, ההרגשה הזאת מתחלשת מידי יום, עד שהשיגרה מכבידה עלינו, ואנחנו לא מרגישים את כל החיבור החזק הזה,

ביעוץ זוגי תמיד אומרים,
כדי לשמור על זוגיות טובה, חובה לשבת יחד כמה שעות טובות בכל שבוע, ורק על ידי כך אתה יכול להרגיש את הקשר, לבנות אותו, ולדעת שהוא לא הולך אחורה אלא קדימה.

ישנם אנשים שהרגישו שבחיי השיגרה, הם לא מצליחים להגיע למצב של "כמה שעות שקט" בשבוע.
והם רוצים לקבוע לעצמם את הזמן איכות הזה,
איך עושים זאת?

עולם הבדמ''ס נותן לך את זה בכל יום, הרגשת שליטה/נשלט, היא הרגשה החזקה ביותר של שייכות, של גוף אחד ונפש חלוקה,
אתה מרגיש משועבד, והנה לך חיבור, אתה מרגיש משעבד והנה לך שייכות.

אם מה שאני חושב יש בו משהו נכון,
אז ברור,

כל מה שאני מחפש, הוא להרגיש שייך בצורה החזקה, להרגיש את החיבור בצורה המושלמת ביותר, להרגיש חלק אחד,
ובחיי היום יום שלי, אני כנראה לא מספיק מחובר, כי בכל זאת השיגרה לא קלה, עומס העבודה, עומס החיים, גורם לכל אחד מאיתנו בני הזוג, שלא להיות בהרגשה עם השני,
אך כאשר מגיעים לעולם הבדמ''ס החיבור הוא יותר חזק מהבחינה הזאת של בדמ''ס,

אם אני מחפש רק להיות שייך,

אז לא אכפת לי להיות שולט או להיות נשלט,
כי העיקר הוא החיבור החזק והמשועבד הזה,
שהוא הרגשה נפלאה של חיבור בכל העוצמה,

אני כל כך מחבר את עצמי לשני,
שאני נותן לו להכאיב לי, להשפיל אותי, לקשור אותי , ובעיקר לשלוט בי.
וכן באותו המצב ורק להפך,
אני מכאיב , אני משפיל, אני קושר, ואני בעיקר שולט באחר,
הוא נהיה מיד חלק ממני.

אשמח לשמוע את דעתכם על כך.
נשוי לומד.