פרגמנטים

הוא הבין שכנראה הביא זאת על עצמו, וגם בזמן שרוצצו את גולגלתו, הבין שזו כנראה הייתה יהירותו שלו, והאופן בו לא שעה לתמרורי האזהרה. מן זחיחות דעת שכזו.
ועכשיו הוא מוטל שם מת באחת מתעלות הביוב, ואין הרבה שניתן לעשות. מה שנעשה, נעשה.
הכי קל יהיה להאשים את מרצחיו, שהרי עדיין יכלו להכותו נמרצות, להטיל בו מום אך לא לקחת ממנו את הזכות לחייו.
הם אולי ינסו לטשטש את העקבות, אך זה לא יעזור. הם ימצאו אשמים ואולי אף יביעו חרטה ויגידו שזה היה ברגע של אי שיקול דעת.
הם יענשו, ואולי אף בחומרה, יש היגידו, כי ניתן לחשוב על נסיבות מקלות, שהרי אפילו הוא היה יכול להבין שהביא זאת על עצמו. ֿ
אולם השנים יעברו, ועובדת היותם רוצחים בדם קר תהיה רק זכרון עמום. בסופו של דבר, ממרחק הזמן, יבינו כולם, שהוא הביא זאת על עצמו, ואולי בכל זאת ניתן לסלוח להם על מה שעשו.