לאור הצלחתו המסחררת של הפוסט הזה, החלטתי לכתוב פוסט באותו נושא.
הייתי ברצון הופך את זה להרגל וכותב על כל מה שאני עושה עליו ביד אם הייתי עושה ביד ככה סתם על דעת עצמי, אבל היות והיא פיתחה אלרגיה נוראית לכל גמירה שלי (שאינה נהרסת לחלוטין) אנחנו משתדלים להמנע ממנה ככל הניתן.
בכל אופן, מדי פעם כשיש ירח מלא וכדור הארץ מתיישר עם השמש ועם פלוטו, יוצא שאני עושה ביד וגומר.
לרוע המזל, התופעה הזאת לא תקרה בעידן הנוכחי, ולכן כרגע הפינה תשנה כותרת ל"דברים שעשיתי עליהם ביד ולא גמרתי בסוף".
עשיתי ביד על ההרגשה ההיא של להיות קשור לחלוטין לשימוש שלה, נייר דבק על הפה שהיא מוציאה לי רק למחצה כדי שתוכלי לירוק לתוכי, ולפני שאספיק להגיד על זה תודה כבר תסתום אותו בחזרה, כי ממילא לא עשתה את זה כדי לשמוע מה יש לי להגיד.
אוננתי על איך זה נתן לי הרגשה של חפץ, כלי היא קוראת לזה.
אוננתי על איך אחרי זה היא הסתובבה והתיישבה לי על הפנים, כשהלשון שלי מתה לצאת החוצה וללקק את כל הרטיבות הזאת שלה. אוננתי על איך הסנפתי אותה וזה נשמע והרגיש כל כך נחות ממילא גם בלי הגיחוך המטורף שלה על איך אני נראה,
וגם בלי שהיא תדליק את האור ותצחק על שיא העולב הזה שמהסנפת חור התחת שלה אני מתחיל לפמפם את האוויר.
אוננתי על הריח של המיצים והזיעה שלה שפשוט כל כך תסכל אותי שהלשון שלי כלואה בתוך הפה ולא עמוק בתוך התחת שלה.
אוננתי על איך היא התישבה עלי וחסמה לי את האף, שהיה הדרך היחידה שלי לנשום. על איך אני מרגיש את העיניים שלה בוהות בי מתפתל ומשתנק תחתייה, כמעט גמרתי כשחשבתי על איך היא עלתה מעט לתת לי להכניס אוויר והתיישבה חזרה, מתמקמת בנוחות עם האף שלי בחור התחת שלה, חסום.
אבל אז לא גמרתי.
תודה שקראתם, ואשמח אם גם אתם תעמדו דקה דומייה לזכר הזרע שנסוג חזרה אל תוך הביצים שלי בבושת פנים.
