לפני 11 שנים. 13 ביוני 2012 בשעה 23:33
המבטים האלו של העוברים ושבים היו מביאים אותה במבוכה וממלאים אותה בתחושה של אשמה. המבטים הללו שנשלחו אל פצעיה הפתוחים לכל אורך רגליה, שכמעט ניתן לראות את עצם השוק מבצבת מהם, וזבובים שכבר אין בכוחה לגרש, המלקקים בפצע.
היא לא הרגישה אשמה על שפושטת יד באמצע הרחוב, ושפצעיה אלו מספקים לה את פרנסתה, אלא על כך, שהיא מעמידה פצעים אלו בדרכם של העוברים ושבים, ולא מותירה להם ברירה לעמוד בפיתוי ולא להביט עמוק בתוך הפצעים, ולראות את העצם המבצבצת מתוכם.